ה"ת
בית משפט השלום חדרה
|
5661-03-11
14/05/2011
|
בפני השופט:
קרן אניספלד
|
- נגד - |
התובע:
אובק גז בע"מ ח.פ. 511928814
|
הנתבע:
משרד התשתיות הלאומיות - מינהל הדלק והגז
|
|
החלטה
בקשה להחזרת תפוס לפי סע' 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש].
א.ההליך והצדדים לו
המבקשת היא חברת פרטית המחזיקה ברישיון ספק גז שניתן לה על-פי הוראותיו של חוק הגז (בטיחות ורישוי) (להלן חוק הגז).
המשיב מופקד על הסדרת משק הגפ"מ (גז פחמימני מעובה, להלן הגז או גפ"מ) בישראל. לשם כך ממלא המשיב שורה של תפקידים ומחזיק בסמכויות שהוקנו לו בדברי חקיקה שונים ובהם חוק הגז, חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (להלן חוק הפיקוח) וצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון ומילוי מכלי גז) (להלן צו הסימון).
ביום 23.2.2011 תפסו פקחי המשיב שישים ותשעה מיכלי גז במתקן הגז השייך למבקשת. מיכלי הגז שנתפסו נושאים סימון של ספקי גז שאינם המבקשת ובהם סופר גז, פז גז, מרכז הגז, דור גז ואמישרא גז (להלן המיכלים). ששים ואחד מהמיכלים נושאים סימון של סופר גז.
המבקשת עותרת להשבת המיכלים לידיה, לחזקתה ולשימושה. בקשתה נסמכת, בקליפת אגוז, על טענתה כי היא זכאית להחזיק במיכלים ולהשתמש בהם כדין מכוח הסכם בינה לבין סופר גז וכי למשיב אינה עומדת עילה כדין לשלילת חזקתה של המבקשת במיכלים. מנגד גורס המשיב שלמבקשת אין כל זכות במיכלים, שעצם החזקתה בהם מהווה עבירה על הוראות הדין, וכי המיכלים שנתפסו מהווים ראיה בהליך פלילי שעתיד להיות מוגש נגד המבקשת ושהחקירה בו מצויה בעיצומה.
ב.דיון והכרעה
עיינתי בטיעוני הצדדים שהוגשו בכתב והושלמו בעל-פה בדיון שהתקיים ביום 26.4.2011 וכן בחומר החקירה שבידי המשיב. דין הבקשה להידחות. להלן טעמיי.
על-פי סע' 3 לצו הסימון "ספק גז לא ימלא, לא יוליך, לא יוביל ולא יאחסן מכל גז שיש עליו סימון של ספק אחר ולא ימכור או ישווק לצרכן, בדרך כלשהי, גפ"מ למכל גז שיש עליו סימון של ספק אחר". סע' 5 לצו הסימון מוסיף ומורה ש"ספק גז לא יכניס למיתקן גז שלו ולא יחזיק בו מכל גז שיש עליו סימון של ספק גז אחר".
מטעים המשיב שהוראות צו הסימון נועדו ליישם את "עקרון היד האחת" בשוק הגפ"מ, עקרון שתכליתו להבטיח שספק גז אחד שזהותו ניתנת לבירור בנקל יהא אחראי על כל רצף הפעולות הכרוכות במילוי, הובלה ואספקה של גז לצרכן. הקפדה על עיקרון זה יוצרת רציפות של קשר בין ספק הגז לבין הצרכן ומאפשרת אכיפה יעילה וזולה של הוראות החוקים והתקנים הרלבנטיים שנועדו לפקח על שוק הגפ"מ מתוך מודעות לסיכון הטמון במוצר זה.
אין מחלוקת על כך שהמיכלים שנתפסו בחצרי המבקשת אינם נושאים את סימונה אלא סימון של חמישה ספקי גז אחרים זולתה. במצב דברים זה ועל מנת לשכנע שהיא זכאית כדין להחזיק במיכלים חרף הוראותיו של צו הסימון נושאת המבקשת בנטל להראות שמתקיים בה אחד החריגים המאפשרים לספק אחד להחזיק במיכלים של ספק אחר. לא עלה בידי המבקשת להרים את הנטל ולהראות שנתונה לה זכות במיכלים שנתפסו במתקניה.
לטענת המבקשת היא מחזיקה במיכלי סופר גז שנתפסו ברשותה ברשות ובסמכות, מכוחו של הסכם בינה לבין סופר גז שאושר על-ידי נציגו המוסמך של המשיב ואשר מתיר לה להשתמש במיכלי סופר גז ולאחסנם במתקניה.
אכן, סע' 6א לצו הסימון מתיר למשיב, במקרים מסוימים וחרף האמור בסע' 3 ו-5 שצוטטו לעיל, "[...] להתיר לספקי גז שביקשו זאת בכתב, למלא גפ"מ במכלי הגז שלהם במיתקן גז השייך לאחד מהם [...]". לא הוכח קיומו של הסכם כזה (להלן הסכם להחלפת שירותים) בין המבקשת לבין סופר גז שהוא בר-תוקף ומאושר כדין על-ידי הממונה מטעם המשיב במועד התפיסה.
המבקשת הציגה אישור של הממונה מטעם המשיב (להלן הממונה) להסכם החלפת שירותים בינה לבין סופר גז, נושא תאריך 25.7.2006. לדברי בא-כוח המבקשת מסמך זה מגלם לא רק את אישור הממונה אלא גם את ההסכם עצמו בין המבקשת לבין סופר גז ואין בנמצא מסמך נוסף שנערך בין שתי החברות ואשר מעגן את תוכן ההסכמות ביניהן [עמ' 2 לפרוטוקול]. המבקשת עצמה הציגה את מכתב הממונה נושא תאריך 22.3.2007 על-פיו הודיעה סופר גז על ביטול הסכם החלפת השירותים שנערך בינה לבין המבקשת קודם לכן [נספח ב' לבקשה].
בעמדת הממונה כביטויה בנספח ב' לבקשה, לפיה אישור המשיב נדרש על-פי דין לשם קיום הסכם להחלפת שירותים אך לא לשם הפסקתו, אין כדי לסייע למבקשת. מתכלית החקיקה הרלבנטית ומ"עקרון היד האחת" שביסודה נובע שחבירתם של ספקי גז זה לזה לשם ביצוע פעולות מן הסוג שנמנה בסע' 6א לצו הסימון טעונה את אישור המשיב שאם לא כן יימצאו הספקים מפרים את הוראות סע' 3 ו-5 לצו. בה בעת בהפסקת התקשרות המהווה על-פי טיבה הסכם להחלפת שירותים בין ספקי גז יש חזרה למשטר ההפרדה הרגיל המעוגן בהוראותיו של צו הסימון. על כן ברי שהפסקת ההסכם, שלא ככריתתו, אינה טעונה את אישור המשיב ואינה תלויה באישור כזה. על הפסקת הסכם החלפת שירותים בין ספקי גז חלים אפוא דיני החוזים הרגילים, והם לבדם.
6.על כן הודעת הממונה בנספח ב' לבקשה לפיה "אין מקום לאישור ביטולו של ההסכם", אין פירושה שהסכם החלפת השירותים שנערך קודם לכן בין המבקשת לבין סופר גז עומד על מכונו. משמעות ההודעה אינה אלא זו שדי בהודעתה החד-צדדית של סופר גז על הפסקתו כדי להביאו לידי סיום ואינו נדרש לכך אישור נוסף מאת המשיב. בהתאמה הוסיף וציין הממונה במכתבו הנ"ל שרשם לפניו את הודעת סופר גז על סיום הסכם החלפת השירותים עם המבקשת ועדכן בכך את הגורמים הרלוונטיים אצל המשיב.
7.מאישור הממונה להסכם החלפת השירותים בין המבקשת לבין סופר גז מיום 25.7.2006 עולה לכאורה שתקופת ההסכם לא הוגבלה ולא נקצבה מראש על-ידי מי מספקי הגז שהיו צד להסכם. הסכם שלא נקבע מועד לסיומו, רשאי כל אחד מהצדדים לו להביאו לידי סיום במתן הודעה לצד האחר זמן סביר מראש [ע"א 5925/06 בלום נ' אנגלו סכסון-סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ, פסקות 39-36 וההפניות שם (טרם פורסם, 13.2.2008)]. אין יסוד לטענת המבקשת כאילו ניתן ההסכם בינה לבין סופר גז לביטול רק בהסכמה הדדית או על-פי החלטת בית-המשפט [עמ' 2 לפרוטוקול]. בהודעת סופר גז על ביטול ההסכם די היה אפוא כדי להביאו לידי סיום. מועד סיום ההסכם קדם למועד תפיסת מיכליה של סופר גז אצל המבקשת.
8.יתרה מכך, וזאת עיקר: המבקשת לא טענה שסופר גז ביטלה את הסכם החלפת השירותים עימה שלא כדין. טענתה הייתה שהסכם זה שריר וקיים על אף הנחזה מהודעת סופר גז לממונה על ביטולו. אף-על-פי-כן לא הציגה המבקשת אישור עדכני של סופר גז על כך שקיים ביניהן הסכם תקף שמכוחו החזיקה המבקשת כדין במועד התפיסה במיכלים הנושאים את סימון סופר גז. לו היה ממש בטענת המבקשת על-אודות קיומו של הסכם כזה בין שתי החברות לא היה פשוט מלצרף מסמך של סופר גז המעיד על כך. חסרונו של אישור כזה אומר דרשני ונזקף לחובת המבקשת.