ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
37900-05-10
21/06/2010
|
בפני השופט:
1. אסתר קובו
2. סגנית נשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
1. אביב פרי השמש שיווק ומיון פירות ירקות והדרים בעמ
2. גבריאל פרץ
3. יעקב קליגר
|
הנתבע:
1. בנק הפועלים תל אביב סניף נאות אפקה 12504
2. יואב נדב
|
|
החלטה
בפני בקשה לעכב את ביצוע פסק הדין (פסיקתה) של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת יעל אחימן) בת.א. 23223-10-09 מיום 10.5.10 וכן את ההחלטה בבקשה למתן רשות להתגונן מיום 9.3.10 (כב' השופטת יעל אחימן), וזאת עד להכרעה בערעור. קדמה לבקשה זו בקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט קמא, וזו נדחתה ביום 27.4.10.
העובדות בתמצית
ביום 27.10.09 הגיש המשיב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשים במסגרת ת.א. 23223-10-9 ובגדרה נתבעו המערערים לשלם למשיב את חובם אשר עמד על סך כולל של 503,609 ₪.
המערערים עתרו בבקשה למתן רשות להתגונן שעיקרה בשתי הטענות הבאות: האחת, כי החוב הנתבע היה צריך להיפרע באמצעות נכס ששימש כבטוחה ואשר מומש על ידי המשיב במסגרת הליך הוצאה לפועל לגביית חוב אחר, והשניה, כי החוב נשוא התובענה, וכן חובות נוספים, נשאו ריבית גבוהה מהמוסכם.
בהחלטה מיום 9.3.10 נקבע כי בגין הטענה הראשונה לא ניתן ליתן רשות להתגונן שכן על הליכי מימוש נכסים בהוצל"פ אמון רשם ההוצאה לפועל ולא ניתן להעלות טענות הנוגעות לתקינות ההליכים. אשר לטענה השניה בדבר הריביות שנגבו בחשבון נשוא התביעה, נקבע כי בקשת המערערים לא מילאה אחר חובת הפירוט המינימאלית הנדרשת על פי דין. . יחד עם זאת, ולפנים משורת הדין בית המשפט נתן למערערים רשות להתגונן בעניין טענת הריבית בלבד, בכפוף להפקדתו במזומן, בקופת בית המשפט, של הסך של 250,000 ₪ וזאת עד ליום 15.4.10.
המערערים לא הפקידו את הסך של 250,000 ₪, אף שניתנה להם, לבקשתם, ארכה לשם כך. בהתאם ביום 10.5.10 ניתן כנגד המערערים פסק דין (פסיקתה) על סכום התביעה.
טענות הצדדים
המערערים הרחיבו בטענותיהם אודות סיכויי הערעור, ובפרט לאור טענות ההגנה המוצדקות שהעלו בבקשת למתן רשות להתגונן –עוד נטען כי בית משפט קמא לא בחן את יכולת המבקשים להפקיד סכום כה נכבד, בניגוד לחובתו לעשות כן (רע"א 3532/06 עזבון המנוח יוסף הבי נגד בנק הפועלים בע"מ, תק-על 2006(2), 3871). משכך, ההחלטה ופסק הדין השגויים של בית משפט קמא יסבו למבקשים נזק עצום וקשה ביותר ועלול להיות בלתי הפיך ומאידך לבנק לא ייגרם כל נזק אם יעוכב הביצוע עד להכרעה בערעור. לסיכום נטען כי בנסיבות האמורות ברור כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים.
המשיב מתנגד למבוקש, וטוען כי הסיכויים לקבלת הערעור קלושים עד מאוד.
דיון
לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
הלכה היא, כי על המבקש עיכוב ביצוע פסק דין להצביע על קיומם של שני תנאים, האחד סיכויי הערעור, והשני חוסר יכולת להיפרע מן המשיב במידה שיתקבל הערעור (ע"א 6626/96, בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה פ"ד נ(5) 403).
בענייננו, בקשת המערערים אינה מקיימת באופן מצטבר את התנאים הדרושים למתן צו לעיכוב ביצוע, אלא שזו אף אינה מקיימת את מי מהתנאים בנפרד. המערערים לא הוכיחו במידה הנדרשת מהו הנזק שיגרם להם אם לא יינתן להם עיכוב הביצוע המבוקש, ובפרט מהו הנזק שלא יהיה ניתן לתקנו באם יזכו בערעור.
זאת ועוד, המדובר בפסק דין כספי, אשר הנזק הלכאורי העלול להיגרם למערערים בגינו, הוא נזק כספי גרידא. הלכה פסוקה היא כי אין נטייה לעכב ביצועו של פסק דין כספי, אלא במקרים מיוחדים ונדירים, באשר לרוב אין המדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו. יוצא מן הכלל הוא המקרה שבו אם לא יעוכב הביצוע לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.
לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בע"א 11909/04 כלל חברה לביטוח נ' חסין ואח' (לא פורסם, 17.1.05):- "פסק דין לתשלום כסף איננו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים, אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, שהרי מימוש פסק דין לתשלום כסף הינו בדרך כלל הפיך, על דרך ההשבה". (עוד ראו: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ פ"ד נו(4) 178)
בענייננו, לא שוכנעתי כי ייגרם למערערים נזק בלתי הפיך. בנסיבות האמורות בהן המשיב הינו תאגיד בנקאי, אשר חוסנו הכלכלי ויכולת הפירעון שלו אינם מוטלים בספק, גם אם יתקבל הערעור לא יתקשו המערערים להיפרע מהמשיב. משכך, לא מצאתי כי המקרה שלפנינו הוא אחד מאותם המקרים החריגים המצדיקים מתן עיכוב ביצוע מהטעם כי המשיבים יתקשו להשיב את המצב לקדמותו.
גם בבחינת מאזן הנוחות בין הצדדים אין מקום ליתן עיכוב ביצוע.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
המבקשים יישאו בהוצאות הבקשה ובשכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪ + מע"מ. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.