פסק דין
העניין שבפני, תובענה הנוגעת לנזקים נטענים כתוצאה מעסקת רכישת מקרר ביתי מתוצרת "אמנה", התקשרות מיום 6.1.2011.
על פי המתואר בכתב התביעה, התובעים רכשו מקרר מתוצרת Amana ביום 6.1.2011, אשר סופק להם בחודש אפריל 2011. התובעים טענו כי חודשים מספר לאחר הרכישה, החלו להופיע במקרר תקלות רבות ושונות, כאשר פעם אחר פעם הוזמנו טכנאי השירות בעקבות תעודת האחריות אשר נמסרה.
בחלוף מספר ניכר של תקלות, מציינים התובעים כי נאלצו לרכוש ביום 9.7.2012, מקרר חלופי בעלות ניכרת.
עוד מציינים התובעים כי ביום 15.7.2012 (כשבוע לאחר רכישת המקרר החלופי) נתגלתה תקלה נוספת במקרר אשר נרכש כשנה וחצי קודם לכן, ובהתאם זומן טכנאי שירות, ונתברר כי נתקלקל מדחס המקרר, אולם הנתבעות סירבו לתקן את התקלה על חשבונן.
בהתאם טוענים התובעים כי על הנתבעות לפצותם בסכום של 21,896 ₪, המורכבים מעלות המקרר (6,896 ₪), עלות מוצרי מזון אשר נזרקו כתוצאה מהקלקולים במקרר (10,000 ₪) ועגמת הנפש שהייתה מנת חלקם של התובעים (5,000 ₪).
הנתבעות השיבו לכתב התביעה, ולטענתן יש לדחות את התובענה;
הנתבעות ציינו כי התובעים רכשו מקרר מתצוגה, נושא אחריות בת שנה אחת , ובתומה אחריות מורחבת בת ארבע שנים נוספות למערכת הקירור (מדחס, צנרת, אבזרי התפשטות, סוללת עיבוי וכיו"ב), וכי לגישתן המקרר סופק ביום 9.1.2011;
לגופן של הטענות ציינו הנתבעות כי כרטיסים אלקטרוניים דוגמת זה המותקן במקרר יכולים להתקלקל ממגוון סיבות, ובהם נפילות מתח וכיו"ב, והדבר אינו מצביע על פגם במקרר דווקא, וגם החלפת רכיב זה או אחר אינה מעידה על פגם במוצר – ולפיכך, אין זה מוצדק לבוא בטרוניה כלפי הנתבעות בהקשר זה על חלפים שתוקנו או הוחלפו במרוצת שנת האחריות הראשונה.
עוד ציינו הנתבעות כי שנת האחריות הראשונה פקעה בחודש ינואר 2012, ולפיכך התיקון אשר נדרש בחודש יולי 2012 אמור היה להתבצע מכח האחריות המורחבת למדחס המזגן, אולם התובעים לא אפשרו ביצועו של תיקון זה, ואין להם אלא להלין על עצמם בהקשר זה.
לאחר בחינת טענות הצדדים, מצאתי לנכון לקבל התביעה, אולם במקצתה בלבד.
בכל הנוגע לתביעה לקבלת עלות המקרר במלואה, דינה של דרישה זאת להידחות. התובעים רכשו מקרר מתצוגה ולא מקרר חדש לחלוטין, ובכך נטלו על עצמם נטל מסויים.
אפנה לדברי כב' הש' מ. קלמפנר-נבון בת"ק 17820-05-10 ענתבי נ' ברימאג דיגיטל אייג' בע"מ (מצוי במאגר "נבו"), "התובע רכש מקרר מתצוגה והיתה לו האפשרות לבחון את מצבו ולהתרשם הימנו בטרם הרכישה. הרוכש מכשיר כלשהוא מתצוגה , שומא עליו לדעת כי המכשיר נרכש במצבו הוא וכי בכך הוא נוטל ביודעין סיכון המחושב היטב, בתמורה למחיר מופחת.", פסק דין אשר אף עמד במבחן ערעור מול בית המשפט המחוזי בחיפה.
התובעים במקרה דנן, נטלו ביודעין סיכון מחושב; הם רכשו מקרר מתצוגה במחיר מופחת, מקרר אשר יכול וחובר לרשת החשמל ויכול שלאו, כאשר למעשה רכיבים אלקטרוניים במקרר החלו התיישנותם והזדקנותם עוד בטרם הגיע המקרר לחזקת התובעים . שני צדדים למטבע, וכנגד רכישת מקרר שאינו חדש, שולמה על ידי התובעים תמורה מופחתת ולא המחיר המלא (שאם לא כן – היו רוכשים מקרר חדש), ולכן סבורני שציפייתם של התובעים בהקשר זה, הינה מוגזמת.
על פי דו"ח תיקונים אשר צורף לכתבי הטענות, בוצע תיקון אחד (בשני שלבים) בחודש ספטמבר 2011, חצי שנה לאחר שהמקרר הגיע לחזקת התובעים לגישתם, ותיקון שני, בעל אותו אופי, בחודש פברואר 2012; אמנם מדובר בשני ליקויים בשנה הראשונה לחיי המוצר אצל התובעים, אולם צרכן הרוכש מוצר מתצוגה נוטל על עצמו סיכון כי מקרר שכזה יתקלקל פעם או פעמיים, ולא ראיתי בכך חוסר סבירות קיצוני כפי שנטו התובעים להציג הדברים בכתב התביעה.
אוסיף כי התובעים רכשו מקרר אחר לפני מועד הקלקול השלישי, אשר אירע ביום 15.7.2012, כך שלא ניתן לקשור את אותו קלקול לנזק הנטען המצריך פיצוי בשווי המקרר כולו; על אחת כמה וכמה הדברים מתחזקים, כאשר שני הצדדים הסכימו כי התובעים סירבו לאפשר לבצע את התיקון השלישי, אשר הנתבעות הסכימו לבצעו מכח האחריות המורחבת.
הדברים יפים אף לגבי הטענה הנוגעת למוצרי מזון אשר נזרקו, והוערכו ב- 10,000 ₪. התובעים לא הוכיחו נזקים אלה, ויתר על כן, לאור הדברים דלעיל, סבורני כי מדובר בנזקים עקיפים אפשריים וסבירים בנסיבות העניין. כשם שמן הראוי לצפות שמקרר מתצוגה הנרכש במחיר מופחת עלול להתקלקל פעם או פעמיים, מן הראוי לצפות כי תכולת המקרר תתקלקל. התובעים בהקשר זה, לא רק שסבלו מנזק עקיף צפוי, אלא הפריזו בסכום הנתבע על ידם, באופן שאינו מצדיק פסיקת פיצוי כלל ברכיב זה.
בכל הנוגע לרכיב של עגמת הנפש, סבורני כי התובעים זכאים לפיצוי, אם כי בהיקף מינורי ביותר. התובעים ציינו כי את המקרר קיבלו בחודש מרץ 2011, ואולם כאשר פנו לקבל שירות בקלקול השני במקרר, בחודש פברואר 2012, נענו כי שנת האחריות עברה ופגה; התובעים ציינו כי המקרר סופק להם באספקה עצמית בחודש מרץ 2011, שכן שיפוץ ביתם נמשך עד לתקופה כאמור, ואילו הנתבעות הערימו קשיים בחודש פברואר 2012, בטענה כי המקרר סופק בחודש ינואר 2011.
בדיון אשר נערך בפני ביקשו הנתבעות להציג תעודת משלוח המעידה על מועד אספקת המקרר, אולם הוצגה תעודת משלוח מס' 275042 אשר כלל אינה מופנית לתובעים, אלא על העברת הסחורה מגוף אחד אצל הנתבעות לגוף אחר אצלן; חזקה כי התובעים הוחתמו על תעודת המשלוח (והותר מקום לשם כך, בתחתית תעודת המשלוח) אולם תעודה חתומה לא צורפה, ואני מאמין לתובעים ומקבל טענתם כי המקרר סופק בחודש מרץ 2011 ולא כפי שנרשם.
נדמה כי לאחר התיקונים הרצופים בחודש ספטמבר 2011, סר חינם של התובעים בעיני הנתבעות, ולכן הוערמו קשיים במתן השירות בחודש פברואר 2012; מעיון בדו"ח קריאות השירות עולה כי כאשר נדרשו התובעים לשלם עבור התיקון בחודש פברואר 2012, בתחילה סירבו לבצע התיקון, ורק לאחר מכן התיקון בוצע, ובנסיבות אלו ניתן להבין מדוע יצא קצפם של התובעים כאשר נדרשו בחודש יולי 2012 לשלם את עלות הגעת הטכנאי לביצוע החלפת המדחס, הכלול בתעודת האחריות המורחבת.