אלביליה חנן בע''מ ואח' נ' הורוביץ ואח'

פסק דין

כללי

1.מחלוקת כספית בין בעלי מקרקעין גובלים. רוכש חלקת מקרקעין טוען כי הבעלים של החלקה הגובלת פלש לתוך חלקתו. בהסכמת האחרון הרס הראשון קיר גדר שנבנה בגבול החלקות. כיום תובע הרוכש משכנו וכן מהמוכרת ומהגוף הסטטוטורי האמון על מתן היתרי בניה פיצוי בגין הנזק שנגרם לו לטענתו בעטיה של הסגת גבול חלקתו.

ההליך בבית המשפט

2.במועד הרלוונטי לתובענה היו התובעות (להלן יחדיו: החברות. כל אחת מהן בנפרד: חברת אלביליה וחברת אידיאה-דו) הבעלים הרשום של חלקה 104 בגוש 11317 המצויה ברחוב אלונים 5 בזכרון יעקב (להלן: חלקה 104). אותה עת היו הנתבעים 1 (להלן: בני הזוג הורוביץ. איתן הורוביץ ייקרא להלן: הורוביץ) הבעלים של החלקה הגובלת מצפון הידועה כחלקה 83 בגוש 11317 (להלן: חלקה 83).

3.לטענת החברות, עת הקימו מבנה על חלקה 83 בנו בני הזוג הורוביץ קיר גדר מפריד הפולש לתחום חלקה 104. כתוצאה מכך נגרם להן נזק ממוני (עלות הריסת הקיר והקמתו מחדש [133,077 ₪], התקנת גינון חדש, שתילת עצים חדשים, התקנת מערכות השקייה ותאורת גינה בחלקה 83 [2,850 ₪] ופיצוי של אחד מרוכשי זכויות בחלקה 83 [8,750 ₪]) ובלתי ממוני בגין מטרדים ועגמת נפש אשר נגרמו להן, לטענתן (50,000 ₪). סה"כ נתבעים 194,677 ₪ (כולל מס ערך מוסף ונכון ליום הגשת התובענה).

4.על כן הגישו תובענה זו נגד בני הזוג הורוביץ וכן נגד המועצה המקומית זכרון יעקב (להלן: המועצה או המועצה המקומית) ונגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה שומרון (להלן: הוועדה המקומית או הוועדה). לטענתן, לאחר שרכשו את חלקה 104 מהמועצה התברר כי קיימת אי-התאמה בין המצג שהוצג בפניהן לבין החלקה כפי שנמסרה להן בפועל ועל כן הפרה זו את החוזה עמן. הוועדה המקומית נתנה היתר בניה לבני הזוג הורוביץ ובתום הבניה גם העניקה לבקשתם טופס אכלוס (טופס 4), בלא שבדקה כדבעי האם עומדת הבניה בדרישות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) והתקנות שתוקנו על פיו.

5.בכתב הגנתם טענו בני הזוג הורוביץ כי התביעה התיישנה ועל כן יש לדחותה על הסף. עוד טענו, כי לא הסיגו את גבול חלקה 104 ובכל מקרה, כאשר מנהל חברת אידיאה-דו פנה אל הורוביץ וטען בפניו כי קיימת פלישה מזערית של קיר הגדר לתחום חלקתו הגיעו השניים לידי הסכמה לפיה, תמורת ניצול הגדר כמות שהיא לטובתן של החברות ללא השתתפות מצדן בעלות הקמתה או הריסת הקיר והקמתו מחדש – כפוף להסדר עם רוכשי הדירות שעלולים היו להפגע משינוי מיקום הגדר – לא יגישו בני הזוג הורוביץ התנגדות לוועדה המקומית אף כי הבקשה להיתר שהוגשה על ידי החברות היתה כרוכה בהקלות רבות. במילים אחרות, בני הזוג הורוביץ לא יוטרדו בגין הפלישה הנטענת והחברות מצדן יהנו משיתוף פעולה שבשתיקה מצד הראשונים כלפי רשויות התכנון.

6.המועצה המקומית מצדה טענה אף היא כי התביעה התיישנה. עוד הוסיפה, כטענה מקדמית, כי אין יריבות בינה לבין החברות, שכן מי שזכה במכרז שפורסם למכירת חלקה 104 היו חנן אלביליה (להלן: אלביליה) מנהלה של חברת אלביליה בנאמנות בעבורה ודניאל דוקוב (להלן: דוקוב) מנהלה של חברת אידיאה-דו.

לגוף העניין טענה המועצה המקומית בתמצית, כי דוקוב ואלביליה רכשו את חלקה 104 כמות שהיא (AS IS) כך שאל להם לבוא בטרוניה אם יתברר לאחר הרכישה כי שטחה בפועל קטן ממה שהוצהר על ידה.

7.הוועדה המקומית מצדה טענה בכתב הגנתה, כי היתר הבניה כמו גם טופס אכלוס ניתנו על סמך הצהרת מבקשי ההיתר והמפה המצבית שהוגשה לה. אין זה מתפקידה לערוך מדידה של השטח שהרי לפי חוק התכנון והבניה מבקש ההיתר הוא גם אחראי על הביקורת שבין יתר תפקידיו לוודא כי הבניה מבוצעת בהתאם להיתר שניתן.

עוד טענה הוועדה, כי בעת מתן טופס אכלוס, שמטרתו לאפשר חיבור הבניין לרשת החשמל, המים והטלפון טרם הוקם קיר הגדר ומאחר שבני הזוג הורוביץ לא ביקשו היתר להקמתו ומעבר לכך גם לא המציאו תעודת גמר בניה, המאשרת כי עבודות הבניה נעשו על פי ההיתר, יש לראותם כמי שביצעו את העבודה בסטיה ממנו.

8.בני הזוג הורוביץ שלחו הודעה לצד שלישי נגד מר יוסף כהן (להלן: כהן), נגד שמעון עובדיה (להלן: עובדיה) ונגד הוועדה המקומית. בשנת 1995 ערך כהן, מודד מוסמך, מפה מצבית של חלקה 83 לצורך הגשת בקשה להיתר בניה. כמו-כן בתום הבניה בשנת 1997 הכין מפה מצבית מעודכנת אשר שימשה בסיס למתן טופס אכלוס.

עובדיה, אדריכל במקצועו, שימש כמנהל עבודה מטעם בני הזוג הורוביץ להקמת הקיר. תפקידו היה לוודא כי בניית קיר הגדר תואמת את התכנית האדריכלית וכן את מפת המדידה.

בנוגע לוועדה המקומית נטען כי בהתאם לחובתה על פי הדין, היה עליה לוודא כי הבניה בפועל תואמת להיתר שניתן. לכן, עובר למתן טופס אכלוס היה על הוועדה לערוך בדיקה באמצעות מפקח או מודד מטעמה על מנת לוודא קיומה של התאמה זו.

על כן טענו בני הזוג הורוביץ כי אם יוחלט לחייבם לפצות את החברות אזי יש לחייב את כהן, עובדיה והוועדה המקומית לפצותם, שכן הפלישה לחלקה 104 הנה תולדה של מדידה בלתי נכונה מצד כהן או בתכנון ופיקוח רשלניים מצד עובדיה וחוסר פיקוח מצד הוועדה. בסיכומי טענות בא כוחם זנחו בני הזוג הורוביץ את הטענות שהועלו נגד הוועדה המקומית, כך שאין צורך להרחיב בסוגיה.

9.לטענת כהן, ערך מדידה מדויקת ומקצועית של חלקה 83 ברם בניגוד לחובתם בחרו בני הזוג הורוביץ, מטעמיהם הם, שלא לזמנו פעם נוספת בטרם הקמת קיר הגדר כך שלא סימן מחדש את הגבול בין החלקות כפי שהתבקש. כמו-כן, בתום הבניה לא הוזמן לבצע מדידה והאישור שנתן התייחס לגבהים בלבד, שלא השתנו.

10.בתצהירו טען עובדיה כי הכיר את הורוביץ כסוכן ביטוח וכי מעורבותו בקשר להקמת הקיר הסתכמה בסיוע להורוביץ, על פי בקשתו, במציאת קבלן וברכישת חומרי הבנייה. בשום שלב לא אישר חשבונות וזולת הדרכה או הכוונה כללית לא נטל חלק בהקמתו.

העובדות

11.חלקה 104 היתה בבעלות המועצה המקומית. בשנת 2002 פרסמה זו מכרז למכירתה והציבור הוזמן להציע הצעות. דוקוב ואלביליה בנאמנות בעבור חברת אלביליה הגישו הצעה לרכישתה, והצעתם זכתה במכרז. לאחר אישור העסקה על ידי משרד הפנים, כמתחייב, נחתם חוזה בין המועצה המקומית לבין דוקוב ואלביליה.