אליהו חברה לביטוח בעמ נ' לביא ואח'

פסק דין

התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב מבוטח התובעת בתאונה נשוא התביעה. מרבית נסיבות התאונה אינן שנויות במחלוקת; שנויה במחלוקת רק השאלה אם נהג רכב הנתבעים 1 – 2 (להלן: "רכב אלדן") הוא שגרם לאירוע התאונה, או שנהג רכב הנתבעים 3 – 4 (להלן: "רכב ביטוח ישיר") הוא האחראי לה.

1.התאונה אירעה בכביש מס' 4, בצומת קדימה, מכיוון מצפון לדרום, והיו מעורבים בה 5 כלי רכב. הכביש במקום התאונה הוא בעל שלושה נתיבים, שני נתיבים לנסיעה ישר ונתיב נוסף לפנייה שמאלה (יש גם נתיב לפונים ימינה, אך הוא אינו רלוונטי לתאונה). רכב התובעת עמד בנתיב השמאלי ביותר והמתין לפני רמזור אדום, כדי לפנות שמאלה. לפניו עמד רכב נוסף שנפגע גם הוא בתאונה, אך הוא אינו צד להליך זה. לפתע פגע ברכב התובעת, רכב הנתבע 5, והדפו קדימה, אל הרכב הנוסף שעמד לפניו ברמזור. אין מחלוקת שלמרות שרכב הנתבע 5 הוא שפגע ברכב התובעת, הנתבע 5 אינו אחראי לפגיעה, מאחר והוא עצמו נפגע מרכב אחר, וכתוצאה מפגיעה זו, החל רכבו להסתחרר בכביש עד שפגע ברכב התובעת. אין גם מחלוקת שהרכב שפגע ברכב הנתבע 5 הוא רכב ביטוח ישיר (נתבעים 3 – 4). מוסכם גם שעובר לתאונה, רכב אלדן (נתבעים 1 – 2) נסע בנתיב הימני מבין הנתיבים המיועדים לנסיעה ישר, ורכב ביטוח ישיר נסע בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים אלו. ישנה מחלוקת היכן היה רכב הנתבע 5: בנתיב השמאלי ביותר, אחרי רכב התובעת, או בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים הנוסעים ישר, בנתיב בו נסע רכב ביטוח ישיר. אלא שלא זו המחלוקת המשמעותית בתיק.

המחלוקת היא סביב הנסיבות שהובילו לפגיעת רכב ביטוח ישיר ברכב הנתבע 5.

2.נהג רכב ביטוח ישיר (נתבעים 3 – 4) טוען שהוא נהג רכבו כדין בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים הנוסעים ישר, ולפתע סטה רכב אלדן שמאלה לנתיב נסיעתו, פגע ברכבו והסיטו שמאלה, ועקב כך פגע הרכב, ברכב הנתבע 5 שהסתחרר ופגע ברכב התובעת. נהג רכב אלדן (נתבעים 1 – 2) העיד שהוא נהג רכבו כדין בנתיב הימני בכביש, ורכב ביטוח ישיר הגיח במהירות מאחור כשהוא מצוי בין שני הנתיבים הנוסעים ישר, פגע במראה השמאלית של רכבו והמשיך ופגע ברכב הנתבע 5 שהמתין ברמזור.

נוכח גרסאות אלו, טוען כל אחד מהצדדים שנהג הרכב האחר אחראי לתאונה כולה. ב"כ הנתבעים 1 – 4 הצהירו שמוסכם עליהם שהתובעת זכאית לפיצוי על מלוא נזקיה, והמחלוקת היא רק מחלוקת בין הנתבעים בינם לבין עצמם, על מי מהם לפצותה.

3.בפני העידו רק נהגת רכב התובעת, נהג רכב אלדן ונהג רכב ביטוח ישיר. הנתבע 5 לא התייצב לדיון ולא העיד. עם זאת ומאחר ואין מחלוקת שהוא אינו אחראי לנזקי התובעת, ביקשה ב"כ התובעת, בתום ישיבת ההוכחות, למחוק את התביעה נגדו, אף שהוא לא הגיש כתב הגנה, לא התייצב לדיון, וגרסתו לא נשמעה.

התאונה נחקרה על ידי המשטרה, אך לא הוגש כתב אישום נגד מי מהמעורבים. בתיק המשטרה ישנם מסמכים שונים, לרבות עדויות נוספות ודו"ח בוחן, אך אלו לא הוגשו. התוצאה היא שעלי להכריע במחלוקת בין הנתבעים, אך ורק מתוך החומר בפני, אף שנראה שקיימות ראיות נוספות שיכולות היו לשפוך אור על נסיבות התאונה.

במחלוקת זו שבין הנתבעים, לא היה בעדות נהגת רכב התובעת כדי לסייע. נהגת הרכב העידה שהיא עמדה עם רכבה לפני רמזור אדום, ולפתע הבחינה ברכב מאחוריה המסתובב בכביש "כמו צלחת", היא עצמה עיניה, עד שהרגישה את הפגיעה. היא לא ידעה לומר מה גרם לרכב זה להסתחרר בכביש, והיכן היה קודם לכן. בנסיבות אלו, אין לי אלא לי להגיע למסקנות על יסוד החומר החלקי שבפני, ועל פיו להכריע מי מבין הנתבעים הוכיח גרסתו, על פי מאזן ההסתברויות.

4.הגעתי למסקנה שיש להעדיף את גרסת הנתבעים 1 – 2 וכי רכב הנתבעים 3 – 4 אחראי לתאונה כולה. לעניין זה יש לחזור ולציין שאין מחלוקת שרכב הנתבעים 3 – 4 הוא שפגע ברכב הנתבע 5, ובנסיבות אלו, על הנתבעים 3 – 4 הנטל להוכיח שלא היה בפגיעה זו, משום התרשלות שיחובו עליה.

5.אתחיל מהסוף. נהג רכב ביטוח ישיר נשאל בסיום עדותו אם הוא יכול לומר בביטחון מלא כי רכב אלדן סטה לכיוון נסיעת רכבו וגרם לתאונה. תשובתו היתה: "כן, אני מניח שכן" (עמ' 6 שורות 9 – 12). אני סבורה כי תשובה זו, שניתנה בתום החקירה הנגדית, מעידה כי העד עצמו שוב אינו בטוח שרכב אלדן אכן סטה לנתיב נסיעתו, ועל כן העיד שהוא "מניח" שכך אירע. לעומתו, נהג רכב אלדן העיד בביטחון גמור שרכבו לא סטה לנתיב שמשמאלו, וגם לא היתה לו כל סיבה לעשות כן, מאחר והוא נסע נסיעה איטית לפני רמזור, והוא אמור היה להמשיך בנסיעה קדימה.

ואכן, נהג רכב ביטוח ישיר נחקר פעמיים במשטרה. בהודעתו הראשונה הוא לא טען כי רכב אלדן סטה לנתיב בו נסע. גרסתו היתה כך: "ובערך 100 מ' לפני צומת קדימה אני נסעתי בנתיב השמאלי ויש ירוק ברמזור של צומת קדימה. היה אור ירוק מלא, ואני נוסע במהירות של 95 קמ"ש, ואני באמצע הנתיב עם נטייה ימינה ואז פגיעה קלה בסובארו ...." (נ/4 שורות 12 – 16). בעדות זו אין כל טענה שרכב הסובארו (הוא רכב הנתבעים 1 – 2, רכב אלדן) סטה שמאלה. הגרסה בדבר סטיית רכב אלדן שמאלה, מופיעה לראשונה רק בהודעה השנייה (נ/7 שורות 11, 24). העד נשאל לפשר הדברים, ותשובתו אינה מניחה את הדעת.

זאת ועוד, רכב אלדן נפגע רק במראה השמאלית של הרכב. נזק זה, אינו מתיישב עם טענה בדבר סטיית הרכב שמאלה. לו כך אירע, ניתן היה לצפות לפגיעה בפינה השמאלית קדמית של הרכב, ולא במראה.

נהג רכב אלדן העיד שהוא היה בנסיעה איטית, לקראת הרמזור, וראה את רכב ביטוח ישיר מתקרב אל הרמזור במהירות רבה, כשהוא נוסע בין שני נתיבי הנסיעה, על כן ניסה לברוח ימינה, אך לא הצליח למנוע את הפגיעה. עדותו תואמת להודעתו במשטרה (נ/2 שורות 5 – 6, שורות 19 – 21). הטענה לפיה רכב ביטוח ישיר נסע במהירות רבה, תואמת גם לאמור בהודעת נהג רכב ביטוח ישיר במשטרה, לפיה מהירות נסיעתו היתה 95 קמ"ש (נ/4, שורה 15). נראה כי סביר יותר שרכב ביטוח ישיר, שהתקרב לצומת במהירות כה רבה, סטה מעט ימינה, מאשר שנהג רכב אלדן שנהג רכבו במהירות איטית לקראת הרמזור, יסטה שמאלה ללא כל סיבה.

6.כאמור, אין מחלוקת שרכב ביטוח ישיר הוא שפגע ברכב הנתבע 5, על כן על הנתבעים 3 – 4 הנטל להוכיח שאין הם אחראים לפגיעה זו. לאור הנימוקים האמורים, ותוך שיש בפני ראיות חלקיות בלבד, הגעתי למסקנה שלא עלה בידי הנתבעים 3 – 4 להוכיח שאין הם אחראים לפגיעת רכבם ברכב הנתבע 5, ולפיכך הם אחראים לנזקים שגרמו, ולמלוא נזקי התובעת (הנתבעים 1 – 2 לא תבעו את הנזקים שנגרמו לרכבם).

התוצאה היא שהתביעה מתקבלת במלואה. הנתבעים 3 – 4 ישלמו לתובעת, באמצעות הנתבעת 4, סך של 20,862 ₪, צמוד מיום 29.10.09 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר העדה כפי שנפסק, ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.6% מהסכום הפסוק. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

התביעה נגד הנתבעים 1 – 2 נדחית, ובנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.

התביעה נגד הנתבע 5 נמחקת, ללא צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.