אדרי נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995 על החלטת הועדה הרפואית לעררים (להלן: "הועדה") מיום 25/3/10 אשר קבעה כי למערער לא נותרה נכות המתבטאת באחוזי נכות בגין תאונת העבודה מיום 31/8/03.

2.עניינו של המערער הוחזר לוועדה מכוח פסק דין מיום 9/2/10 (ב"ל 18676-08-09) אשר הורה לוועדה לדון ולהתייחס לחוו"ד ד"ר קליגמן וממצאיו, לעובדה שבבדיקת MRI נמצא קרע במיניסקוס, ולעובדה שהמערער לא עבר ניתוח. הועדה הופנתה לסעיף 48ז' (1).

3.בהחלטתה נשוא הערעור התייחסה הועדה לחוות דעת ד"ר קליגמן , לקרע שנמצא בבדיקת ה- MRI ולסעיף הליקוי אליו הופנתה וקבעה בין היתר:

"אשר לסעיף 48 (2) ז' (1) הסעיף דן בנזק במיניסקוס בצורה קלה. נזק במיניסקוס מתבטא הן בתלונות הנבדק כגון נעילות ברך או בבדיקה הגופנית.

בסעיף 20 לדו"ח הועדה נכתב כי התובע מתלונן הרבה על כאבים בברך ימין וכתף שמאל ואין תלונות נוספות דהיינו אין כל תלונות קליניות המצביעות על נעילה או הפרעה בתפקוד הברך כתוצאה מקרע מניסקיאלי. הועדה לא מצאה ממצאים קליניים המצביעים על קרע מניסקיאלי ובהיעדרם של ממצאים אין נפקות לבדיקת ה- MRI שכאמור לעיל שמצביעה על קרע ורטקלי ולא על קרע נרחב בצורת ידית דלי."

4.לטענת המערער, משקיים ממצא של קרע ב-MRI , די בו כדי להקנות נכות של 10% על פי התקנה.

פגיעה בתפקוד ובדיקה קלינית רלוונטיים לתתי סעיפים 2, 3 ו-4 לתקנה הדנים בנזק עם LOCKING או במצב לאחר ניתוח עם הפרעה תפקודית או דלדול שרירים אך לא לתת סעיף 1 המקנה 10% נכות בהתקיים נזק במיניסקוס בצורה קלה בלבד, וקרע הוא בגדר נזק.

המערער מפנה לפסקי דין בעניין שוחט נ' המלל (ב"ל 1310/09 (ב"ש) וכלפון רחמים נ' המל"ל (ב"ל (ת"א) 5091/08).

המערער מבקש על כן לקבל הערעור ולהחזיר הדיון לועדה בהרכב חדש.

5.לטענת המשיב, לא נפל פגם בהחלטת הועדה.

הועדה פעלה על פי הוראות פסק הדין המחזיר ונימקה החלטתה.

טענת המערער היא בגדר טענה רפואית, עניין המסור בלעדית לשיקול דעת הוועדה הרפואית. הועדה מסבירה כי הקרע במקרה זה אינו בגדר נזק.

מוסיף וטוען המשיב כי פסקי הדין אליהם הפנה המערער אינם רלוונטיים לענייננו, משאינם עוסקים בפרשנות תקנה 48 ז' לתקנות הביטוח הלאומי.

המשיב מבקש כי הערעור יידחה.

הכרעה

6.לא מצאתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה.

הועדה קובעת ומסבירה, כיצד, מבחינה רפואית, מתבטא נזק במניסקוס.

הועדה קובעת כי ביטויים לנזק אינם קיימים אצל המערער לא במסגרת תלונותיו בפני הועדה ולא בבדיקה הרפואית שנערכה לו.

עוד קובעת הועדה כי בקביעת הנזק אין נפקות לבדיקת ה-MRI בהיעדרן של תלונות מתאימות כמו גם בהיעדרם של ממצאים בבדיקה.