בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
3916-07-11
21/07/2011
|
בפני השופט:
נועה פראג לבוא
|
- נגד - |
התובע:
רועי אברמוביץ – בעצמו
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.
ביום 17.7.11 הוצא כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.
הצו ניתן בשל נהיגה בשכרות, וזאת ביום 15.7.11 בשעה 03:55 ברח' מנחם בגין בת"א.
שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו. ראשית קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.
באשר לראיות לכאורה:
תיק המשטרה הוגש לעיוני.
מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 15.7.11 בשעה 03:55 בעת פעילות אכיפה כנגד נהגים, החשודים בנהיגה בשכרות, הבחינו השוטרים במבקש נוהג במכוניתו בת"א.
השוטרים הורו למבקש לעצור. המבקש הדיף ריח של אלכוהול. המבקש הודה בשתיית חצי ליטר בירה. בעת שנערכה לו בדיקת מאפיינים טען ששתה חצי ליטר בירה.
המבקש נתבקש לבצע בדיקת נשיפה. בוצעו שתי בדיקות ותוצאתן הינה 310 מיקרו גרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף.
לא מצאתי כל ספק לגבי כשרות הבדיקות כטענת ב"כ המבקש. הבדיקות כשרות למהדרין. בוצעו עפ"י כל הנהלים.
בבדיקת מאפיינים נמצא המבקש תחת השפעת אלכוהול בינונית.
בשלב זה של הדיון, די בדוחו"ת הפעולה, בתוצאת בדיקת הינשוף וכן מאפייני השכרות, ואף בדברי המבקש עצמו, כדי לקבוע שבידי המשיבה ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המבקש בדין.
באשר למסוכנות.
מסוכנותו של המשיב נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ועברו.
בבש"פ 513/88 מ"י נ. רז גוליו קובע כבוד השופט מלץ:
"השאלה המרכזית במקרים כגון אלה היא, האם נהיגתו של הנהג המעורב מסכנת את בטחון הציבור בדרכים. על אלה ניתן ללמוד משני מקורות: התנהגותו של הנהג בתאונה הנדונה, והתנהגותו בדרכים בדרך כלל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות".
המבקש נוהג משנת 97 ולחובתו 6 הרשעות קודמות.
על נהיגה בזמן שכרות כבר נאמר בפסיקה כי:
"לשיטתי, הכלל הוא: מי שנוהג ברכב כשהוא במצב של שכרות – מוחזק כמי שהתגבש אצלו הלך נפש של פזיזות, במשמעות שיש למושג זה בסעיף 20(א)(2) לחוק העונשין, כלפי כל תוצאה הנמנית עם פרטיה של עבירה שביצע אגב נהיגתו".