האישה טענה כי נפלה קורבן לנוכלים ששכנעו אותה להעביר להם כספים, אך לא הוכיחה שהזוג שרכש את הבית היה חלק מהתרמית. הסכם המכר נותר בתוקף אף שהשופט שוכנע שהעוקץ אמיתי
דירה שבה החייב נשאר כדייר מוגן עשויה להימכר בשיעור של 35%–50% משוויה כפנויה. המחיר מפתה, אבל כדאיות העסקה תלויה במשך ההמתנה, במעמד הדייר ובעיקר בגובה שכר הדירה שייקבע
חרף התנגדותן העזה, בית המשפט אישר מעבר דירה של האם והבנות הרחק מאביהן שמתגורר בדרום. השופט אימץ חוות דעת שלפיה המעבר עשוי להגן עליהן מפני ניכור הורי ולשרת את טובתן
סירוב של ילד לפגוש הורה, לשוחח איתו או להגיע לזמני השהות שנקבעו עשוי להעלות חשש לניכור הורי. במקרים כאלה בתי המשפט בוחנים בזהירות מה עומד מאחורי הנתק - ואילו כלים יכולים לסייע
האישה טענה במשטרה שבעלה איים לחנוק אותה, לחתוך את גרונה ולשרוף אותה, אך בבית-המשפט אמרה שהגזימה. הוא זוכה גם מניפוץ חלונות הרכב המשותף, לאחר שנקבע כי מדובר ב"זוטי דברים"
האישום המקורי ייחס לנאשם את זריקת הרימון, אך במסגרת הסדר טיעון נקבע כי אדם "שזהותו לא ידועה" השליך אותו בפועל. המדינה דרשה עד 8 שנות מאסר, אך ביהמ"ש הסתפק בעונש קל יותר
