אביר נ' עיריית פתח תקווה

פסק דין

המבקש הגיש תובענה ייצוגית ובקשה לאישור התובענה לפי חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן:"החוק"). נושא התובענה היה גבייה ביתר של אגרת שילוט, כ- 3.5% מעל התעריפים הקבועים בחוק העזר לפתח תקוה (שילוט) התשנ"א- 1990.

ביום 14.2.11 הודיעה המשיבה על חדילה מגבייה לפי סעיף 9 בחוק. ביום 24.3.11 תמכה המשיבה את הודעתה בתצהיר גזברית העיריה רו"ח חני גולדשטיין.

המבקש הסכים כי יש להורות על דחיית התובענה נוכח הפסקת הגבייה וביקש כי בית המשפט יפסוק גמול ושכ"ט למבקש ולב"כ.

תמצית טענות המבקש לעניין פסיקת הגמול ושכר הטרחה:

המשיבה ידעה משך כשנה לפני הגשת התביעה על הגביה הבלתי תקינה עקב פניית ב"כ המבקש אליה בעניין בשם לקוח אחר, אך לא טרחה להשיב לו והמשיכה בגבייה; הגבייה הסתתרה בהצמדת תעריפי השילוט שלא כדין. אזרח סביר אינו טורח לבדוק החיוב; סכום ההשבה התאורטי בגין גביית היתר אילמלא הודעת החדילה הוא כ- 1.5 מיליון ש"ח; על פי הפסיקה אין לשלול את הגמול ושכר הטרחה עקב אי פנייה מוקדמת על ידי המבקש; הודעת החדילה יש בה הודאה בגבייה הלא חוקית.

תמצית טענות המשיבה לעניין פסיקת הגמול ושכר הטרחה:

ההיקף הכספי של התביעה הנדונה נמוך מהמקרים שבתקדימים אליהם הפנה ב"כ המבקש; סך כל הגבייה בגין אגרות השילוט עמד בשנים 08- 09 על 10,051,786 ₪. 3.5% מסכום זה הוא סכום של 351,813 ₪; התביעה אינה מורכבת ולא חייבה חוות דעת מומחה; הגבייה ביתר נעשתה בתום לב ועקב טעות טכנית.

דיון

הבקשה שהוגשה עניינה אישור תובענה ייצוגית נגד רשות. על סוג זה של בקשה חלות הוראות סעיף 9 בחוק הקובע כדלקמן:

"(א) ...

(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.

(ג) החליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא -

(1) על אף הוראות סעיף 22, לפסוק גמול למבקש בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף 22(ב);

(2) לקבוע שכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23".

המשיבה כאמור הודיעה כי היא חדלה מהגבייה והדבר הוכח בתצהיר גזברית העירייה. מכאן, על פי הוראת סעיף 9(ב) בחוק אין לאשר את התובענה הייצוגית. על כן, בקשת האישור נדחית.

השאלה שנותרה להכרעה היא האם לפסוק גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו בהתאם לסעיף 9(ג) בחוק ואם כן – מהו הסכום הראוי. סעיף 9(ג) מפנה בעניינים אלה לשיקולים הקבועים בסעיפים 22(ב) ו-23 בחוק לצורך הכרעה בעניין זה.

סעיף 22 (ב) קובע:

"בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;