איבגי נ' ח.א.ש. אבטחה ושרותים בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשת התובע (להלן: "המבקש") להורות על תיקון כתב התביעה באופן שבו יתאפשר למבקש להוסיף סעד נוסף לכתב התביעה וכן לצרף את בעלי הנתבעות כנתבעים נוספים (להלן: "הנתבעים הנוספים").

2.הסעד אותו מבקש התובע להוסיף לתביעה הינו קבלת פיצוי בגין אי הפרשת כספים לקרן פנסיה, פיצוי המסתכם, אליבא דמבקש, בסך של 19,016 ₪ (להלן: "הסעד").

3.לטענת המבקש, בשל טעות לא היה מודע להיקף הסעד ולפיכך סבר בתחילה לצרף סעד זה במסגרת תובענה ייצוגית, אולם משבקשתו לפיצול סעדים נדחתה ומשנודע לו היקף גודלו של הסעד, מבקש הוא כי תינתן לו האפשרות לתבוע סעד זה בתובענה דנן.

4.עוד טוען המבקש, כי יש לצרף את בעלי הנתבעות כבעלי דין בתובענה דנן, שכן קיים חשש ממשי כי עד אשר תתברר התובענה בתיק זה, תהא הנתבעת בלתי סולבנטית ולא ניתן יהיה לגבות ממנה כל סכום.

5.המבקש הוסיף וטען כי לנוכח פעולותיהם של מנהלי הנתבעת, לרבות הפעלת החברה ללא רישיון ממשרד התמ"ת, מקימה עילה לצרפם כנתבעים בתיק.

6.הנתבעות (להלן: "המשיבות") עותרות לדחות את בקשותיו של המבקש וטוענות כי הבקשות הוגשו בחוסר תום לב וניצול לרעה של ההליכים בבית הדין.

7.עוד הוסיפו וטענו המשיבות, כי המבקש הגיש בקשה זהה בעבר לפיצול סעדים ובקשה זו נדחתה על ידי בית הדין, ובקשה זו של המבקש כעת הינה בבחינת מקצה שיפורים לבקשה שנדחתה.

8.בנוגע לצירוף בעלי המשיבות כנתבעים, טענו המשיבות כי הנסיבות אשר בעטיין עותר המבקש לצרף את בעלי המשיבות כנתבעים היו ידועות למבקש זמן רב קודם הגשת בקשתו, ולפיכך העיתוי בו בחר המבקש לצרף את הנתבעים הנוספים, מצביע על חוסר תום לב מצד המבקש .

9.עוד טענו המשיבות, כי המבקש לא הניח תשתית מספקת לצירוף הנתבעים הנוספים לתובענה דנן.

דיון והכרעה

10.פסיקת בתי המשפט בכללותו לענין תיקון כתבי טענות, היא גישה ליברלית ובמיוחד כשמדובר בשלב בו טרם הסתיים שלב הדיונים המוקדמים.

בבתי הדין לעבודה הגישה לתיקון כתבי טענות ליברלית עוד יותר לרוב, שכן קיים שינוי בנוסח התקנות המתייחסות לתיקון כתב התביעה בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, לעומת ס' 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, וכן בשל אופי ניהול הדיונים בבית הדין לעבודה (לעניין זה ר' דב"ע שן/23-2 מדינת ישראל נ' יורם מלמן פד"ע כא' 360 וכן דב"ע נו/3-317 שפירו יעקב נ' מדינת ישראל (לא פורסם מיום 21/5/96)).נ

11.עם זאת, חרף הליברליות בה נוהגים בתי המשפט ואף בתי הדין לעבודה, לאפשר לפלוגתאות השנויות במחלוקת לבוא אל שולחן הדיונים, תוך מתן היתר לתיקון כתבי טענות – אין נעתרים לבקשה לתיקון כתב התביעה גם בביה"ד לעבודה כדבר שבשיגרה (דב"ע 330/85, אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פד"ע לט (2), 556, 557) ויש להתייחס לכל בקשה – בהתאם לנסיבותיה.ו

12.ההלכה היא בבתי המשפט כי כאשר תיקון כתב התביעה משנה את יסוד התביעה ומחליף את העילה המקורית בעילה אחרת לגמרי, אשר מעלה למעשה מחלוקת חדשה השונה בתכלית מזו שהתעוררה בתביעה המקורית, יסרב ביהמ"ש להענות לבקשת התיקון (ר' ע"א 634/66, יאנקי נ' ברנסה פד"י כא', (1) 390, 392). בהתאמה לפסיקה זו קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי אדם המשנה לחלוטין את עילת תביעתו, כנגד נתבע חדש, אין ברגיל בית הדין מתירו (דב"ע מח/3-166 פרידמן נ' תדיראן (לא פורסם) ).נ

13.מעיון בטענות הצדדים, הריני סבור כי אין כתב התביעה המתוקן משנה לחלוטין את יסוד התביעה ובנסיבות אלו, יהיה זה נכון לאפשר למבקש לתקן את תביעתו, ובלבד שישלם הוצאות, כמפורט מטה, בגין תיקון כתב תביעתו.

14.הסעד אותו מבקש התובע לצרף לכתב תביעתו הינו חלק מכלל הזכויות הסוציאליות להם עתר בכתב התביעה המקורי ודחיית בקשתו תסתום את הגולל מעל השגת זכות זו.ו

15.בהקשר זה הריני סבור כי אין בדחיית בקשה לביטול סעדים בכדי למנוע מהמבקש לעתור לקבלת הסעד אשר לא הותר בבקשה לפיצול.

16.בנוגע לצירוף הנתבעים הנוספים, הרי שמאחר והמבקש צירף נתבעים אלה לכתב התביעה המקורי ולאחר מכן ביקש למחוק אותם וכעת מבקש לצרפם פעם נוספת, קיים קושי לומר כי מדובר בטענות חדשות כנגד המשיבות או הנבעים הנוספים, ולפיכך הריני סבור כי יש מקום להיעתר לבקשה, עם זאת, ראוי שהפגמים בדרך התנהלותו הדיונית של המבקש יקבלו ביטוי באמצעות הטלת הוצאות.

17.לנוכח האמור – הבקשה מתקבלת.