אליהו לוי נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

פסק דין

1.לפנינו תביעה להכרה במחלת הריאות ממנה סובל התובע כפגיעה בעבודה.

2.         התובע יליד שנת 1954 .

3.         התובע עובד מזה כ-40 שנה בתחום של פחחות וצבע לרכב.

4. התובע עובד בבית עסק קטן, בין השעות 08:00 ל- 17:00. התובע מבצע בממוצע תיקון אחד עד שניים ביום.

5.כאשר מגיע רכב לתיקון , התובע מתקן את נזקי הפחחות באמצעות פטיש. לאחר מכן, התובע משחיז את האזור עם דיסק ומורח חומר אפוקסי.

לאחר המתנה בת 5-10 דקות התובע מתחיל לשייף בנייר שיוף את החומר האפוקסי, ומורח על האזור צבע יסוד – פוליאסטר. לאחר המתנה של שעה- עד שעה וחצי התובע משפשף שנית עם נייר שיוף עבה יותר. על פעולה זו חוזר התובע פעם נוספת, ולאחר מכן הוא מורח את הצבע הסופי , בשתי שכבות. מעל לצבע הסופי מורח התובע שכבת לאק.

הצביעה נעשית בהתזה, תוך ביקורת ידנית באמצעות שפכטל.

בזמן עבודתו מכסה התובע פיו עם מסכת נייר ומסכה לצבע.

6.          עד לפני 20 שנה נהג התובע לעשן 2 חפיסות סיגריות ביום.

7.          בית הדין מינה את ד"ר אורלי תיבון פישר כמומחית רפואית מטעמו. למומחית הועבר חומר

רפואי וכן רשימת החומרים איתם עבד התובע.

8.המומחית הרפואית התבקשה להשיב על השאלות הבאות:

א.         ממה סובל התובע בריאותיו?

ב.האם יש קשר סיבתי על דרך של גרימה או החמרה בין מצבו הרפואי של התובע לבין חשיפתו של התובע לחומרים מסוכנים במסגרת עבודתו? ה

ג.אם ניתן לראות בעבודתו של התובע פגיעות חוזרות ונשנות שהצטברותן הביאה למחלה הנטענת?

9.בחוות דעתה של המומחית הרפואית, השיבה על שאלות בית הדין כדלקמן:

"א.התובע סבל במשך חודשים ספורים מחודש 12/2008 ועד חודש 4/2009 מכאב בבית החזה ושיעול ממושך מלווה הפרעה רסטריקטיבית בתפקודי הריאות. במהלך בירור תלונותיו התגלה בריאתו השמאלי מוקד קטן (קוטרו פחות מחצי ס"מ), שאינו מסביר הפרעה כזו. לא השלים בירור רפואי במרפאת ריאות, לא חזר על תלונות אלה בביקורים נוספים במרפאה ולא חדל מעבודתו. כמו כן, בסוף שנת 2009 חלה במחלה חולפת קצרת-משך בדרכי הנשימה, שאובחנה כברונכיטיס חדה וטופלה בהצלחה.

ב.לדעתי לא קיים קשר סיבתי כזה. אצל התובע לא אובחנה מחלת ריאות כלשהי, על אחת כמה וכמה לא מחלת ריאות תעסוקתית. אמנם תועדו במסמכים רפואיים ממצא קליני בבדיקת תפקודי ריאות וממצא הדמייתי ב-CT ריאות, אלא שממצאים אלה לא הוסברו, לא נמצא קשר ביניהם, והם אינם מתגבשים לכלל אבחנה מוגדרת. בהעדר אבחנה של מחלה כלשהי, לא ניתן לקבוע מה גרם לתסמינים וסימנים אלה. בתפקודי הריאות של התובע אובחנה הפרעה רסטריקטיבית, שייתכנו לה סיבות רבות, מרביתן אינן קשורות בחשיפה תעסוקתית, ומקצתן אף קיימות במידת מה אצל התובע: עודף משקל ועישון כבד בעבר. הסיבות התעסוקתיות המוכרות להפרעה כזו אינן מתאימות לתמונה הקלינית שנמצאה אצל התובע, או לגורמים אליהם נחשף בעבודתו.

ג.למרות ההנחה האפשרית, כי כל חשיפה לגורם סיכון כימי בעבודה עלולה לגרום פגיעה זעירה שלא ניתן כלל להבחין בה אבל אפשר לייחס אותה לזמן מסוים, הרי שלא לגבי כל גורם סיכון ולא לגבי כל סוג פגיעה ניתן לקבוע כי מקרים רבים חוזרים ונשנים של חשיפה גרמו ברבות השנים לנזק שניתן לאבחן.