אבו נאג'י (נושה) ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

לפני בקשה משותפת של שני נושים למתן צו לפתיחת הליכים כנגד היחיד, בהתאם לסעיף 110(ד)(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק").

טענות הנושים בתמצית

1. על פי הנטען, חובו של היחיד לנושים עומד על סך של 325,861 ₪ לפי הפירוט שלהלן:

   יתרת חוב בתיק הוצל"פ 507697-10-17 על סך 294,456.55 ₪, ויתרת חוב בתיק הוצל"פ 500434-10-19 על סך 31,405.09 ₪, נכון ליום 9/7/20.

    

2. הנושים טוענים להתקיימות החזקה הקבועה בסעיף 110(א)(3) לחוק, בטענה כי מקור החובות בפסק דין שניתן לחובת היחיד ביום 17/12/19 בבית משפט השלום בנצרת בגדרי תיק 61036-12-14 (להלן: "פסק הדין"). הנושים פעלו לביצוע פסק הדין במסגרת תיקי הוצל"פ, כשאזהרה הומצאה ליחיד לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 (נספחים 2-3 לבקשה).

    

3. הליכי גבייה שננקטו במסגרת תיקי ההוצל"פ ורישום עיקולי צד ג' אצל גורמים רבים (כמפורט בנספחים 4-5 לבקשה) - לא הביאו לגביית החוב או לסילוקו.

    

4. בנוסף נטען, כי כנגד היחיד תלוי ועומד תיק הוצל"פ נוסף על סך 145,000 ₪ וכן תביעה כספית על סך של 460,000 ₪, כמפורט בבקשה.

    

   תגובת הממונה

    

5. בהתאם לתגובת הממונה מיום 26/7/20, כפי שהוגשה טרם קבלת עמדת היחיד, אין לממונה התנגדות למתן הצו.

    

   תגובת היחיד

    

6. ביום 27/7/20 הגיש היחיד התנגדות לבקשה, בין היתר, על יסוד סעיף 116(ב) לחוק. נטען, כי היחיד עורך דין במקצועו; כי בהתאם להחלטת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, עם מתן הצו תפקע חברותו בלשכה; כי מתן הצו יפגע בחופש עיסוקו ובאפשרות שיקומו הכלכלי באופן שייגרם לו נזק עצום והוא יוותר ללא מקור הכנסה. נטען, כי היחיד פנה ללשכת ההוצל"פ מיוזמתו במטרה לשלם את חובותיו בהתאם ליכולתו הכלכלית, והוא עומד בצווי התשלומים שנקבעו בתיקי ההוצל"פ.

    

7. בנוסף לשיטת היחיד, ביכולתו להסדיר את חובותיו הנטענים אף ללא צורך בהליכי חדלות פירעון, שכן שיעור חובו הנטען עשוי לפחות באופן משמעותי לנוכח קביעות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתיק 50335-03-16 מיום 23/7/20, לפיהן, לכאורה, ייפוי הכוח שעמדו ביסוד עסקת המכר, מושא החוב, בטלים. לעמדתו, יש בכך כדי לאיין רכיבים מהותיים מן החוב שנפסק לחובתו בפסק הדין (רכיבי ההיטלים והמסים שעל פי פסק הדין על היחיד לשלם לנושה 1).

    

   עמדת הנושים

    

8. ביום 31/7/20 הגישו הנושים תגובה להתנגדות היחיד במסגרתה נטען כי ליחיד אין כל כוונה לשלם את חובו; כי היחיד פנה ללשכת ההוצל"פ רק לאחר שהוגשה הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים כנגדו, ולפני כן לא שילם כל סכום על חשבון החוב; וכי פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי אינו נוגע לפסק הדין שבבסיס החוב שהינו פסק דין חלוט. לפיכך נטען, כי חזקת חדלות הפירעון של היחיד לא נסתרה. כן נטען, כי משהיחיד לא הציע כל ערובה לתשלום חובו, ממילא לא מתקיימים התנאים הנדרשים בסעיף 116(ב) לחוק.

    

   ההליך והשלמות טיעון

    

9. ביום 9/11/20 התקיים דיון לפני במסגרתו חזרו הצדדים על עיקרי טיעוניהם. לטענת היחיד יש להשהות את ההחלטה בבקשה עד להכרעה שיפוטית בהליכים שהוגשו על ידו ביחס לפסק הדין ואשר יפורטו בהמשך, ולכל הפחות להשהותה למשך 45 ימים עד להכרעה בבקשות שהגיש לעיכוב הליכים. מנגד, לטענת הנושים עסקינן בחוב חלוט ויש להיעתר לבקשה לנוכח התקיימותה של חזקת חדלות הפירעון בעניינו של היחיד. לעמדת ב"כ הממונה, אין מניעה בנסיבות להיעתר לבקשה למתן הצו לפתיחת הליכים, וטענות היחיד אינן מבססות התנגדות אמתית לחוב.

    

   בתום הדיון ניתנה לצדדים אפשרות להגיש השלמת טיעון ביחס לחוב (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 23-28).

    

10. ביום 18/11/20 הגיש היחיד השלמת טיעון מטעמו, בטענה כי אין מדובר בחוב חלוט. נטען כי ביום 30/7/20 הגיש היחיד ערעור על פסק הדין בגדרי ע"א 68230-07-20 וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שטרם הוכרעה. בנוסף הגיש היחיד תובענה למתן פסק דין הצהרתי בדבר בטלות פסק הדין בגדרי ת"א 35058-11-20, אשר אף במסגרתה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענת היחיד, לאורם של אלה, החוב עשוי להתבטל או ששיעורו יופחת באופן משמעותי, דבר שיאפשר ליחיד להסדירו. משכך עותר היחיד לדחיית הבקשה ולחלופין למתן שהות בת 30 ימים להגשת הצעת הסדר מטעמו.

     

11. ביום 29/11/20 הוגשה השלמת טיעון אף מטעם הנושים, במסגרתה חזרו הנושים על עיקרי טיעוניהם. ביום 6/12/20 הגיש הממונה עמדה משלימה מטעמו, בגדרה חזר על עמדתו כי על פניו אין מניעה למתן הצו כנגד היחיד.

     

    דיון והכרעה

     

12. בהתאם לסעיף 109 לחוק, נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים, אם היחיד נמצא בחדלות פירעון. הוכחת חדלות הפירעון של היחיד יכול שתיעשה באמצעות החזקה שבסעיף 110 לחוק.

     

    סעיף 110 לחוק קובע כדלקמן:

    "110. (א) לעניין בקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – חזקת חדלות פירעון):

    (1)הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,228 שקלים חדשים, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

    (א)אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;

    (ב)הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום;

    (2)הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,228 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;

    (3)בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 75,228 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 75,228 שקלים חדשים;

    (4)בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,030 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו – הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,030 שקלים חדשים.

    (ב)בבקשה נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.

    (ג)חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.

    (ד)(1)בחישוב סכום חוב העולה על 75,228 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (2) ו-(3) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים;

    (2)בחישוב סכום חוב העולה על 10,030 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים."

     

     

13. בהתאם לסעיף 116(א) לחוק, מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 109, ייתן צו לפתיחת הליכים. על אף האמור, בהתאם לסעיף 116(ב) לחוק, בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד, כאשר לעניין זה יבחן בית המשפט, בין השאר, אם דחיית הבקשה תפגע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד.

     

    ומן הכלל אל הפרט

     

14. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שלפני, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה וליתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד, מן הטעמים שיפורטו להלן.

     

15. כאמור, לפי סעיף 110(ד)(1) לחוק, בחישוב סכום החוב ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

     

16. אין חולק כי פסק הדין משית על היחיד חיוב כספי בהיקף לא מבוטל לטובת הנושים, שטרם נפרע, ובסכום העולה משמעותית על הסכום הקבוע בסעיף 110(א)(3) לחוק. מן החומר שצורף לתיק עולה, כי אין בצו התשלומים שניתן בתיקי ההוצאה לפועל כדי להביא לגבייה משמעותית ויעילה של החוב.

     

    בנסיבות אלה, מתקיימת החזקה הקבועה בסעיף 110(א)(3) לחוק כי היחיד נמצא בחדלות פירעון.

     

17. מן החומר שבתיק עולה עוד, כי במסגרת תיקי ההוצל"פ נשלחו ליחיד אזהרות, לאורן מתקיימת אף החזקה הקבועה בסעיף 110(א)(2) לחוק.

     

    לפיכך, בהתאם לסעיף 116(א) לחוק, יש להיעתר לבקשה וליתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

     

18. לא מצאתי טעם מספק לדחות את הבקשה למתן הצו מכוח סעיף 116(ב) לחוק. בטענות היחיד כי לכאורה אין מדובר בחוב חלוט – לא מצאתי טעם רב בהתייחס להליך דנן, וממילא הליך זה אינו האכסניה לבירורן. שהרי נפסק, כי עצם קיומו של ערעור על פסק דין הקובע את החוב, אין בו כדי למנוע נקיטת הליכי חדלות פירעון. משטענות הצדדים הוכרעו בפסק הדין, לא תישמע טענה לפיה יש מחלוקת כנה על החוב, גם אם הוגש ערעור, למעט טענות פירעון או קיזוז מהתקופה שלאחר פסק הדין. על כן, כל עוד לא ניתן עיכוב ביצוע לפסק הדין, אפשר לפתוח בהליכי חדלות פירעון כנגד היחיד (עודד מאור ואסף דגני ההפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', עמ' 147 -148 (2019) (להלן: "עודד מאור ואסף דגני").

     

    הדברים אמורים ביתר שאת בהתייחס לתובענה שהגיש היחיד למתן פסק דין הצהרתי המצהיר על ביטול פסק הדין.

     

19. אני ערה לטענות היחיד שעניינן מקצועו של היחיד והנזק העלול להיגרם לו ממתן הצו לפתיחת הליכים. אמנם בית המשפט רשאי להימנע ממתן הצו מכוח סעיף 116(ב) לחוק במקרה בו מעצם מקצועו של האדם, נקיטת הליכי חדלות פירעון תביא לפגיעה ממשית ביכולת פרנסתו אשר תמנע ממנו יכולתו להשתקם (עודד מאור ואסף דגני, עמ' 154). על אף האמור, לא שוכנעתי כי זה המקרה שבפני, כמפורט להלן.

     

20. עיון בהחלטות שניתנו בתיקי ההוצל"פ בבקשות היחיד למתן צו תשלומים בסך 150 ₪ לחודש (נספחים א'1- א'2 להתנגדות היחיד) - מעלה כי הטענה לנזק ממשי לפרנסתו של היחיד ממתן הצו אינה נקייה מספקות. זאת, בשים לב לסעיף 8 להחלטה א'1 ולסעיף 7 להחלטה א'2 ביחס לגובה הכנסות היחיד ממקצועו ובחינת יכולתו הכלכלית.

     

21. כמו כן, הכרעה על פי סעיף 116(ב) לחוק, מותנית בכך שלא ייגרם נזק לנושים מההשהייה. קרי: בקיומם של ביטחונות ממשיים לתשלום החוב לנושים (שם, עמ' 154). בנדון, לא הובאו בטחונות לתשלום החוב. כמו כן, הסכומים ששולמו בתיקי ההוצל"פ לפי דפי החשבון תומכים בטענות הנושים בדבר מצבו של היחיד; היחיד לא הביא ראיות לסתירת חזקת חדלות הפירעון ולא הוכיח כי אי תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו (ס' 110(ג) לחוק; ראו גם ס' 15 לתצהיר היחיד המצורף להתנגדות היחיד).

     

22. למעלה מן הצורך, אף אם אשעה לטענה בדבר אפשרות ביטולו של החוב באמצעות הליכי הערעור או התובענה לפסק דין הצהרתי לביטול פסק הדין - טענה אשר אינה נקיה מספקות כלל ועיקר - בחינת רכיבי החוב הנפסק מעלה כי לא יהא בכך בהכרח כדי לאיין את החוב במלואו ולסתור את חזקת חדלות פירעונו של היחיד.

     

    סוף דבר

     

23. לנוכח כל האמור, אני מקבלת את הבקשה ומורה על מתן צו פתיחת הליכים בעניינו של היחיד. עם זאת, בהתייחס לבקשתו של היחיד לתת לו שהות בת 30 ימים להגיש הצעת הסדר מטעמו, ובקשות היחיד לעיכוב פסק הדין התלויות ועומדות, אני משהה את מתן הצו למשך 30 ימים מהיום.

     

    ככל שעד יום 6/1/21 לא יגיש היחיד לתיק זה, החלטה בדבר עיכוב פסק הדין או הודעה בדבר הסדר נושים, יינתן צו לפתיחת הליכים, ללא צורך במתן החלטה נוספת.

     

    לעיוני ביום 7/1/21.

     

     

     

     

    ניתנה היום, כ' כסלו תשפ"א, 06 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.