אלקיים נ' משטרת בית שאן

החלטה

1.זוהי בקשה לביטול צו סגירה מנהלי שניתן על פי סעיף 23 (א1) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק").

עובדות המקרה מיום 01.09.2011

2.המבקש הוא הבעלים של עסק לממכר מוצרי מזון ושתייה "ל.אלקיים", הממוקם ברחוב אהבת ישראל 3, מרכז שווקים בבית שאן (להלן: "העסק").

3.ביום 06.09.11 נמסר למבקש על ידי המשיבה, צו מינהלי לפי סעיף 23 (א) לחוק, המורה על סגירת העסק לאלתר, והפסקת העיסוק בו לתקופה של 30 ימים (להלן:"הצו"). הנימוק למתן הצו הינו מכירת אלכוהול מתוך העסק ביום 01.09.11, לאחר השעה 23:00.

4.ביום 11.09.2011 הגיש המבקש לבית המשפט בקשה דחופה לבטל את הצו, ונימק את בקשתו בכך שלא ביצע שום מכירה של משקאות אלכוהוליים מעסקו לאחר השעה 23:00, וכי האנשים שהמשיבה טוענת שנמכרו להם המשקאות האלכוהוליים, עוכבו על ידי המשטרה במרחק ניכר מאד מבית העסק. הוסיף המבקש וטען כי, טענת המשיבה לפיה נתפסו אנשים עם אלכוהול לאחר השעה 23:00, אינה מעידה על כך כי המכירה בוצעה בבית עסקו של המבקש, ולאחר השעה 23:00.

5.ביום 18.09.2011 התייצבו שני הצדדים בפניי לדיון בבקשה. כמו כן, קיבלתי לעיוני את תיק החקירה המשטרתי שעל בסיסו הוצא הצו.

6.מתוך עיון בחומר החקירה עולה תמונה ברורה של מכירה של משקאות משכרים, במקרה זה בקבוקי וודקה, לשני אנשים. השניים נכנסו לעסק ביחד, כאשר אחד מהם שילם עבור בקבוקי הוודקה שרכשו. בתיק דו"ח פעולה של שוטר המתאר כיצד תצפת על העסק וראה את שני אנשים יוצאים מהעסק עם שקיות שחורות המכילות אלכוהול. כמו כן, כל אחד מהאנשים נחקר ומסר את גרסתו שאכן בוצעה רכישה של בקבוקי הוודקה, לאחר השעה 23:00, כאשר המוכר בעסק היה המבקש. מהראיות בתיק עולה כי המוכר היה מודע לשעת המכירה. הנני קובע כי קיימת תשתית ראייתית שאכן בוצעה עבירה של מכירת משקאות משכרים לאחר השעה 23:00.

7.זה המקום לציין כי, מחומר הראיות בתיק עולה, כי עוד בתאריך 13.06.11 ניתנה למבקש התראה על ידי המשיבה, בגין מכירת משקה/טבק לקטינים (בניגוד לתנאי הרישיון שניתן לעסק).

המסגרת הנורמטיבית

8.סעיף 23 לחוק קובע כהאי לישנא :

23.(א)קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום.

(א1)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה, שהוסמך לעניין זה בהתאם לנוהלי משטרת ישראל, רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים כאמור בסעיף קטן (א), לתקופה שיורה, ובלבד שלא תעלה על 15 ימים, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:

(1)קיים חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה לפי סעיף 14 בשל הפרת חובה לפי סעיף 2 (א1), או שנעברה עבירה לפי סעיף 193א לחוק העונשין (בסעיף זה – עבירה);

(2)למחזיק החצרים או לבעל העסק, אם הוא ידוע וניתן לאתרו בשקידה סבירה, ניתנה התראה בכתב במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע העבירה ; התראה כאמור תימסר לאחר שהתעורר חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה, ובה יידרש מחזיק החצרים או בעל העסק לנקוט צעדים למניעת הישנות העבירה, וכן תובא לידיעתו אפשרות סגירת החצרים לפי הוראות סעיף זה במקרה של הישנות העבירה.

(א2)ניתן צו סגירה לפי סעיף קטן (א1), ובתוך שלוש שנים מיום פקיעת הצו התעורר חשד סביר לביצוע עבירה נוספת באותם חצרים, רשאי קצין משטרה כאמור באותו סעיף קטן, לצוות על סגירת החצרים לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים אף בלא מסירת התראה כאמור בסעיף קטן (א1)(2).

(א3)לצורך ביצוע צו סגירה שניתן לפי סעיף זה רשאית המשטרה להשתמש בכוח סביר."

(א4)על צו סגירה שניתן לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 22 כאילו היה צו הפסקה מינהלי.

(ב)סמכות לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכויות אחרות לפי חוק זה. "

9.מתוך קריאת סעיף 23 לחוק עולה התמונה הבאה :