ת"ט
בית משפט השלום באר שבע
|
39725-10-11
25/04/2012
|
בפני השופט:
יניב בוקר
|
- נגד - |
התובע:
רחלה אברהם
|
הנתבע:
1. אלי חביב 2. משרד עורכי דין
|
|
החלטה
בפני בקשתה של המבקשת כי אורה על הארכת המועד להגשת התנגדות מטעמה, לבקשה לביצוע שטר שהגיש כנגדה המשיב ללשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בגין שיקים שמשכה לזכות המשיב, על חשבונה בבנק דיסקונט לישראל בע"מ.
בחקירתה הנגדית פירטה המבקשת את הסיבות לאיחור בהגשת ההתנגדות מטעמה (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 20/3/2012 שורות 21-26), הנעוצות במהלך הטיפול אצל הסנגור הקהילתי והלשכה לסיוע משפטי וסירובו של עוה"ד שמונה לה על ידי הסיוע לייצגה כנגד המשיב, לאור מעמדו של האחרון בלשכת עורכי הדין.
גירסתה זו של המבקשת לא נסתרה בחקירתה הנגדית.
יפים לעניינו הדברים הבאים מתוך החלטת כב' הרשם גיא שני בבש" 1827/12 גזי אברהם נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בפדאו"ר-גוגל):
"נקבע בפסיקה, כי כאשר אדם נזקק לייצוג משפטי של הלשכה לסיוע משפטי, והוא נתקל במצוקת-מועדים בשל חלוף הזמן בין הפנייה ללשכה לבין מינוי עורך-דין מטעמה, יבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה. "אכן, כאשר מדובר במבקש דל אמצעים, אשר נזקק לארכה לשם הסדרת ייצוגו המשפטי, הרי שנוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות, האינטרס שלו לקבל סיוע משפטי נאות עשוי לגבור על האינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות הדיון, ובכך לבסס את אותו 'טעם מיוחד' הנדרש לצורך הארכת מועד" (בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי (לא פורסם, 1.6.2009); בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון, פ"ד נד(4) 702 (2000)).
עם זאת, עצם הפנייה ללשכה לסיוע משפטי אינה מהווה מניה וביה "טעם מיוחד" למתן הארכת מועד. בכל מקרה ומקרה יש להפעיל שיקול דעת בהתחשב בכלל הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים (ראו עניין טיסו הנ"ל). כך, בעל-דין החפץ לבקש סיוע מאת הלשכה לסיוע משפטי אינו רשאי לשבת בחיבוק ידיים משך תקופה ארוכה, אלא עליו לפעול בשקידה ראויה ובזריזות המתחייבת; הדרישה לשקידה סבירה מתבטאת הן בהיבט של מועד הפנייה ללשכה לסיוע משפטי, הן בהיבט של פנייה מבעוד מועד בבקשה להארכת מועד באופן שיצמצם את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד. אכן, לא הרי בעל-דין שהינו דל-אמצעים ונזקק לארכת מועד לשם הסדרת ייצוגו המשפטי, כהרי בעל-דין המשתהה בעצם הפנייה ללשכה לסיוע משפטי ונזקק אחר-כך להארכת מועד נוכח העיכוב שנוצר. זאת ועוד, ברור הדבר כי לאחר שהוסדר הייצוג המשפטי, הדרישה לשקידה סבירה ולהתנהלות מהירה מקבלת משנה תוקף.". (ההדגשות שלי – י.ב.).
בענייננו, לא התרשמתי כי המבקשת ישבה "בחיבוק ידיים" ועל פי גירסתה אף כאשר החל הטיפול בעניינה על ידי הלשכה לסיוע משפטי, הוא הופסק מטעמיו של עורך הדין שמונה לה, טעמים שאין לה, כמובן, שליטה עליהם.
עוד יש לזכור כי המדובר באיחור של כחודש ימים בלבד, וכי לטענת המבקשת, שלא נסתרה, במהלך חודש זה פנתה למשיב וביקשה להבהיר לו את עמדתה לגבי החיובים השנויים במחלוקת, כך שהמשיב ידע על השגותיה או על העובדה כי היא חולקת על החיובים, ולא ניתן לקבוע כי פיתח "ציפייה לחסינות" בפרק זמן זה.
לאור כל האמור לעיל, אני מאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל.
אני קובע את ההתנגדות עצמה לדיון בפני ליום 23/9/2012 בשעה 9:30.
ניתנה היום, ג' אייר תשע"ב, 25 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.