ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
21157-01-16
24/01/2017
|
בפני השופט:
עידו דרויאן
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל עו"ד טל הוד עו"ד קטיה הכהן
|
הנאשמים:
א.ב. עו"ד נדב גרינוולד
|
החלטה |
ביום 5.7.2016 הודה הנאשם והורשע בתיק דנן ובתיק משטרה אותו צירף, בעבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, החזקת כלים להכנת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וסחר בסם מסוכן.
התביעה בהגינותה, במהלך הטיעונים לעונש, ציינה את אופיו ואת אורח חייו הנורמטיביים של הנאשם, עניין שהביא אותה לעתירה מתונה מצידה של מאסר לריצוי בעבודות שירות.
שירות המבחן, אליו מצטרף כמובן גם הסנגור המלומד, ממליץ לבטל את הרשעת הנאשם, לחייב אותו בביצוע שעות של"צ וכן להעמידו בפיקוח שירות המבחן.
נסיבות המעשה מלמדות שאכן מדובר במעשה – או ליתר דיוק, שרשרת מעשים – שאינם מהחמורים מסוגם. הנאשם החזיק כמות לא גדולה של קנאביס בדירתו, הגם שלא לשימוש עצמי, שכן מכר כמויות קטנות למכר ותיק.
לפי תסקיר שירות המבחן ומסמכים שהוצגו בפני, צודקת התביעה באומרה שהנאשם הינו אדם נורמטיבי. שירות המבחן מוצא שערכיו של הנאשם תקינים, הוא רחוק מהתייחסות שלילית ופוגענית לזולת, נוטה לכבד את החוק, ומביע חרטה ובושה כנים נוכח מעשיו ולנוכח ההליך הפלילי. שירות המבחן מוצא כי ההליך הפלילי היווה גורם הרתעה משמעותי שגרם להפסקת השימוש של הנאשם בקאנביס, ואכן - בדיקות שתן מראות כי הנאשם נקי מסם. הנאשם עובד כאדריכל במשרד אדריכלים, המשך ללימודיו, הוא נשוי ויחד עם אשתו מצפים הם לילד שיוולד בקרוב במזל טוב. הנאשם שירת בצבא, עדיין משרת במילואים וזוכה להערכה רבה. לפי התרשמות שירות המבחן, שימושו של הנאשם בסם, החזקתו ומכירתו החלו עקב הכרות הנאשם את הסם בחו"ל, וכאמצעי (לא מותאם ולא הולם) לטיפול בכאבים והפחתת תחושות פגיעה ותיסכול.
כשירות המבחן, מתרשם אף אני כי עבירות הסחר שעבר הנאשם נושאות במידה רבה תו חברתי יותר מאשר עברייני ממש, ומקבל אני את טענת ההגנה, לפיה לא הפיק הנאשם רווח ממשי ממקרי הסחר.
כלליה של הלכת כתב קובעו שוב ושוב בהחלטות ביהמ"ש העליון. לכאורה, מדובר במתווה קשיח מאוד, כראוי לבחינת אמצעי שעליו להישאר חריג שבחריגים. עם זאת, סקירת פסיקה – ובכלל זה הפסיקה המרובה שהציג לי הסנגור המלומד – מצביעה על יישום מרחיק-ראות של בתי המשפט בדרגותיהם השונות של הלכה זו. כך, כבר בעפ 9090/00 שנידרמן נ' מ"י (2001) התייחס ביהמ"ש העליון בהרחבה ליישום הלכה זו, כאשר מדובר היה באדם צעיר שמבקש לשקם את חייו מבלי שהרשעה תעמוד לו לרועץ.
בין ההחלטות הרבות שהציג לי הסנגור, ושעליהן לא הוגש ערעור, נמצאות החלטות רבות היפות לעניינינו:
תפ 44597-02-13 מ"י נ' שאגן (2013) בו נדון עניינו של אדם צעיר (צעיר פחות מהנאשם דנן) שהורשע ב-3 עבירות של סחר ובעבירת החזקה, כולן ביחס לכמויות קנאביס שנעו בין 10 ל- 20 גרם, וכאשר ביהמ"ש ביטל את ההרשעה לפי המלצת שירות המבחן משום שהנאשם התכוון לקבל אשרת כניסה לארץ זרה, עניין שהיה מוכשל בהרשעה.
תפ 38934-06-14 מ"י נ' קהלני (2015) בו נדון עניינו של אדם צעיר שסיפק באופן חוזר ונשנה קנאביס לאחרים והרשעתו בוטלה לנוכח המלצת שירות המבחן בגין כוונת הנאשם ללמוד יעוץ השקעות.
תפ 9050-04-13 מ"י נ' אמיר (2015) בו נדון עניינו של אדם בן 40 שהורשע בגין 4 עבירות של סחר בסם, כאשר ביהמ"ש קבע כי מדובר בקניה מרוכזת, על בסיס חברתי, וההרשעה בוטלה כדי שהנאשם יוכל לבקש אישור כניסה למדינה זרה.