אדגו תקשורת בע"מ נ' פארמה ג'וב בע"מ

פסק דין

מונחת לפני תביעה בסך 31,449 ₪ שהוגשה בסדר דין מקוצר.

רקע

אדגו תקשורת בע"מ (להלן:"התובעת") הינה חברה העוסקת בין היתר בשיווק מודעות פרסום בעיתונות הכתובה. טוענת התובעת כי בתאריכים 2.2.07, 13.4.07, 26.10.07 ו-7.3.08 פרסמה בעבור פארמה ג'וב בע"מ (להלן:"הנתבעת") מודעות פרסום בלוח ידיעות אחרונות (להלן: "המודעות"). תוכן המודעות והמחיר בתמורתן אושר מראש על ידי הנתבעת בחתימת המורשה מטעמה מר פנחס עבדה (להלן: "פנחס") על גבי הצעות המחיר ששלחה התובעת לנתבעת. חרף פרסום המודעות לא שילמה הנתבעת את מלוא התמורה בעבורן ונותרה חייבת לתובעת סך של 29,993.72 ₪. משלא שעתה הנתבעת לפניות התובעת ולמכתביה לסלק את חובה לא נותרה לתובעת הברירה אלא להגיש תביעה זו על מלוא הסכום העולה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לסכום התביעה. התובעת צירפה לכתב התביעה את הצעות המחיר המאושרות בחתימת פנחס (ובאחת מהן אף מתנוססת חותמת הנתבעת).

הנתבעת דחתה את טענות התובעת. לשיטתה, שילמה לתובעת את מלוא התמורה בגין השירות שניתן לה על ידי התובעת. מערכת היחסים בין הצדדים הסתיימה לאחר שהתובעת לא עמדה בהתחייבויות שנטלה על עצמה כלפי הנתבעת, הפרה את ההסכמים עימה ודרישתה לכספים נוספים הינה חסרת תום לב. היא טענה כי סכום החשבוניות שצורפו לכתב התביעה עולה לכדי 48,011 ₪ ובסעיף 7 לכתב התביעה המתייחס לחשבוניות אלה נטען כי קרן חובה לתובעת עומד על סך של 29,993.72 ₪ בלא שהתובעת נתנה הסבר על הפער בין הסכומים וזאת בנוסף לעובדה כי התובעת טענה בסעיף 11 לכתב התביעה כי היא כלל לא שילמה לה כספים.

הנתבעת, העוסקת במתן שירותי השמה, רכשה מהתובעת סדרות פרסומים. כל סדרת פרסומים כללה בתוכה מספר פרסומים ובמהלך פרסום הסדרה רשאית הייתה הנתבעת בהתאם לתנאי הפרסום שהיו נהוגים בינה לבין התובעת להחליף במודעה החדשה שבסדרה 50% מהמשרות שפורסמו על ידה במודעה הקודמת שבסדרה.

לעניין החיוב בגין פרסום מתאריך 2.2.07 טענה הנתבעת כי פרסום זה היה אחד מסדרה בת ארבעה פרסומים שהזמינה הנתבעת ושילמה מראש את תמורת סדרת הפרסומים. פרסום זה היה השלישי מביניהם. הנתבעת טענה כי לא היה מקום לחייב בחיוב מיוחד בגינו מהיותו אחד מסדרה שתמורתה שולמה מראש, אך התובעת דרשה תשלום מיוחד בגינו כי לטענתה חרגה הנתבעת ממכסת השינויים לה היא רשאית. את ההודעה על החיוב המיוחד עקב החריגה הנטענת ואת הדרישה לחתום על הצעת המחיר הרלוונטית לפרסום זה דרשה התובעת מהנתבעת בתאריך 1.2.07 בשעות צהרים בסמוך מאוד לסגירת לוח הפרסום כתנאי לפרסום, משכך ובנסיבות אלה חתמה הנתבעת ולו כדי שהפרסום לא יתעכב לשבוע הבא. הנתבעת טענה כי לא היה מקום לחייבה בפרסום זה בגין החלפת המשרות וכי לא חרגה מתנאי ההסכם המאפשרים החלפה עד 50% משרות חינם אין כסף. השינויים שבוצעו בפרסום זה היו מינוריים ולא מצדיקים חיוב נוסף ואף בהצעת המחיר הרלוונטית לפרסום זה נכתב כי על צורת החישוב ידובר בין הצדדים מאוחר יותר לפרסום, התובעת לא פנתה בעניין זה לנתבעת במשך למעלה משנה והתנהגותה מעידה שקיבלה את עמדתה של הנתבעת ולמעשה וויתרה על החיוב בגין החלפת המשרות במודעה בפרסום זה.

לעניין הפרסום מתאריך 13.4.07 טענה הנתבעת כי פרסום זה היה אחד מסדרת בת שלושה פרסומים שהזמינה הנתבעת. שני פרסומים נעשו בהתאם לסיכום בין הצדדים אך הפרסום השלישי בוצע בניגוד להסכמות בין הצדדים ושלא על דעתה של הנתבעת, במיקום גרוע בו החשיפה מינימאלית. משכך לא אישר מנהל הנתבעת את התשלום בגינו. על כן שילמה הנתבעת בגין סדרה זו שני שליש מהתמורה. הוסיפה וטענה הנתבעת כי אף התובעת הכירה בהפרה זו והסכימה לזכות את הנתבעת בשיעור של כ-20% מסכום החיוב בגין פרסום זה כפי העולה מחשבונית זיכוי מספר 5 שצורפה לכתב התביעה.

לעניין הפרסום מתאריך 26.10.07 טענה הנתבעת כי לפי רישומיה החיובים בגינו שולמו במלואם.

לעניין הפרסום מתאריך 7.3.08 טענה הנתבעת כי על פי הסיכום בין הצדדים הסכום הנקוב בהצעת מחיר כולל מע"מ, הדבר בא לידי ביטוי בהצעת מחיר 624. הנתבעת פרעה את הסכום בהתאם להצעת המחיר והתובעת הייתה צריכה להנפיק לה חשבונית זיכוי בסך 372 ₪ בגין החיוב שנעשה בטעות ובניגוד להסכמות בין הצדדים.

בתאריך 15.1.09 הצעתי לצדדים לסיים הסכסוך שביניהם על דרך הפשרה אך הצדדים לא נתנו הסכמתם להצעה זו, משכך לא היה מנוס אלא לפסוק בתיק זה על פי הכלל של "ייקוב הדין את ההר" ותיק זה נקבע להוכחות. בתאריך 15.10.09 העידו בפני מר יריב רונן סמנכ"ל בתובעת ומר פנחס עבדה מנכל הנתבעת.

בסיום חקירות העדים הוריתי לצדדים להגיש סיכומים בכתב.

תביעה זו נוהלה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כקבוע בתקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

דיון

בסיכומיה הודיעה התובעת כי בעקבות בירור ותשלום חלק מהחשבוניות נותרו החשבוניות והסכומים דלהלן בלבד שנויים במחלוקת:

חשבונית מספר 9983 בגין חיוב עבור הפרסום מתאריך 2.2.07.

חשבונית מספר 9923 בגין תשלום הפרסום השלישי בחבילת פרסומים אודותיה טוענת הנתבעת כי הפרסום בוצע שלא באישורה ובעמוד 23 במקום בעמוד 3 כפי שהוסכם.

חשבונית מספר 5428 בעניינה טוענת הנתבעת כי הסכום שסוכם היה מלוא הסכום כולל מע"מ בעוד התובעת טוענת כי הסכום לא כלל מע"מ ובנוסף למה ששילמה הנתבעת עבור חשבונית זו צריכה היא להוסיף מע"מ כחוק.

ביטול זיכוי בסך 2,000 ₪ שניתן על ידי התובעת כמחווה ורצון טוב ואשר בוטל לאור אי עמידתה של הנתבעת במחויבויותיה.

סכום חשבוניות אלה וביטול הזיכוי עולים לכדי סך של 15,452 ₪.