אגודת העיתונאים בתל אביב נ' נני אחזקות בע"מ

החלטה

עניינה של החלטה זו הינו בקשה להעברת התביעה - אשר הוגשה כתביעה לפינוי מושכר, ולפי פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") - למסלול דיון רגיל.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכתב התביעה, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל.

עיון בכתב התביעה מגלה כי המשיבה עותרת לפינוי נכס עסקי, המושכר למבקשת למטרות עסקיות, בגין מספר הפרות של הסכם השכירות – השגת היתר לשימוש חורג תוך מרמה וזיוף; מכירת פריטים בניגוד למוסכם; אי עמידה בתשלום דמי השכירות; הפקדת ערבות לתקופה קצרה מזו שנקבעה בהסכם.

מהבקשה ומטיעוני ההגנה של המבקשת עולה כי: פעולת הזיוף לא היתה של מי מטעם המבקשת; כל הפריטים הנמכרים נמכרים מזה שנים ובהסכמת המשיבה (מפורש או מכללא); יש מחלוקת לעניין תשלום הפרשי הצמדה של דמי השכירות; הערבות הופקדה עבור תקופת האופציה הראשונה והינה מסכימה להאריכה בשלושה חודשים נוספים.

תביעה לפינוי מושכר לפי התקנות מהווה מסלול מזורז אשר נועד להתמודד עם התופעה הרווחת של שוכרי דירות המסרבים להתפנות מהכנס בתום תקופת השכירות. במקום לנהל הליך משפטי מלא, יכול התובע לבחור בהליך משפטי מזורז שיביא לפינוי מהיר של המושכר.

מקום בו יש סכסוך עסקי סביב נכס עסקי מובהק, אין מדובר במקרה קלאסי של פינוי מושכר המשמש כדירת מגורים, והעניין אינו מתאים למסלול המזורז הנ"ל.

בעניין זה ראה ער (ת"א) 12082-06-11 ו.ל.ם בעמ נ' ו.ל.ם. תעשיות בע"מ.

אשר על כן, גם התובענה דנן אינה מתאימה למסלול בו הוגשה ולפיכך תועבר למסלול דיון רגיל.

בשולי הדברים אציין כי ברי שיסוד הסכסוך שבין הצדדים אינו נעוץ דווקא בהפרות הנטענות, וטוב יעשו הצדדים אם יראו ליישב המחלוקת בדרכי נועם ומחוץ לכתלי בית המשפט.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשת בסך של 2,000 ₪.

ניתנה היום, י' אב תשע"ב, 29 יולי 2012, בהעדר הצדדים.