איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' כהן

פסק דין

1.מדובר בתביעת תחלוף של חברת ביטוח/התובעת בגין נזקי שריפה שפרצה ביום 5.2.09, בדירה המבוטחת על ידה, השייכת למר גיורא קמאי (להלן – "המבוטח") הנמצאת ברח' הוורדים 5 בגבעתיים (להלן – "הדירה").

2.הנתבעת הינה שוכרת הדירה מהמבוטח והשריפה פרצה בעת שהדירה הייתה בחזקתה, בתוקף חוזה שכירות שנחתם בינה לבין המבוטח וכאשר היא נמצאת בדירה.

3.התובעת טוענת, כי השריפה פרצה כתוצאה מרשלנות הנתבעת/השוכרת שהשאירה נרות דולקים על גבי כוננית מעץ ללא השגחה והלכה לישון ומעשה רשלני זה גרם להתלקחות חומרים בעירים בסביבתם הקרובה של הנרות ולשריפה.

4.הנתבעת/השוכרת טוענת, כי אין לתובעת כל זכות תחלוף לגביה משני הטעמים הבאים:

האחד, שהשריפה פרצה בגלל קצר במזגן שהינו באחריות בעל הדירה, מבוטח התובעת ולכן השריפה לא פרצה ברשלנותה. הטעם השני נעוץ בסייג המופיע בסעיף 62(ד) לחוק חוזה הבטוח לפיו, לחברת הבטוח לא עומדת זכות התחלוף אם מקרה הבטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם. הנתבעת/השוכרת טוענת, כי גם אם תתקבל הטענה, כי היא זו שגרמה לשריפה ברשלנות, הרי שאין מדובר במעשה מכוון ויש להחיל את הסייג גם על מקרה שבו חלים יחסי משכיר שוכר בין המזיק למבוטח וכי כוונת הסעיף אינה מתמצית דווקא בקרבה משפחתית או ביחסי עובד מעביד ואלה רק דוגמאות ואין מדובר ברשימה סגורה. בנוסף, טענה הנתבעת, כי יש לקרוא לחוזה השכירות שבינה לבין המשכיר תנאי מכללא לפיו היא אינה אחראית לנזקים המכוסים על ידי הביטוח.

5.שתי שאלות עומדות להכרעה במשפט זה. האחת, האם עומדת לחב' הביטוח/התובעת/ שביטחה את המשכיר, זכות התחלוף כנגד השוכרת/הנתבעת כטענת התובעת, או שזכות זו נשללה ממנה בהסכם או בדין כטענת הנתבעת. השאלה השניה, תלויה בתשובה לשאלה הראשונה. באם ייקבע כי אכן עומדת לתובעת זכות התחלוף, יהיה עלי לדון בשאלה השנייה - מהו גורם השריפה. האם השריפה פרצה בגלל רשלנותה של השוכרת/הנתבעת, שהשאירה נרות דולקים על כוננית מעץ ללא השגחה ולא דאגה לכבותם בטרם תלך לישון כטענת התובעת או שהשריפה פרצה כתוצאה מקצר חשמלי במזגן, שהינו באחריות המשכיר, כטענת הנתבעת.

זכות התחלוף

6.זכות התחלוף מעוגנת בסעיף 62 לחוק חוזה הבטוח התשמ"א-1981 כדלקמן:

"(א) היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח , עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם.

(ב) המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה אליו לפי סעיף זה באופן שיפגע בזכותו של המבוטח לגבות מהאדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל התגמולים שקיבל מהמבטח.

(ג) קיבל המבוטח מהאדם השלישי פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבטח לפי סעיף זה, עליו להעבירו למבטח ; עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה למבטח, עליו לפצותו בשל כך.

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קירבה משפחית או יחס של מעביד ועובד שביניהם".

7.א.המחלוקת בין הצדדים מתמקדת לעניין זכות התחלוף לגבי סעיפים קטנים (א) ו-(ד) בסעיף 62 הנזכר לעיל.

ב.סעיף קטן (א) קובע כי זכותו של המבטח דהיינו התובעת לתבוע תביעת תחלוף מותנית בכך שלמבוטח/המשכיר זכות פיצוי כלפי הנתבעת במידה ותגרום לנזק. המבטחת נכנסת לנעליו של מבוטחה - לאחר שאירע מקרה הביטוח והיא שילמה למבוטחה את תגמולי הביטוח – ותובעת מהמזיק לשפות אותה על נזקיה בגובה שיעור התגמולים ששילמה. מובן שהעברה זו של זכות הפיצוי ו/או השיפוי מהמשכיר לתובעת, תלויה בכך שלמשכיר עצמו היתה קיימת זכות על פי החוזה לתבוע מהשוכרת/הנתבעת את נזקי השריפה. באם למשל המשכיר התחייב מול השוכרת בחוזה השכירות כי היא לא תהיה אחראית לנזק כמו הנזק במקרה הנדון כיוון שהדירה, מבוטחת והכיסוי הביטוחי כולל גם את מעשיה או מחדליה, הרי, שחברת הביטוח, כנכנסת לנעליו של המשכיר אינה יכולה לתבוע מהשוכרת מקום שלמשכיר עצמו אין זכות תביעה.

ג.בסעיף קטן (ד) נקבע סייג לפיו חברת הביטוח מנועה מלתבוע תביעת תחלוף מזיק שגרם למקרה הביטוח שלא בכוונה (ובמקרה הנדון אין מחלוקת כי הנזק לא נגרם בכוונה), אם מבוטח סביר לא היה תובע מאותו מזיק פיצוי מחמת יחסי קרבה משפחתית או יחס של מעביד ועובד. המחלוקת בין הצדדים הינה, האם הסייג חל בענייננו כטענת הנתבעת ולכן התובעת מנועה מלתבוע שוכר שגרם למשכיר נזק או שהסייג אינו חל משום שיחסי משכיר שוכר אינם נכללים בו.

זכות התחלוף לא נשללה בהסכם השכירות

6.בע"א 9311/99 מנורה חברה לביטוח בע"מ נגד נרות ירושלים אילום (1987) בע"מ ואח' (פ"ד נ"ו (2) עמוד 550), להלן: ("פרשת נרות ירושלים") נשללה על ידי בית המשפט העליון זכות התחלוף של מבטחת המשכיר מול השוכר המזיק לאור העובדה, כי בחוזה השכירות שבין המשכיר המבוטח לשוכר המזיק סוכם במפורש, כי שני הצדדים מתחייבים לבטח הנכס המושכר, השוכר את הנמצא במושכר והמשכיר את המבנה ושני הצדדים מתחייבים לכלול בכל אחת מהפוליסות סעיף ויתור על זכות השיבוב באופן הדדי ביניהם. בהתאמה, הן בפוליסה שהוצאה לטובת המשכיר והן בפוליסה שהוצאה על ידי השוכר המזיק, הופיע סעיף ויתור על זכות השיבוב כלפי הצד השני.

כב' השופטת נאור קובעת כי:

" לעיתים זכות התחלוף נשללת על פי הוראות שבהסכם בין הניזוק למזיק, לעיתים נשללת היא בהסכם בין המבטח למבוטח. דיוננו בשלילת זכות התחלוף בין הניזוק למזיק יתמקד במקרה שבו לפני קרות הנזק נעשה הסכם שבו התחייב מי שלימים ניזוק לשחרר מאחריות את מי שלימים הזיק.