פסק דין (נתבע 1)
התובעת היא חברה פרטית העוסקת ביבוא, שיווק ומכירת גופי תאורה.
הנתבע 1 התקשר עם התובעת בשני הסכמים לרכישת גופי תאורה והנתבעת 2 היא חברת האשראי שבאמצעותה התבצעו חלק מהתשלומים בהסכמים אלה.
ביום 27.2.11 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים במסגרתה נדחתה התביעה ככל שהיא נוגעת לנתבעת 2, תוך שהתובעת תרמה, בשם הנתבעת 2, סך של 500 ₪ לעמותת "נגישות לישראל".
פסק דין זה, לפיכך, עניינו בנתבע 1 בלבד.
התביעה
התובעת טוענת כי ביום 14.1.09 הגיע הנתבע בליווי אדריכל מטעמו, אל בית העסק של התובעת ולאחר שנציג המכירות במקום הציג את המוצרים, ביצע הנתבע הזמנה בסך 13,500 ₪. במעמד ההזמנה, שילם הנתבע, על חשבון סכום ההזמנה, סך של 5,000 ₪ וסופקו לו מספר מוצרים כדוגמאות.
מספר ימים לאחר מכן, כחלק מהשירות הניתן על ידי התובעת ללקוחותיה, הגיע נציג התובעת לבית הנתבע, יחד עם אדריכלו של הנתבע, ונתן ייעוץ בנוגע לכמות התאורה ועוצמתה המומלצים בבית. ביום 19.1.09 הגיע הנתבע בשנית אל עסקה של התובעת, ערך הזמנה נוספת, בסך 23,001 ₪, אשר מתוכם שולם סך של 3,000 ₪ כמקדמה.
התובעת הדגישה כי מוצרי התאורה אשר הוזמנו על ידי הנתבע, הם מוצרים מיוחדים, שהוזמנו על פי מפרט מיוחד שהותאם לביתו ולפיכך, כפי שאף הוסבר לנתבע, אין לתובעת אפשרות לבטל את ההזמנה ולקבל את כספה בחזרה.
לטענת התובעת, כחודש לאחר ביצוע ההזמנה, פנה אליה הנתבע בטענה שמצבו הכלכלי בכי רע וביקש לפרוש את התשלום לעשרה מועדים באמצעות שיקים מעותדים.
התובעת אישרה את חלוקת התשלום כפי שביקש, אולם זמן מה לאחר מכן, הודיע הנתבע כי אין באפשרותו לעמוד בתשלום, בשל הוצאות מרובות שנגרמו לו בשיפוץ ביתו.
הנתבע אף פנה אל הנתבעת 2 וביטל את תשלומי המקדמות שביצע דרכה.
התובעת מבקשת להורות על אכיפת החוזה ולחייב את הנתבע בתשלום יתרת חובו בגין ההזמנה, סך של 33,835 ₪, או לחילופין, לחייבו בתשלום בגין הפרת החוזה עימה, בשל עלויות אחסון מוצרי התאורה, נסיעות אל בית הנתבע, עלויות הובלה ותשלום בגין הזמנות רכש מספקים, בסכום כולל של 42,200 ₪.
טענות הנתבע
הנתבע, בכתב הגנתו, מכחיש את טענות התובעת. לטענתו, אכן ביצע את ההזמנות המצורפות לכתב התביעה אולם כשבוע לאחר מכן הודיע לתובעת כי אינו מסוגל לעמוד בהתחייבות הכספית ולכן ביקש את ביטול ההזמנה או לחילופין שיסופקו לו מוצרים בסך 8,000 ₪- הסכום בו חוייב כמקדמות בכרטיס האשראי.
לטענתו, בחלוף כשלושה שבועות, הודיעה לו התובעת כי לא תסכים לספק את המוצרים באופן חלקי ונאמר לו כי ככל שברצונו לבטל את ההזמנה, עליו להמתין עד שקונים אחרים ירכשו את המוצרים שהזמין ואז יושב לו כספו. הנתבע טוען כי המתין זמן רב למכירת המוצרים לקונים אחרים ומשחש כי עבר פרק זמן ארוך מדי, הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות אשר לאחריה הוגש כתב התביעה בתיק זה.
דיון ומסקנות
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הראיות שהוצגו בפניי הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, אך בחלקה, כפי שיובהר להלן.
זירת המחלוקת
בתיק העידו שניים בלבד - מטעם התובעת העיד מר אבי אבוטבול, מנהל התובעת, ומנגד, העיד הנתבע.