החלטה
לפני בקשת התובעת איזוטופיה מולקולר אימג'ינג בע"מ, (להלן: "איזוטופיה" או "המבקשת"), להפרדת הדיון בתובענה ובתובענה שכנגד.
הרקע לבקשה
ביום 15.6.2010, הגישה המבקשת, שהינה חברה פרטית המפעילה "בית מרקחת גרעיני", המפיק ומשווק איזוטופים המשמשים לדימות ברפואה גרעינית ומאפשרים זיהוי מוקדם של גידולים סרטניים, עוד בטרם ניתן להבחין במכשירי הדמיה, תובענה נזיקית ועל פי חוק ההגבלים העסקיים, לצווי עשה, צווי מניעה, סעד הצהרתי ותובענה כספית על סך 2,575,000 ₪ כנגד איסורד בע"מ שהינה חברה ממשלתית, העוסקת בייצור ומסחור פיתוחי המרכז למחקר גרעיני שורק (להלן: "איסורד" או "המשיבה").
על פי הנטען בכתב התביעה, המשיבה עושה כל שלאל ידה כדי למחוץ נסיון של חברה פרטית להתחרות בה בשוק הרוקחות הגרעינית. לטענת המבקשת, איסורד נהנתה במשך שנים ממונופול בלעדי בתחום המורכב של ייצור ורקיחה של חומרים רדיואקטיביים לרפואה, תוך שהיא נסמכת על היותה מסונפת למרכז הגרעיני, שהוא המקור לחומרי הגלם העיקריים. כאשר קמה המבקשת, פתחה המשיבה במערכה שמטרתה חיסול התחרות: תחילה היא נמנעה מלמכור למבקשת חומר גלם, תוך ניצול מעמדה המונופוליסטי בשוק חומרי הגלם לשימור המונופול שלה בשוק המוצר הסופי. גם לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים התערב וחייב את איסורד למכור לאיזוטופיה חומרי גלם, המשיכה המשיבה להערים קשיים על הספקת חומרי הגלם ונקטה בשורה של צעדים בלתי תחרותיים ובהם הפליה בתנאי התקשרות והתשלום, קשירת שירות בשירות, השפעה בלתי הוגנת על לקוחות וניצול מעמדה בשוק חומרי הגלם לצורך איסוף מידע תחרותי.
המשיבה מסבירה את צמצום הספקתו של חומר הגלם ב"מחסור עולמי", אולם בה בשעה שהמשיבה מונעת חומר גלם מהמבקשת- המאיימת על המונופולין של המשיבה בשוק מוצר הסופי בישראל, היא מייצאת חומר גלם למדינות זרות.
בגין נזקיה, תבעה התובעת את איסורד כאמור בתביעה כספית על סך 2,575,000 ₪, ובנוסף ביקשה בין היתר סעדים של צווי מניעה וצווים הצהרתיים.
ביום 7.9.2010, הגישה איסורד תביעה שכנגד ע"ס 919,224 ₪ ולמתן צו מניעה כנגד איזוטופיה, יגאל מייזל, אלי שלום ויוסי שוחט (שלושתם יחד יקראו להלן: "הנתבעים שכנגד"), אשר עניינה גזילת סודותיה המסחריים של איסורד.
על פי הנטען בתובענה שכנגד, בשנים 2006-2007 שלושת הנתבעים - יגאל מייזל, אלי שלום ויוסי שוחט, התפטרו מהמרכז למחקר גרעיני שורק (להלן: "ממ"ג"), והקימו את איזוטופיה. לטענתה, עובר להתפטרותם דאגו שלושת הנתבעים שכנגד לאגור מסמכים כתובים של ממ"ג ואיסורד ובהם מידע סודי- מחקרי ומסחרי- באשר לפעילותם בתחום הרדיו רוקחות ובכך נטלו סודות מסחריים של איסורד שלא כדין. איזוטופיה ושלושת העובדים, עשתה ועודנה עושה שימוש במידע זה החל מיום הקמתה ואף טרם לכך. יצא שאיזוטופיה, שפועלה, בעיקרו מבוסס ונשען על המידע שקיבלה משלושת העובדים, מבצעת בפשטות העתק של פעילות רדיו-רוקחות שהתבצעה באיסורד ובממ"ג בבחינת "אותה גברת בשינוי אדרת". ומכאן התובענה שכנגד.
הבקשה- בתמצית
לטענת איזוטופיה והנתבעים שכנגד, היות ושתי התביעות עוסקות במערכות עובדתיות שונות, שאין ביניהן כמעט חפיפה, לא תצמח כל תועלת משמיעת הראיות בשתי התובענות יחדיו, משום שממילא לכל תובענה יוגשו ראיות שונות, ולפיכך יש להורות על הפרדת הדיון בין שתי התובענות.
טענות הצדדים-בתמצית
לטענת איזוטופיה והנתבעים שכנגד, התביעה הנגדית עוסקת באירועים שהתרחשו לפני כארבע שנים, וקדמו להקמתה של איזוטופיה. התביעה העיקרית עוסקת בהפרות חוק ההגבלים העסקיים, שהחלו לאחר הקמתה של איזוטופיה ונמשכות עד ימים אלה.
עניינה של התביעה הנגדית במידע שנגזל כביכול מאיסורד, ואילו עניינה של התביעה העיקרית בעסקים שבין הצדדים ובינם לבין יתר השחקנים בשוק.
גם הצדדים בשתי התביעות שונים: בעוד שהתביעה העיקרית היא בין איזוטופיה לאיסורד, עיקרה של התביעה הנגדית הוא בין איסורד לנתבעים שכנגד שלגביהם נטען כי הם אשר גזלו את הסוד המסחרי.
בתביעה שכנגד אין כל דחיפות- היא הוגשה כארבע שנים לאחר מעשה ואילו התביעה העיקרית, עוסקת בהפרות חוק המבוצעות בעצם הימים האלה ומשום כך מוצדק כי התביעה העיקרית תתברר ללא דיחוי. בירורן של שתי התביעות יחדיו יגרום לעיכוב בבירורה של התביעה העיקרית, ואיסורד תצא מכך נשכרת, שכן כל יום עיכוב מאפשר לה להוסיף לפעול כמתואר בכתב התביעה.
לטענת איסורד, הפרדת הדיון תעוות את התמונה אשר תוצג בבית המשפט, שכן לדרך פעולתם של איזוטופיה והנתבעים שכנגד, שכללה גניבת סודות מסחריים ועשיית רווח מניצולם-יש השלכה של ממש לטענותיהם בדבר הרווחים שהיו צפויים לעשות בשוק אלמלא התנהגותה הפוגענית (לשיטתם) של איסורד. מהבחינה הפרוצדורלית- הפרדת הדיון תגרום לבזבוז זמן הן של בית המשפט הן של הצדדים והן של העדים השונים. גם גילויי המסמכים חייבים להיות מאוחדים כמו גם שאלות של קבילות ראיות ומשקלן.
דיון והכרעה
מעיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתשובה, הגעתי למסקנה כי דין בקשתה של איזוטופיה להפרדת הדיון בתובענות, להתקבל.
השאלה הנשאלת בענייננו, הינה - האם בשתי התובענות שלפניי, ראוי לדון ופסוק במאוחד, או שמא י ש להורות על הפרדת הדיון?