החלטה
התובעת הגישה כנגד הנתבעות תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכבה בתאונה מיום 9.10.12.
הנתבעת 1 הגישה בבימ"ש השלום בתל אביב תביעת שיבוב כנגד אוטו שי ליסינג מימוני בע"מ וכלל חברה לביטוח בע"מ בגין נזק שנגרם לרכבה באותה תאונה (תא"מ 956-01-13). ביום 16.2.14 התקיים דיון בבימ"ש השלום בת"א, במהלכו העידו שני הנהגים ונחקרו בחקירה נגדית. לאחר מכן, הודיעו הצדדים לבית המשפט: "אנו מסכימים כי בית המשפט יתן פסק דין בתביעה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, כאשר פסק הדין ינתן ללא נימוקים ובית המשפט יהיה רשאי אף לדחות או לקבל את התביעה במלואה". בפרוטוקול הדיון אין כל התייחסות להליך המתקיים כאן. מיד לאחר הסכמת הצדדים הנ"ל ניתן פסק דין המקבל את התביעה.
הנתבעים כאן הגישו בקשה לדחיית התביעה עקב מעשה בי-דין. לשיטתם, מדובר באותה תאונה, ובימ"ש השלום בתל אביב הכריע בתביעה לאחר ששמע את הנהגים ואת מומחה הנתבעת והכרעתו מחייבת גם בתביעה דנן.
התובעת מתנגדת לבקשה. התובעת מפנה לפסיקת ביהמ"ש העליון לפיה פסק דין אשר ניתן עפ"י סעיף 79א לחוק בתי המשפט אינו יוצר השתק פלוגתא בין הצדדים. עוד נטען כי התובעת כאן לא היתה צד להליך שהתנהל בבימ"ש השלום בתל אביב. טוענת התובעת כי ככל שתתקבל טענת מעשה בי-דין, ימנע ממנה יומה בביהמ"ש, בין היתר, משום שלא יתאפשר לה להציג לביהמ"ש חוו"ד בוחן תאונות שהגישה מטעמה בתיק זה ואשר לא נבחנה ע"י בימ"ש השלום בתל אביב.
פסק דין הניתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט נועד, בין היתר, לאפשר לצדדים לסיים עניינם על דרך הפשרה ולהגיע להכרעה מהירה אשר אינה בהכרח מבוססת על הוראות הדין. פסיקה בדרך זו אף מקלה על העומס בבתי המשפט (ראו בענין זה תאמ (רמלה) 2567-12-12 פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' אדמון חלבי (5.4.12)).
ברע"א 982/07 לב לבייב נ' שמעון גילר (20.6.07), נדונה השאלה האם פס"ד שניתן עפ"י סעיף 79א לחוק בתי המשפט יוצר השתק פלוגתא. בנסיבות אותו ענין, קבע ביהמ"ש העליון (כב' השופט רובינשטיין) כי פסה"ד שניתן עפ"י סעיף 79 א לחוק בתי המשפט אינו יוצר השתק פלוגתא בין הצדדים. עוד נקבע :
"לטעמי, אין הכרח לבחון את הסוגיה של השתק פלוגתא במקרה של הכרעה על דרך הפשרה במשקפיים זהים במדויק לאלה שבהם נבחן השתק פלוגתא במקרים "רגילים". ברי כי בהכרעה על דרך הפשרה גישתו הבסיסית של בית המשפט "רכה" וגמישה מאשר בהכרעה רגילה, המבוססת על דיני ראיות מדוקדקים. ממילא גם כוחה של ההכרעה במקרה כזה איננו באותה עוצמה כהכרעה "רגילה", על-פי ראיות שבהן ייקוב הדין, אלא בדרגה נמוכה מזה."
עוד ציין כב' השופט רובינשטיין בפסק הדין:
"ראוי לצדדים המסכימים על הסמכת בית המשפט לפי סעיף 79א למקד מראש את העניינים שיידונו בהליך כזה, וכי ייעשה מאמץ להבהיר מעיקרא את המסגרת הדיונית באופן מפורט, נוכח חילוקי דעות אפשריים. דברים אלה נאמרים כללית ובמבט צופה פני עתיד".
הנני סבורה כי במקרה שלפנינו, אין מקום להחיל את הכלל של השתק פלוגתא.
אמנם אין מחלוקת כי התביעה בתל אביב התייחסה לאותה תאונה. אולם, הצדדים לא הודיעו לבית המשפט על קיומה של התביעה בבימ"ש זה. לא הוסכם בין הצדדים כי ההסכמה בתביעה בתל אביב תתייחס גם לתביעה כאן. פסק דינו של בימ"ש השלום בתל אביב איננו מנומק. יתר על כן, התובעת שלפנינו לא היתה צד להליך שהתנהל בבימ"ש השלום בתל אביב ולשיטתה כלל לא ידעה על קיומה של התביעה בתל אביב.
כידוע, מרבית התביעות מסוג זה מסתיימות עפ"י סעיף 79 א לחוק בתי המשפט, כאשר במרבית המקרים, מקום שקיימות תביעות מקבילות, הצדדים מסדירים ביניהם נושא זה, גם כאשר הצדדים מיוצגים ע"י עורכי דין שונים בתביעות המקבילות, והדבר מובא מראש לידיעת ביהמ"ש. באופן זה, מונעים הצדדים ניהול הליכים כפולים, ויש בכך כדי ליעל את ההליכים ולמנוע הכרעות סותרות. בענייננו וכאמור, הדבר לא נעשה, ככל הנראה, מחמת חוסר ידיעה על התביעה כאן וכיוון שמדובר בבעלי דין שונים.
לאור האמור לעיל, אין מקום להחיל בענייננו את ככל השתק פלוגתא. כפועל יוצא, אין מנוס משמיעת הנהגים פעם נוספת.
טרם קביעת מועד לשמיעת הנהגים, יש להידרש לעניין נוסף והוא זהות התובעת – כמענה לטענת הנתבעות בדבר השתק פלוגתא, טענה התובעת כי לא היתה צד לתביעה בתל אביב. טענה זו אכן נכונה אולם מקימה שאלה מדוע כך הוא הדבר, עת עסקינן באותה תאונה ובאותם כלי רכב מעורבים. עיון בכתב התביעה מלמד כי בעלת הרכב הרשומה עפ"י רשיון הרכב, איננה התובעת אלא אגוד ליסינג בע"מ. ב"כ התובעת טוען כי מדובר ביבואן הרכב אולם התובעת היא בעלת הזכויות ומתירת השימוש וכי יוכל להציג מסמכים בענין זה. עוד טען כי מדובר בהרחבת חזית.
אינני מקבלת את הטענה בדבר הרחבת חזית. מקובלת עלי עמדת ב"כ הנתבעים לפיה, מקום שטען ב"כ התובעת בענין אי זהות בעלי הדין בהליכים השונים, ובהתחשב כי מדובר באותה תאונה ובאותם כלי רכב, פתח את הדלת לטענה זו. לגוף הענין אני מאפשרת לתובעת להציג תוך 14 ימים מסמכים המאשרים היותה בעלת הזכויות ברכב מכוחן היא רשאית להגיש תביעה זו. ככל ולא יוצגו מסמכים כאמור, תמחק התביעה באשר לתובעת דנן אין עילת תביעה כנגד הנתבעים.
אינני עושה צו להוצאות בכל הנוגע לטענה בדבר מעשה בי-דין.
ת.פ. לעוד 14 ימים. למעקב המנ"ת.
ניתנה היום, י"ד אדר ב תשע"ד, 16 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.