החלטה
תביעה כספית ע"ס 10,446 ₪.
א. התביעה:
בכתב התביעה, נטען כי בתאריך 10.12.10 רכשו התובעים מהנתבעים מערכת סלון (ספה + 3 כורסאות + שולחן) תמורת 31,500 ₪ (לא כולל מע"מ).
נטען, כי מערכת הסלון הגיעה לאחר עיכוב באספקה וכי נתגלו בה פגמים שונים, כגון: השולחן היה ללא גימור, הכורסאות בעלות צבע דהוי, הותקן ספוג קשיח מדי לספה, הגלגלים היו שבורים, העדר כיסוי לכריות.
בתאריך 23.3.11 בקשו התובעים לבטל את העסקה, אולם לבסוף המוצרים הושבו אל הנתבעת לשם עריכת תיקונים שונים.
נטען, כי עד חודש יולי 2011 לא נערכו כל התיקונים שהנתבע היה אמור לבצעם.
התביעה מסכמת ומבקשת, כי בית-המשפט יורה על השבת הסכום אשר שילמו התובעים לנתבעים כדלקמן: זיכוי על כורסת "אילן" בסך 6,496 ₪, זיכוי על שולחן בסך 5,220 ₪, וכי הנתבעים יחויבו לספק כיסויים לכריות.
סה"כ מתבקש להורות לנתבעים לשלם 10,446 ₪ (למרות הסכום המצטבר הנ"ל - כך נתבע בכתב התביעה).
ב. ההגנה:
בכתב ההגנה נטען, כי מערכת הסלון סופקה לתובעים בהתאם למה שהוזמן על-ידם.
הטענה שהשולחן הגיע ללא גימור לאו טענה היא, משום שהתובעים הזמינו שולחן בעל גימור "מרוטש", שמגיע עם דוגמת "התזת חול". עוד נמסר, כי התובעים הזמינו שולחן מעץ אלון טבעי שביחס לגוון צבעו הסופי אין כל ערובה, והתובעים היו מודעים לכך. הטענה ביחס לגלגל השבור נדחית, שכן הגלגל היה תקין והטענה הועלתה רק לאחר שבועיים מעת האספקה.
נטען, כי צבע הכורסא לא היה דהוי וכי מדובר בצבע זהה לצבע הכורסא המצויה בתצוגה של הנתבעים.
למרות האמור, הסכימו הנתבעים להחליף את הספה על חשבונם.
הנתבעים טוענים, כי מסרו לידי התובעים, כפיצוי, מעבר לנדרש, כריות בעלות 2,800 ₪ מבלי לחייבם בתוספת עלות.
ג. דיון:
התובעים מלינים, כי הם לא קיבלו את הרהיטים, כפי שהוזמנו על-ידם וממקדים את טענתם בארבעה אלו: השולחן, כורסת "אילן", מילוי ספוג קשיח בספה וכיסוי לכריות.
בבית-המשפט ויתרו התובעים על טענותיהם ביחס לספה: "הספה עומדת על כנה ואין לנו טענה עליה" (עמוד 4 שו' 23 לפרוטוקול). וכן: "לשאלת בית-המשפט מה המצב היום, אני משיב שהכורסא, השולחן והציפוי לשתי הכריות של הכורסא, זו הטענה שנשארה" (עמוד 1 שו' 20 – 21 לפרוטוקול). לפיכך, ראש נזק זה, ביחס לספה - נדחה.
ביחס לשולחן, טענתם היא, כי השולחן שסופק נטול גימור. תשובת ההגנה היא, כי זהו בדיוק השולחן אשר אותו הזמינו התובעים. עיון בהזמנה מלמד, כי מדובר בהזמנת "שולחן מגש" עם התזת חול ("כמו תצוגה"). וכן נרשם: "צבע פלטה וצבע רגליים טבעי". כלומר, לא ניתן ללמוד מכתב ההזמנה תיאור הסותר את התיאור של השולחן, שסופק בפועל לתובעים ושמתועד בתמונות אשר הוצגו בבית-המשפט. ביחס לצבע השולחן, הרי שיש לקבל את טענת הנתבע, שלפיה מדובר בצבע עץ טבעי, שלא ניתן לשלוט על הגוון הסופי שלו. לפיכך, יש לדחות את הטענה ביחס לשולחן.
ביחס לכורסא, טענת התובעים היא, כי הבד היה בעל צבע דהוי. הנתבעים משיבים, כי זהו בדיוק הצבע של הכורסא, כפי שראו אותו התובעים בתצוגה ושהוזמן על-ידם. הנתבעים משיבים, כי למרות שהם דוחים את הטענה, הם טרחו והחליפו לתובעים את הבד בכורסא: "שלחתי מוביל, לא זוכר מתי, הכורסא הגיעה חזרה למרפדייה...אמרתי להם שירפדו מחדש...רופדה מחדש" (עמוד 3 שו' 20 – 22 לפרוטוקול). אכן, גם התובעים מאשרים זאת: "עד שהסכימו להחליף לריפוד אמיתי" (עמוד 1 שו' 15 לפרוטוקול). מהתמונות אשר הוצגו לבית-המשפט לא ניתן להסיק, כנדרש בהליך זה, כי אכן מדובר בכורסא בעלת בד, שעדיין הינו בעל גוון דהוי (מדובר בצבע בהיר והבדלי אור וצל בצילום עלולים הציג את מצב הדברים באור שונה).