אליאס נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

החלטה

1.תביעת התובע להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995, נדחתה על ידי הנתבע במכתב הדחיה מתאריך4.3.09 בנימוק כי מצבו הרפואי של התובע אינו תוצאה מתנאי עבודתו.

כנגד החלטה זו הוגשה התביעה בתיק שבפנינו ובכתב התביעה מבקש התובע כי יקבע שעבודתו עם כלי עבודה רוטטים היא זו שגרמה לנזק בכפות ידיו.

הנתבע בכתב הגנתו טען כי אין המדובר בפגיעה בעבודה אשר נגרמה בדרך של מיקרוטראומה ואף אין המדובר במחלת מקצוע ולחילופין טען כי השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

באי כח הצדדים הסכימו, כמפורט בהודעת הנתבע מ-23.3.2010 ובהודעת התובע מ- 6.4.2010 כי ימונה מומחה יועץ רפואי בתיק וכי התשתית העובדתית תהא כמפורט בתצהיר התובע, תוך תיקון סעיף 10 לתצהיר.

2.ואלה העובדות הצריכות לעניננו:

א.התובע, יליד 1961.

ב.החל משנת 1979 ועד 1991 לערך עבד התובע כפחח רכב במוסך "מרוץ".

ג.החל משנת 1991 לערך ועד היום עובד התובע כפחח רכב במוסך "ישראל שליין".

ד.בעבודתו כפחח רכב השתמש התובע ומשתמש עד היום, בכלים רוטטים לרבות מלטשת דיסקים להשחזת מכונות, רואצ'ר אויר, פטישי אויר ומסוריות, בהתאם לצרכי העבודה.

ה.התובע עובד 9 שעות ביום, 5 ימים בשבוע, פרט לימי שישי בהם הוא עובד 5 שעות.

ו.התובע עובד עם כלים רוטטים בין 4-5 שעות בממוצע ביום.

ז.ידו הדומיננטית של התובע הינה יד ימין.

את העבודה ביצע לאורך השנים בשתי הידיים.

ח.בזמן ביצוע הפעולות לעיל ובזמן השימוש במכשור הרוטט, כמפורט לעיל, התובע נאלץ להניע את כפות הידיים למעלה, למטה, ובתנועות סיבוביות תוך הפעלת מאמץ פיזי כבד על שורשי כפות הידיים ותוך אימות שורשי כפות הידיים.

ט.בהתאם להודעת התובע לחוקר המוסד לביטוח לאומי מיום 21.1.09, התובע החל לחוש כאבים בכפות הידיים כשנה וחצי קודם לכן (דהיינו שנה וחצי לפני מועד מתן ההודעה לחוקר).

3.כדי להכריע במחלוקת שבין הצדדים ומאחר ולצורך קביעה בדבר קיום פגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה נדרשת חוות דעת רפואית, הננו ממנים את ד"ר פעילן, מומחה לכירוגית כף יד, כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין בתיק זה.

בהתאם להנחיות בית הדין הארצי בדב"ע נז/0/132 ניסים בדש נ. המוסד לביטוח לאומי (פסק הדין מתאריך 21.8.97) הננו מבהירים מה משמעות תורת המיקרוטראומה כדלקמן:

"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמות למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.

...בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין 'רצף של ארועים זעירים ומאותרים בזמן' (זמן עבודה), אשר כל אחד פועל את פועלו הוא, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שבפעולותו נמשכת ללא הפסקה. לשון אחר - לשון הדימוי - יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה - תאונה; את השני יראו כתוצאה של הליך תחלואתי לאו תאונה" (דב"ע מח/0/77 מזרחי נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע י"ט 538, 540).