ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
33472-07-12
02/10/2013
|
בפני השופט:
חנה פלינר
|
- נגד - |
התובע:
אורו מסעדה ואירועים (2010) בע"מ
|
הנתבע:
ברזיל רחובות בע"מ
|
|
החלטה
1. מונחת לפניי בקשת התובעת/המבקשת להורות לנתבעת/ למשיבה לגלות מסמכים ספציפיים: כל ההתכתבויות להן היתה הנתבעת צד בעניין התקלה שגרמה לחדירת לחות, רטיבות ונוזלים מהמושכר לחנות הסופרפארם וכן למתן אורכה לשם הגשת תצהירי עדות ראשית.
2. לטענת המבקשת, למשיבה היתה ידועה התקלה עוד בשלב המו"מ להשכרת המושכר אלא שהדבר לא גולה לה. לשיטתה פנתה למשיבה בבקשה לגלות מסמכים אלה ולא נענתה. טוענת לרלוונטיות וכי אין זו הפעם הראשונה בה המשיבה מעלימה מסמכים.
3. המשיבה הודפת את הבקשה. לטענתה, הבקשה הוגשה זמן רב לאחר ששלב ההליכים המקדמיים הסתיים; התכתובות אותן מבוקש לגלות אינן רלוונטיות להליך. שכן, המשיבה אינה חולקת על קיומה של הרטיבות ועל הצורך בתיקון או סגירת המסעדה לשם כך, המשיבה חולקת על גרם הנזקים הנטענים והזכות לבוא למשיבה בדרישות; לשיטת המשיבה, המבקשת פנתה לביהמ"ש בדרישה נרחבת לגילוי מסמכים העולה בהיקפה על דרישתה המקורית מהמשיבה במסגרתה ביקשה חלופת תכתובת שהוחלפה בין המשיבה לבעלת הנכס ובין הסופרפארם בעניין הנזילות עובר להסכם.
4. בתשובה לתגובה טוענת המבקשת כי בהתאם לכתבי הטענות בין הצדדים קיימת מחלוקת האם היה ידוע למשיבה אודות התקלה בטרם החל המו"מ להשכרת המושכר אם לאו. מחלוקת זו רלוונטית לשאלת תום הלב של המשיבה ולקביעת תוצאותיה ומכאן הרלוונטיות לחשיפת המסמכים. על פי הדין, יש לגלות את כל המסמכים הנוגעים לעניין.
דיון והכרעה
5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה סבורה אני כי דינה להתקבל תוך חיוב המבקשת בהוצאות בגין העיכוב בהמשך בירור התיק, כפי שיפורט להלן.
6. על מענה לשאלון וגילוי ועיון במסמכים נאמר בפסיקה: "הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות לגביהן. התקנות שבפרק ט' לתקנות סדר הדין, מטרתן אחת: לאפשר לבעל דין להכין את משפטו, תוך הסתמכות גם על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד וגם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מהשאלות השנויות במחלוקת של המשפט" ע"א 2271/90 גמבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3) 793. תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כי: "יש לגלות את כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון". לשאלה אילו מסמכים יש לגלות נדרש הנשיא ברק ברע"א 6546/94 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי ואח', פ,ד מט(4), 54, עמ' 60: "על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את עניין נושא תובענה...הרלוואנטיות לצרכי גילוי היא מידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי". ובע"א 327/68 מנגר ואח' נ' ביינון ואח', פ"ד כב(2) 602, עמ' 603 נקבע כי:"חשוב שמראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו שלא יהא יריבו מופתע, יוכל להתכונן כהלכה, ולא יוסתר ממנו דבר העשוי להוציא לאור את זכותו". עולה מהתקנות והפסיקה כי המשיב חייב לתת תשובות אמיתיות, ברורות ומלאות לשאלות שנשאל ולהציג את כל המסמכים שברשותו ושנדרש לתת. אולם, רק בתנאי שהם רלוואנטיים לעניין הנדון ואין בהם הכבדה מעבר לסביר. נטל השכנוע של בית המשפט מוטל על כתפי המבקש, ראו לעניין זה בש"א (ת"א) 9431/07 גלזר נ' אלמונית, תק-מח 2007(4), 4438 (אסמכתא 3).
7. מעיון בכתב התביעה עולה שבסעיף 6 טענה המבקשת: "אין מדובר בתקלה חדשה ולא ידועה אלא שזכרה לא גולה באזני התובעת לא בשלב המו"מ... ולא לאחר מכן." מנגד, הכחישה המשיבה בסעיף 6 לכתב הגנתה את האמור ללא פירוט נוסף. מכאן, השאלה האם ידעה המשיבה על התקלה בשלב המו"מ ובחרה לא לגלותה - הינה רלוונטית (ומצויה במחלוקת בין הצדדים) והמסמכים המבוקשים עשויים לסייע במענה על שאלה זו. נושא זה רלוונטי, בין היתר, על מנת לבחון האם נהגה המשיבה בתו"ל במו"מ והאם עמדה היא בחובת הגילוי הנאות.
8. אכן, בקשה זו הוגשה באיחור. בדיון שהתקיים ביום 28.4.2013 נאמר שההליכים המקדמיים מוצו למעט המסמכים שציין ב"כ המשיבה (עמ' 7 ש' 10) והתיק נקבע לישיבת קד"מ על יסוד תצהירי עדות ראשית ליום 10.10.2013. כשבועיים לפני הדיון האמור הוגשה בקשה זו במסגרתה התבקש, בין היתר, ליתן אורכה להגשת תע"ר. כאמור, הבקשה הוגשה בשיהוי וקבלתה מובילה לעיכוב בהמשך בירור התיק.
9. ולמרות זאת, מעדיפה אני את המהות על פני הפרוצדורה לשם הגעה לחקר האמת. סבורני כי ניתן לכפר על העיכוב בבירור התיק באמצעות חיוב בהוצאות וזו התוצאה אותה אני מבכרת על פני דחיית הבקשה.
10. אציין כי במכתב ששלחה המבקשת למשיבה מיום 12.9.2013 עולה כי ביקשה בו המצאת "חלופת תכתובות טרם יום חתימת הסכם השכירות... בעניין חדירת הרטיבות" – אין בכוונתי לנהל "משפט זוטא" בנוגע לפרשנות דרישה זו, האם הבקשה דנן נרחבת יותר ממנה אם לאו.
11. אשר עם כן, הבקשה מתקבלת. המשיבה תמציא את המסמכים האמורים בתוך 14 ימים מהמסירה. המבקשת תשלם למשיבה 1,500 ₪ בתוך 30 ימים מהיום. ניתנת בזאת אורכה להגשת תע"ר כמבוקש (30 ימים מיום המצאת המסמכים המבוקשים). משלא יונחו לפניי תצהירי הצדדים עד למועד הדיון הקבוע הרי שלכאורה אין טעם בקיום הדיון. הצדדים יביעו עמדתם לעניין זה בתוך 7 ימים מהיום. ככל שמבוקש לדחות את הדיון יש להמציא מועדים מוסכמים לחודשים מרץ ואילך. יובהר כי עד להחלטה אחרת מועד הדיון יוותר על כנו.
ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ד, 02 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.