אישור פעולות שנקט כונס נכסים בקשר למכירת זכויות בדירה

1.         בפני בקשה, אשר הוגשה על ידי כונס נכסים, המבקש (להלן - "הכונס" או       "כונס הנכסים"), בה עתר הכונס כדלקמן:

-                     לאשר את הפעולות בהן נקט הכונס והמפורטות בבקשה בקשר למכירת הזכויות בדירה אשר בבעלות התובעת והנתבע (ביחד, להלן - "בעלי הדין"), הנמצאת ברחוב ת' מס' __, ______, הידועה כחלקה ____ בגוש_____ (להלן - "הדירה");

-                     לאשר את מכירת זכויותיו של הנתבע בדירה (1/2) לתובעת, כנגד תשלום סך בש"ח שווה ערך לסך של 71,000 $, וזאת בהתאם לחוזה המכר שהעתקו צורף לבקשה וסומן כנספח א' (להלן - "הסכם המכר" או "ההסכם");

-                     להורות לכונס איזה חלק מתשלום התמורה יקוזז על ידי התובעת במסגרת ההתחשבנות הכספית בינה לבין הנתבע;

-                     לאשר, כי, לאור ההסדר האמור, בדבר תשלום התמורה, הכונס לא ישא בכל אחריות כלפי התובעת בקשר עם סילוק חובותיו הכספיים של הנתבע הנובעים מהליך הכינוס;

-                     לאשר לכונס לחתום על הסכם המכר ועל כל מסמך הדרוש ו/או אשר יידרש לצורך הוצאתו לפועל של ההסכם והעברת הזכויות מכוחו;

-                     לאשר לכונס שכר טרחה בשיעור של 4% משווי כל הזכויות בדירה              (142,000 $) בתוספת מע"מ, כחוק וכן לאשר לכונס "שכר טרחה מיוחד", וזאת בשים לב לנסיבות המיוחדות של תיק זה ובהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.

(להלן - "הבקשה").

הנתבע התנגד לאישור המכר כמבוקש, ועתר, כי בית המשפט יורה על תהליך מכר חדש;

כמו כן התנגד הנתבע לפסיקת שכר טרחה לכונס כמבוקש בבקשה, ועתר לחייב את הכונס לשלם לו את מחצית ההפרש בין שווי הדירה כפי שנקבע בחוות דעת השמאי לבין המחיר שנקבע בהסכם (הפרש המסתכם בסך של 9,000 $), וכי, בכל מקרה, אם וככל שבית המשפט ימצא לנכון לחייב את הנתבע לשאת בשכר טרחת הכונס, הרי אז ששכר הטרחה לא יעלה על 4% כקבוע בתקנות.

התובעת, מנגד, טענה, כי יש לאשר את המכר, וכן עתרה היא בבקשה נפרדת, להורות, כי, לאור ההסכם אשר נחתם ביום 13.7.06, בינה לבין הנתבע, תהא התובעת רשאית לבצע את התשלום הקבוע בהסכם זה באמצעות קיזוז חובותיו של הנתבע כלפיה.

2.         הרקע העובדתי הרלבנטי:

2.1       ביום 27.7.03 ניתן על ידי פסק  דין,  בו הוריתי  על  פירוק  השיתוף בדירה בדרך של מכירתה בשוק חופשי ממוכר מרצון לקונה מרצון, כשזכויותיהם בהם נקיות מכל חוב, עיקול, שעבוד או זכות אחרת של צד שלישי כלשהו;

בהתאם הוריתי על מינויים של באי כוחם של בעלי הדין, עוה"ד א. שביט ור. בנימין (להלן - "כונסי הנכסים"), ככונסי נכסים לצורך מימוש זכויותיהם של בעלי הדין בדירה, פדיון המשכנתא וחלוקת התמורה, וכי פדיון המשכנתא יבוצע מחלקו של הנתבע בתמורת הדירה בלבד.

2.2       אותה עת טרם נרשמו הזכויות בדירה בשם בעלי הדין, וזאת עקב היעלמותם של הבעלים הקודמים של הזכויות בדירה מן הארץ.

2.3       ביום 13.12.04, כשנה וחצי לאחר מתן פסק הדין, הגישה התובעת בקשה בה עתרה, בין השאר, להורות לכונסי  הנכסים להתחיל לפעול למכירת הדירה (בש"א 14787/04) (להלן - "בקשת התובעת"). ביום 19.1.05 הוגשה תגובת הנתבע לבקשה. עובר להגשת התגובה הוגשה גם בקשה מטעם בא-כוח הנתבע, בה עתר לשחררו ממינויו ככונס נכסים. כפי שעולה מבקשת התובעת ומתגובת הנתבע, לאחר מתן פסק הדין, סוכם בין התובעת לבין הנתבע, כי התובעת תרכוש את זכויות הנתבע בדירה; התובעת אף נתנה לנתבע סך של 17,500 $ על חשבון רכישת זכויותיו. לאחר מתן הסך האמור נתגלעה בין הצדדים מחלוקת באשר לסכום התמורה והמכירה לא בוצעה.

2.4       בתום הדיון בבקשת התובעת, ביום 7.2.05, ניתנה החלטה במסגרתה מונה כונס הנכסים ככונס למכירת זכויותיהם של בעלי הדין בדירה.

במקביל מונה גם השמאי אסא זוהר (להלן - "השמאי") כשמאי לצורך הערכת שווי הדירה במכירה ממוכר  מרצון לקונה מרצון. 

2.5       ביום 23.5.05  הגיש השמאי את  חוות דעתו (להלן - "חוות הדעת"); על פי חוות הדעת, במצב המשפטי בו הזכויות אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין וקיים קושי לרשמן - שווי הדירה הינו סך של 155,000 $; במצב משפטי שונה, לפיו הזכויות כאמור רשומות - שווי הדירה הינו סך של 160,000 $; בכל מקרה, במימוש בהליכי כינוס יש להביא בחשבון הפחתה של עד 5%.