אלעד לוי יהלומים בע"מ נ' בן דוד ואח'

פסק דין

הבקשה

1. לפני בקשת המבקשת למחוק התובענה ללא צו להוצאות תוך מתן הוראה על השבת האגרה.

הסיבה לבקשה הינה מצבם הכלכלי הקשה של המשיבים 1-3 ובמיוחד המשיב 1 באופן שיקשה על גביית החוב הנטען אפילו תזכה התובעת במשפט. לפיכך, התבקש ביהמ"ש למחוק התובענה בהתאם לתקנה 154(א) לתקנות סדר הדין האזרחי,תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א")

2. המבקשת הוסיפה, כי פנתה לב"כ המשיבים כאשר ב"כ המשיבים 1-3 השאיר נושא ההוצאות לשיקול דעת ביהמ"ש בעוד שב"כ המשיב 4 עמד על הוצאותיו.

אשר להוצאות ציינה המבקשת כי סיכויי התביעה להתקבל טובים והמחיקה התבקשה רק על רקע חדלות הפירעון של המשיבים. כך גם הבקשה מוגשת בשלבים מקדמיים של התובענה וטרם הכנת תצהירי עדות ראשית, נתקיימו שני דיונים מקדמיים בלבד והשקעת הנתבעים בתיק מינימאלית. עוד ציינו כי המשיבים 1-3 בקשיים כלכליים קשים כפי שהעידו בכתב הגנתם לפיכך יש להתחשב בתובעת דווקא בעת מחיקת התביעה ולא לחייבה בהוצאות. עוד הפנתה לכך שהנתבע 1 פשוט ברח מאימת נושיו ונעלם.

אשר למשיב 4 אין לחייב בהוצאות עת לא עמדה המבקשת על הוצאותיה בעבר כשהמשיב 4 הגיש באיחור רב את כתב הגנתו. כך גם ביחס למשיבים 1-3 לא עמדה המבקשת על הוצאותיה בשל אי עמידתם בהליך גילוי המסמכים.

תגובות המשיבים

3. המשיבים 1-3, ביחס אליהם טענה המבקשת כי השאירו נושא הוצאות ההליך לשיקול דעת ביהמ"ש, עמדו בתגובתם על הוצאותיהם בסכום שלא יפחת מ- 200,000 ₪ בתוספת מע"מ.

לטעמם, מדובר בתביעת סרק שאינה נתמכת עובדתית ומשפטית ודינה דחייה בתום הדיון. עוד הזכירו, כי סכום התובענה עמד על 5.3 מיליון ₪ ולפיו יש לאמוד את סכום ההוצאות. לאלה יש להוסיף דבר פרסום התובענה בכלי התקשורת שהביאה להתמוטטותם העסקית של המשיבים 1-3, לקריסת עסקיהם ושמם הטוב בענף היהלומים המבוסס על שם טוב תוך אילוץ הנתבע 1 לרדת למחתרת.

עוד הוסיפו, כי הסכימו להותיר לשיקול דעת ביהמ"ש את נושא ההוצאות רק אם תידחה התובענה להבדיל ממחיקתה.

המשיבים 1-3 אף פרטו את פעולות ההגנה שבצעו לרבות איסוף נתונים, הגשת כתב הגנה, בחינת כתב הגנת המשיב 4, הליכים מקדמיים, דיונים והכנה אליהם, הכנת עדים ונתונים לתצהירי עדות ראשית ועוד. הנתבעים 1-3 הדגישו כי התובעת כבר אינה פעילה וכי יקשה עליהם לגבות את ההוצאות ממנה.

אשר להכנת תצהיר גילוי מסמכים טענו כי הועבר כזה מיד לאחר שהייצוג עבר לידי ב"כ הנוכחי.

4. המשיב 4 עמד אף הוא על הוצאותיו והפנה לתקנה 154(ב) לתקנות סד"א המאפשר הפסקת התובענה מחד אך מחייב בפסיקת הוצאות מאידך.

המשיב 4 הדגיש כי התובענה כנגדו הוגשה מלכתחילה ללא כל עילה שבדין, וכי למעשה שורבב לתובענה על כורחו. כן הדגיש את הנזקים האישיים והתדמיתיים הקשים שנגרמו לו בעקבות התובענה כמו גם עוגמת הנפש העצומה שנגרמה במיוחד לאחר שפורסמו כתבות עיתונאיות בעניינו, והעובדה נישא במהלך אותה תקופה ונעמד בבושת פנים מול משפחתו.

עוד הפנה לכך שטענת התובעת למחיקת התובענה, היינו מצבם הכלכלי של הנתבעים, אינה טענה ראויה בעניינו שלו שכן הטענה הופנתה למשיבים 1-3 ולא כלפיו.

מעבר לאלה הצביע על סכום התובענה שהוגשה, על הבקשה למחוק התובענה להבדיל מדחייתה וקרא להמשך הליך כנגדו עד להשלמת בירור טענות המבקשת ודחייתן של אלה.

עוד שלל את היות ההליך בראשיתו וציין אף הוא את הפעולות שנאלץ לבצע בתיק עד כה כאשר מרבית מלאכת הכנת הראיות כבר הושלמה.

תשובות לתגובות

5. אשר לתגובת המשיבים 1-3 טענה המבקשת, כי אלה הודו בבעיותיהם הכלכליות. מכל מקום לא תמכו טענותיהם בתצהיר בניגוד לדין כמו המבקשת והמשיב 4. עוד הוסיפה, כי הדרישה להוצאות בסכום של 200,000 ₪ הינה מגוחכת וקנטרנית לאור השלב בו נמצא ההליך ובמיוחד לאחר שלא הציגו כל הסכם שכ"ט או הוצאות שהוצאו בפועל.