אליסף נ' נוימן ואח'

פסק דין

התובענה:

תובענה כספית על יסוד שטר חוב ע"ס 200,000 ₪, אשר נחתם ע"י הנתבעים מס' 1 ו- 2 (אביגדור ורבקה נוימן), כעושי השטר וע"י הנתבע מס' 3 (שמעון נוימן) כערב.

השטר הנ"ל ייקרא להלן: "השטר".

הנתבעים ייקראו להלן: "משפחת נוימן".

גירסת התובע וטיעוניו:

מטעם התובע העיד אך הוא עצמו, כאשר תמצית גירסתו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתצהיר עדות ראשית שלו מיום 27/10/08 היא: בשנת 2007 היו לו קשרי שותפות על בסיס שווה עם משפחת נוימן, כאשר ההשקעה הראשונית שלו היתה ע"ס כחצי מיליון ₪.

משפחת נוימן לא החזירה לו את השקעתו בשותפות ואף טענו שיש להם חובות קודמים, כך שביקשוהו לתת להם הלוואות, מדי פעם בפעם, וכן הוסיף בסעיף 7 לתצהירו:

"את הכספים הלוויתי להם לבקשתם, פעמים סכומים זניחים עד כדי דלק לאוטו ולפעמים סכומים נכבדים בסך עשרות אלפי ₪. ברם, בכל ההלוואות המשמעותיות קיבלתי שטרות חוב ואת ההלוואות הקטנות יותר צרפתי לשטרות חוב יותר משמעותיים ובכל זאת מתוך הבטחה שיש להם דירה באילת וברגע שתימכר אקבל את הכסף...".

התובע המשיך והעיד כי בסוף שנת 2007 הגיע חוב משפחת נוימן אליו לכדי 168,000 ₪, כך שהם ביקשוהו, והוא הסכים, לעגל סכום החוב ל- 200,000 ₪, והוסיף (בסעיף 11 לתצהיר): "בהתאם למוסכם מסרתי את הסך של 32,000 ₪ במזומן למזכירתי במעטפה ביחד עם שטרות החוב הקטנים וסוכם כי כשתקבל את שטר החוב הגדול תמסור את שטרות החוב הקטנים והכסף המזומן".

לפיכך ועפ"י ההסדר הנ"ל טען התובע כי השטר נמסר לידי פקידתו והיא מסרה אותה מעטפה ותכולתה לידי הנתבע מס' 3.

התובע צירף לתצהירו העתקי דף חשבון בנקאי, כדי לתמוך בתנועות כספים, צ'ק ע"ס 7,300 ₪, משוך על ידו לפקודת אביגדור נוימן, שטר חוב ע"ס 80,000 ₪ חתום על ידי משפחת נוימן או מי מהם, זיכרון דברים הנחזה להיות בעניין מכירת דירת משפחת נוימן לצד ג' וכן מכתב נוסף מיום כ"ד לטבת, התשס"ח, המופנה אליו, החתום על ידי אביגדור ורבקה נוימן בו צויין:

"הריני לאשר כי ההלוואה בסך של מאתיים אלף ₪ תוחזר מהתקבולים שיתקבלו בגין מכירת הדירה באילת ביום 19/12/07".

מכאן טען התובע כי קיבל את השטר בגין הלוואה ע"ס 200,000 ₪, שהוא נתן למשפחת נוימן, כך שכל הנתבעים, ביחד ולחוד, חייבים לשלם לו את סכום התביעה.

גירסת הנתבעים וטיעוניהם:

מטעם הנתבעים הוגשו ארבעה תצהירי עדות ראשית, של הנתבעים 1 ו- 3, של מר נוימן מנחם ושל גב' בלה נוימן.

הנתבע מס' 1, שהוא בעלה של הנתבעת מס' 2 ואביו של נתבע מס' 3, פתח את תצהיר עדות הראשית שלו מיום 20/4/09 בכותרת, סעיפים 1 ו- 2, לתצהיר כדלקמן:

"1.תיק זה נולד במעשה נוכלות, עוקץ ומרמה של התובע כלפינו.

2.אין אנו חבים לתובע ולו שקל אחד, ולא כל שכן את סך שטר החוב".

תצהירו של הנתבע מס' 1 מפורט, אף מפורט יתר על המידה, כאשר תמציתו היא כי התובע הבטיח להם הלוואה בסך של 200,000 ₪, השטר נחתם על ידם ונמסר לידי התובע על יסוד הבטחה זו, כאשר בסופו של דבר התובע רימה אותם, הוליכם שולל ולא נתן להם את ההלוואה המובטחת או כל חלק ממנה.