אלגלי נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש. קריספין-אברהם), אשר לאחר שהרשיע את המערער עפ"י הודאתו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, גזרה את דינו לעונש מאסר בפועל, תוך שהיא מפעילה עונש מאסר מותנה של 9 חודשים שהוטל עליו בהליך קודם והיא מצרפת מאסר בפועל של חמישה חודשים – סה"כ הטילה על המערער עונש מאסר של 14 חודשים בפועל.

בנוסף, גזר לו בית משפט קמא עונש פסילה בפועל מלנהוג לתקופה ממושכת של כארבע שנים ועונשים נוספים.

בפני בית משפט קמא הציג בא כוחו של המערער תסקיר קצין מבחן שהוגש לבית משפט השלום ברמלה, במסגרת הליכים פליליים, בין היתר, בעבירה חמורה של תיווך וסחר בסם.

בית משפט השלום ברמלה, לאור אותו תסקיר, באופן חריג, נמנע מהרשעתו של המערער בדין והסתפק בהטלת של"צ ללא הרשעה על המערער. המערער, טרם שנגזר דינו בפני בית משפט ברמלה, עבר את העבירה הנוכחית אך לא העלה זאת, לא בפני שירות המבחן וכמובן לא בפני גורם אחר במסגרת ההליכים שם.

בית משפט לתעבורה, כאמור, בגוזרו את דינו של המערער, קיבל תסקיר שניתן בהליך הפלילי, עיין בו והתייחס אליו בגזר דינו, אך לא מצא לנכון ליתן לו משקל בגזרו את דינו של המערער.

במסגרת הערעור, סברתי שראוי בטרם שליחתו של אדם לראשונה בחייו לעונש מאסר, שבפני בית המשפט העושה זאת יהיה תסקיר שיתייחס להליך שבפניו.

לא ניתן להסתפק, כמובן, בתסקיר קצין מבחן שניתן להליך אחר, הגם שעפ"י הדין ניתן לעשות שימוש בתסקיר שניתן ב-12 חודשים שקדמו לדיון במקרים מסוימים, באמרי לא ניתן אין בכוונתי שלא ניתן חוקית, אלא לא ניתן עניינית.

תסקיר שירות המבחן שקיבלתי להליך הנוכחי תסקיר חיובי על פניו, אבל מתברר שמדובר בתסקיר המייחס משקל ומסתמך על דברי המערער עצמו בעיקר, המביע חשש מפני בית הסוהר, לימד על עצמו שמדובר היה באירוע חריג והפעיל שיקול דעת לקוי.

הנני מקבל את עמדת המדינה, כפי שנטענה בפניי, שמדובר בתסקיר שאינו מעמיק חקור בלשון המעטה, מתעלם לחלוטין מהתנהגותו העבריינית התעבורתית הקשה של המערער, אשר החל משנת 1997, עת קיבל רישיון נהיגה ועד גזר דינו בתיק הנוכחי, הצליח לעבור 103 עבירות תעבורה, בהן רבות מאוד של עבירות תעבורה שלצידן מחשבה, מודעות ולא רק רשלנות או אחריות קפידה. המערער נהג שוב ושוב כשהוא משתמש בטלפון ללא דיבורית, לא ציית, עקף תוך חציית קו הפרדה רצוף, נכנס לצומת באור אדום, נהג במהירות העולה ביותר מ-41 קמ"ש מהמהירות המותרת, כמובן שנהג בזמן פסילה, לבד מהפעם הנוכחית ועוד ועוד. מדובר בעבריין תעבורתי מסוכן העושה את עבירותיו במצח נחושה.

בנסיבות אלה, הגם שיש נסיבות אישיות, כפי שיש במקרים אחרים, שאינן קלות, שלכאורה מצדיקות עשיית שימוש במידת הרחמים, לא אוכל בשום פנים ואופן לומר שטעה בית המשפט לתעבורה בגזר דינו, טעות המצדיקה התערבות, ולכן הנני נאלץ לדחות את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 01.03.12.

הנני מחזיר עטרה ליושנה בעניין הערבויות שהיו בבית משפט קמא וכן מעכב יציאתו של המערער מן הארץ, דרכונו יופקד בבית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו עד יום 05.02.12.

תשומת לב המזכירות לצו עיכוב היציאה מן הארץ.

ניתנה והודעה היום ט' שבט תשע"ב, 02/02/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי