בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בנצרת
|
2769-11-10
14/11/2010
|
בפני השופט:
עדי במביליה – אינשטיין
|
- נגד - |
התובע:
עומר אבו סייף
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפניי בבקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה בתאריך 7.11.10 למשך 30 יום.
עפ"י דו"ח "הזמנה לדין וכתב אישום" נהג המבקש ברכב במהירות של 148 קמ"ש, מקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש.
ב"כ המבקש איננו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, אולם טוען כי המבקש איננו מסוכן לציבור וכי חג הקורבן שבפתח מצדיק השבת רישיונו של המבקש לידיו כדי לסייע לו לחגוג את החג עם משפחתו בהיותו הנהג היחיד במשפחה.
ב"כ המבקש לא חזר על הדברים בדיון בפניי אולם בבקשה הכתובה נטען בנוסף כי המבקש הינו המפרנס היחיד במשפחה והרישיון נחוץ לו לפרנסתו.
ב"כ המשיבה הפנה לחומר החקירה ולעמדת ב"כ המבקש וטען כי קיימות ראיות לכאורה למיוחס למבקש בכתב האישום. בנוסף, טען ב"כ המשיבה כי המבקש מסוכן לציבור המשתמשים בדרך נוכח עברו התעבורתי וחומרת העבירה בה עסקינן.
לאור עמדת ב"כ המבקש ולאחר עיון בחומר הראיות, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש בכתב האישום.
עפ"י דו"ח "הזמנה לדין וכתב אישום", מזכר מיום 6.11.10 וזיכרון דברים להפעלת מכשיר מדגם IL III BEE , נמדדה מהירות נסיעת המבקש במכשיר IL III BEE ונמצא כי נהג במהירות של 153 קמ"ש בדרך בין עירונית בה המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש. לאחר הפחתה הועמדה מהירות נסיעת המבקש על 148 קמ"ש. הדו"חות שבפניי מפורטים וכוללים את כל הנדרש כדי עפ"י החוק והפסיקה.
נהיגה במהירות גבוהה מהווה סכנה לביטחון הציבור ובמקרה זה מדובר במהירות של 58 קמ"ש מעל המותר, מהירות המשקפת מסוכנות.
המבקש נוהג משנת 1984 ולחובתו 76 הרשעות קודמות ביניהן עבירות רבות מאותו סוג.
עברו התעבורתי המכביד של המבקש כמו גם חומרת העבירה דנן, מעידים על סבירות החלטת הקצין הפוסל.
בנסיבותיו האישיות של המבקש אין כל הצדקה לקיצור תקופת הפסילה המנהלית. נסיבות אלה אינן שקולות כנגד מהירות הנסיעה המיוחסת למבקש ולעברו התעבורתי המכביד, המשקפים מסוכנות לציבור המשתמשים בדרך.
ב"כ המבקש התמקד בחג הקורבן, אולם לטעמי ניתן לעשות שימוש באמצעי תחבורה חלופיים למטרה זו.
בנסיבות המתוארות, לא שוכנעתי כי אין בהמשך נהיגתו של המבקש משום סכנה לציבור ולכן הבקשה לביטול הפסילה המנהלית נדחית.
ניתנה והודעה היום ז' כסלו תשע"א, 14/11/2010 במעמד הנוכחים.
עדי במביליה – אינשטיין, שופטת