פסק דין
עניינה של התביעה, בתאונה בה נגרם לתובעת, נזק גוף לאחר החלקה באתר חמי יואב.
רקע ועובדות שאינן במחלוקת
1.התובעת, ילידת 1954 (בתיק אין תאריך אלא שנת לידה). ביום 20.10.05 ביקרה התובעת באתר הנופש "חמי יואב" המצוי בסמוך לקיבוץ שדה יואב. הנתבעת הינה אתר נופש בו מצויים אזורים לרחיצה, ספא בידור ומופעים. במקום בריכות טרמו-מינרליים וכן בריכות שונות. הוגשה מפה של האתר. באתר מצוי גם אוהל אירועים בו מתקיימים בין היתר מופעים. בהתאם למפה שהוגשה לבית המשפט, המרחקים באתר קצרים. חלקי האתר השונים צמודים זה לזה. במועד האמור, בשעה 17:30 לערך, פנתה התובעת מכיוון אוהל האירועים לכיוון המקלחות כאשר תוך כדי הליכה, החליקה על שלולית מים שנקוותה כטענתה על משטח הבטון החלק. תוך כדי נפילה ותנועה אינסטינקטיבית, נפלה היא על יד שמאל ונגרמה לה פריקה לאגודל שמאל.
תמצית טענות התובעת
2.טוענת התובעת כי כאשר עמדה לצאת מאוהל האירועים, החליקה ופרקה את בוהן שמאל. לטענת התובעת, אין לה מושג כיצד הגיעו למשטח הבטון מים וכי הנתבעת התרשלה כלפיה בכך שלא דאגה לביצוע ניקוי מים וכן לכך שהמשטחים במקום יהיו מחוספסים ולא חלקים וכי אינה יודעת את הנסיבות המדויקות של הסיבה להחלקתה. טענה התובעת כי מומחה בטיחות מטעמה אישר את הכשלים הנטענים אצל הנתבעת וכי לא ננקטו אמצעי זהירות מתאימים. טענה התובעת כי אין לחייבה בכל רשלנות תורמת. לגבי הנזק, טענה התובעת לנזקי גוף בהתאם לראשי נזק שונים וכנגזרת לנכות תפקודית העולה על הנכות הרפואית של המומחה הרפואי מטעמה. לפיכך ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בנזקיה.
תמצית טענות הנתבעות
3.הנתבעות טענו כי התובעת מכירה היטב את האתר וכי היא פועלת בכל דרך למניעת סיכוני רטיבות והחלקה וכי אין עליה כל חובת זהירות קונקרטית והתובעת נפלה בשל נסיבות שאינן קשורות אליה כמחזיקת המקרקעין ולשיטתה: "אמנם לכל נזק יש שם ברפואה אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט". טוענת הנתבעת כי הרצפה והמשטחים במקום תקינים ומחוספסים כנדרש ואינם חלקים למעלה מהסביר במקום וכי ככול שתוכיח התובעת כי הייתה שלולית מים, מדובר במטרד שנוצר על ידי מאן דהוא ללא ידיעת הנתבעת ושליטתה. לחילופין טענה הנתבעת לרשלנות תורמת גבוהה ומכריעה. נטען לגבי הנזק כי לא נגרמה כל נכות רפואית ובכל מקרה, לא נגרמו לה כל הפסדי שכר לאור כך שסיימה עבודה אחרונה למעלה משנה לפני התאונה ובעת התאונה, סייעה בלבד לבתה בטיפול בילדיה וכי לא הוכחו כל הוצאות רפואיות או עזרה שניתנה. לפיכך, ביקשה הנתבעת כי בית המשפט ידחה התביעה.
העדויות
4.התובעת העידה מטעמה. כן נחקר מומחה הבטיחות מטעם התובעת המהנדס אבי אלון אשר הגיש חוות דעת שעניינה אי נקיטת אמצעי זהירות ומניעת סכנות בנתבעת. כן נחקר המומחה הרפואי מטעם התובעת ד"ר אברהם ששון. מנגד, מטעם הנתבעת העידה הגב' שולה פלג שהינה אחראית ביטוח אצל הנתבעת, וממלאת תפקידים נוספים באתר. כן העיד חוקר מטעם הנתבעת, מר רוני דותן אשר הגיש תמליל שיחתו עם התובעת וכן העיד המומחה הרפואי מטעם הנתבעת מר מיכאל טנצמן.
דיון
לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי כי התובעת הוכיחה את אחריות הנתבעת ומאידך מצאתי כי קיימת רשלנות תורמת. כן קבעתי את נזקיה של התובעת כמפורט להלן.
אחריות הנתבעת
5.השאלה הראשונה בתיק הינה האם התרשלה הנתבעת. בבוא בית המשפט לקבוע האם חלה האחריות האזרחית בעוולת הרשלנות על מקרה מסוים, עליו לבדוק שלושה מישורים: הראשון , האם חב המזיק חובת זהירות לניזוק, במסגרת זו יש לבחון את שאלת חובת הזהירות המושגית ואת חובת הזהירות הקונקרטית. השני, יש לבדוק האם הפר המזיק את חובת הזהירות המוטלת עליו. השלישי, יש לבדוק האם הפרת החובה היא שגרמה לנזק. אם התשובה תהיה חיובית בשלושת המישורים הנ"ל, תוטל האחריות על המזיק. (ראו: ע"א 145/80, שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש ואח' פ"ד לז(1) 113).
בבחינת קיום חובת הזהירות, יש לשקול את מבחן הצפיות המתחלק לשניים: קיום חובת זהירות מושגית וקיום חובת זהירות קונקרטית. השאלה היא האם על המזיק לצפות את הנזק. לא בכל מקרה בו ניתן לצפות נזק, קיימת חובת צפיות משפטית אשר זו מוכרעת ע"פ שיקולים כמו: ניסיון החיים, שיקולים כלכליים וחברתיים וכיו"ב. (ראו: ע"א 243/83 עירית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113).
6.נראה שאין מחלוקת בין הצדדים, כי חלה בענייננו חובת זהירות מושגית של הנתבעת כלפי קהל מבקריה בכלל, וכלפי התובעת בפרט. הפעלת המרחצאות יוצרת קשר של שליטה ופיקוח על הבריכות מטעם הנתבעת כלפי המבקרים בהן, וזיקה בין הבעלים לסיכונים במקרקעין ומניעתם. שליטה ופיקוח אלה, מבססים קיומה של חובת זהירות מושגית. השאלה היא האם קיימת בנסיבות המקרה חובת זהירות קונקרטית? בקביעתה של חובת הזהירות הקונקרטית יש לזכור, כי לא כל נזק צפוי (מבחינה פיזית) הוא נזק שיש לצפותו (במישור הנורמטיבי). להלן אפרט כי מסקנתי הינה שהופרה חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובעת.
על אף הכחשתה של הנתבעת, דומה כי אין מחלוקת שהתובעת החליקה באוהל האירועים ומכול מקום מצאתי כי כך אירע. המחלוקת במהותה התמקדה בשאלת נסיבות ההחלקה. לטענת התובעת, ישנם סיכונים במקום כפי שקבע מומחה הבטיחות מטעמה. אין מחלוקת כי לסיכונים במקום ניתן בדרך כלל מענה, אולם טוענת התובעת כי ביום התאונה ובאופן חריג, לא היו אנשי הצוות הרגילים שבדרך כלל מניסיונה בביקורים קודמים, הסתובבו בשטח וניגבו שלוליות מים אקראיות ממקומות שונים וכיו"ב. הנתבעת חלקה על קביעות מומחה הבטיחות וטענה כי הצוות במקום נתן מענה לסיכונים גם ביום התאונה.
7.בכל הנוגע לסיכונים שהעלה מומחה הבטיחות מטעם התובעת, לא ניתנה התייחסות מקבילה מטעם הנתבעת. נטענו טענות כנגד מומחה זה שבהכשרתו הינו מהנדס כימיה שעבר קורסים של ממונה בטיחות. יחד עם האמור, היה מצופה מהנתבעת שתיתן מענה מקצועי מטעמה. המומחה מטעם התובעת העלה כי במקום חסרים אמצעי בטיחות כמו לוחות מחוספסים, שגרת ייבוש שלוליות, מניעת כניסת אורחים בבגדים רטובים לאולם האירועים, קביעת סדרנים, עריכת בדיקות קבועות למשטחים, הצבת שלטי הזהרה, הכנת תוכנית תחזוקה והתאמת פני שטח הרצפה לסביבת המשתמשים.
מטעם הנתבעת העידה עדה אחת בלבד, הגב' פלג אשר אינה מתמחה בבטיחות. לדברי הגב' פלג ישנם סדרנים וצוות אשר אינו יכול לטפל בכול החלקה ומצופה מהאורחים כי ינהגו בזהירות ובהתחשב בכך שמדובר במקום רטוב ולח מטבעו. הגב' פלג לא יכולה היתה להציג את תוכנית העבודה של הסדרנים במקום או שיטת סריקת המקום על ידי הצוות לאיתור נקודות תורפה רטובות או אחרות. למעשה, הגב' פלג העידה באופן כללי על מצב המקום בו מסתובב צוות ומשגיח אולם לא הביאה כל יומן עבודה ליום האירוע.
אני מעדיף ומקבל את עדותה של התובעת על כי ביום האירוע, לעומת פעמים קודמות שביקרה, מצב התחזוקה במקום לא היה טוב. הדברים נאמרו גם באורח ספונטני במסגרת החקירה שביצע החוקר מטעם הנתבעת. כעולה מהתמליל, התובעת טענה בפני החוקר שתמיד יש מישהי מסוימת שמסתובבת ומנקה ובאותו יום היא לא היתה. התרשמותי מהתובעת הינה שעל אף שהאדירה נזקיה, עדותה היתה אמיתית וכנה. הדברים שנאמרו על ידי התובעת היו ללא תחכום, למרות שהיא הזהירה עצמה בקול שהחוקר הוא מטעם הביטוח. התובעת לדוגמא סיפרה לחוקר שכמעט ולא עבדה בשנים שלפני התאונה וכי פרנסת המשפחה נסמכה על עסקי התיווך של בעלה. כן סיפרה כי היא הלכה באוהל האירועים בלי להסתכל על הרצפה אלא רק ישר. בכל אופן, אני מקבל עדותה של התובעת כי ביום האירוע החליקה באוהל האירועים על שלולית אקראית של מים, שלולית שנקוותה על משטח בטון חלק באוהל האירועים וכי הנתבעת לא נקטה נתבעת באמצעים שהיא נוקטת בדרך כלל, למניעת סיכונים כמו אלו מהם נפגעה התובעת.