אל נאשף נ' ועדה מקומית לתכנון טייבה

החלטה

1. לפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי, אשר הוצא ביום 30.4.14 ע"י יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה טייבה. הצו מורה על הריסת עבודות של בניית גדר בטון בגוש 7836 חלקה 37, במקרקעין המצויים בתחום הוועדה המקומית לתכנון ולבניה טייבה ( להלן:"צו ההריסה" ).

2. הגדר נשוא הצו תוחמת מתחם מבנים המכיל מוסך ובתי מלאכה השייך למשפחת המבקש.

3. בהתאם לאמור בצו ההריסה, הוצא הצו לאחר שיו"ר הוועדה, מר ברמי, עיין בתצהירו של מהנדס הוועדה המקומית, אשר הוגש לו ביום 30.4.14, לאחר שיו"ר הוועדה שוכנע כי הבניין האמור הוקם ללא היתר בניה ולאחר שיו"ר הוועדה התייעץ עם היועץ המשפטי ( ראו נספח "א" לבקשה ). הצו הודבק במקרקעין ביום 30.4.14.

4. המבקש עותר לביטולו של הצו בנמקו את בקשתו בעיקרי הטעמים הבאים:

א. עבודות הבניה בוצעו במקום בו הייתה קיימת גדר רשת קודמת, שבבסיסה יציקת בטון נמוכה, ותכליתן הגבהת הגדר בכ – 70 ס"מ, נוכח סכנה הקיימת ממשאיות כבדות החולפות במקום. בנסיבות אלו, יש לראות בעבודות תיקון גדר קיימת, הנחשבת לעבודה מצומצמת, בגינה ניתן לקבל היתר בהליך מקוצר ( סעיף 9 לבקשה, סעיף 3 לטיעון נ/18 ). בהמשך לכך, לא היה מקום להוצאת צו ההריסה בגין עבודות אלו.

ב. תצהירו של מהנדס הוועדה ניתן ביום 30.4.14. לשיטת המבקש, ובהתאם לתצהירו, בוצעה העבודה במחצית חודש ינואר 2014 ולפיכך חלפו יותר משישים ימים מרגע השלמת העבודה ועד למתן התצהיר, כל זאת בניגוד להוראת סעיף 238א(א)(2) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 ( להלן:"החוק" ). עוד נטען, כי נוכח השלמת העבודות כבר בחודש ינואר, הצו לא היה דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.

ג. נפל פגם בצו המנהלי בכך שלא נתקיים הליך התייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות ולא הוצג תיעוד בכתב להתייעצות כאמור.

ד. נוסחו של צו ההריסה כללי מדיי, באופן שאינו מבחין בין חלקי גדר ישנים שהיו קיימים זה מכבר לבין הבניה החדשה, ויש בעובדה זו כדי להביא לביטולו של הצו.

ה. הרשות פעלה ממניעים זרים, הנובעים מלחצים שהופעלו ע"י מצד מע"צ.

5. לשיטת המשיבה, יש לקבוע כי הצו הוצא כדין ולהותירו על כנו. המשיבה גורסת כי בנוגע למועד ביצוע העבודות, יש לתת אמון בגרסתו הסדורה והמדויקת של מהנדס הוועדה, אשר היה עד ראיה לביצוע עבודות הבניה, ולדחות בחוסר אמון את עדויותיהם המגמתיות של המבקש ושל מר עבד אלקאדר. הוסיף וטען ב"כ המשיבה, כי אין חולק שצביעת הגדר הושלמה רק לאחר הוצאת צו ההריסה, מה שמלמד כי העבודות טרם הושלמו עובר להוצאת הצו ולפיכך הצו היה דרוש למניעת עובדה מוגמרת. באשר לחובת ההתייעצות עם היועץ המשפטי טרם הוצאת הצו, נטען כי בהתאם לאמור בצו, קויימה החובה הנדרשת וכי נוכח "חזקת תקינות", הנטל להוכיח אחרת מוטל על כתפי המבקש. כן הדגיש ב"כ המשיבה, שאין מחלוקת בדבר היעדר היתר בניה לעבודות נשוא הצו, כמו גם לכלל המבנים המצויים במתחם המוסכים.

6. במהלך הדיונים בבקשה בה עסקינן, העידו בפני בית המשפט מפקח הועדה, מר וליד טיבי, מהנדס הועדה, מר יוסף ג'ומעה, המבקש ומר עבד אלקאדר, שזומן מטעם המבקש כמי שקשור להבאת הפועלים שביצעו את עבודות הבניה. כן הוגשו לעיון בית המשפט תמונות שצולמו במקרקעין ומסמכים שונים.

קביעת התשתית העובדתית-

7. מוסכם על הצדדים כי יציקת גדר הבטון, המופיעה בתמונות שהוגשו מטעם שני הצדדים והמתוארת בתצהיר המהנדס, הנה בגדר עבודה הטעונה היתר בניה ( לשיטת המבקש, כפי שפורט קודם לכן, מדובר בהיתר לעבודה מצומצמת ). עוד אבהיר בהקשר זה, כי ברור שכתוצאה מעבודות הבניה, שונתה צורתה של הגדר באופן מהותי, כאשר בחלק הגדר המופיע בתמונה השלישית בת/3 ( וראה גם תמונה א בת/1 ונ/14 ), תחת גדר רשת שהחלה סמוך לפני הכביש ( ראו נספח "י" לבקשה ) נוצרה גדר רשת הבנויה על גבי גדר בטון גבוהה, בעוד שבחלק הפינתי המופיע בתמונה א בת/1 ובתמונה הראשונה בת/3, נהרסה כליל גדר הרשת הישנה והוקמה תחתיה גדר בטון גבוהה. אף בחלק הגדר המופיע בתמונות ב ו-ג בת/1 ובתמונה השניה בת/3, נהרסה לחלוטין גדר הרשת הישנה ותחתיה נבנתה גדר בטון נמוכה ( ראו נוסף לתמונות את עדותו של ג'ומעה ע' 1 ש' 18-21, ע' 9 ש' 9-16 ואת עדות טיבי ע' 14 ש' 1,8,19 ).

אין מחלוקת שהעבודות המתוארות בוצעו מבלי שניתן לגביהן היתר בניה.

8. לאחר שבחנתי את מכלול הראיות והטיעונים שהוצגו בפניי לעניין מועד ביצוען של עבודות הבניה, אני מעדיפה באופן ברור את עדותו ההגיונית והעקבית של המהנדס מר ג'ומעה, המגובה במסמכים ובראיות חיצוניות, על פני גרסתם הסותרת של המבקש ושל מר עבד אלקאדר, שהנה גרסה סתמית, בלתי עקבית ונטולת ראיות מחזקות מספקות, וזאת נוכח מכלול הטעמים שיפורטו להלן;

9. מהנדס הוועדה העיד כי ביום שישי ה – 25/4/14, עבר בקרבת מתחם המוסכים וראה תפסנות, כלומר קרשים חדשים ואנשים בונים, כאשר למחרת ראה באופן ברור משאבה יוצקת בטון בתוך הכלוב של הגדר ( ע' 1 ש' 23-4, ע' 2 ש' 29, ע' 3 ש' 4 ). עדותו הברורה והמדויקת של מהנדס הוועדה זכתה לאמוני ולא מצאתי כל טעם לפקפק בה. יתרה מכך, קיימות ראיות חיצוניות לכך שהמהנדס פעל מיד בסמוך לאחר המועד האמור, בנוגע למה שראו עיניו, באופן המחזק את אמינות גרסתו. כך, העיד המפקח טיבי כי המהנדס פנה אליו בזמן אמת, אמר לו שהיה במקום ושיוצקים גדר אצל משפחת נאשף וביקש ממנו להגיע לביקור במקום ולתעד את הדברים ( ע' 12 ש' 24-31, ע' 13 ש' 6 ). המפקח הגיע לשטח המקרקעין וערך דו"ח בתאריך ה – 29/4/14. בתאריך ה – 30/4/14 העלה המהנדס את אשר ראה על הכתב בתצהירו ת/2. גרסת המבקש, לפיה מהנדס הוועדה, העובר במקום לעיתים מזומנות ( ר' ע' 9 ש' 26 ), החליט ביום בהיר אחד ב – 25/4 לבדות מליבו כי ראה עבודות בניה מבוצעות בשטח, חרף העובדה כי אלו הושלמו שלושה חודשים קודם לכן, אינה מסתברת ואינה מתיישבת עם השכל הישר.

10. בגרסת המבקש והעד עבדאלקאדר, לפיה עבודות בניית הגדר הושלמו בינואר 2014, נתגלעו סתירות ופרכות, המקשות על מתן אמון בה. לשם הדגמה ניתן להפנות לכך, שלדברי המבקש בעדותו, הוא התחיל לסדר את הגדר ביום 9/1/14 ועשה יציקות ב- 15-20 לינואר ( ע' 16 ש' 16 ). בניגוד לכך, מסר מר עבדאלקאדר כי הוא הביא את הפועלים לביצוע העבודות בתאריך ה – 13/1/14, כלומר יומיים קודם לכן ( ע' 18 ש' 28 ). משנשאל עבד אלקאדר האם ייתכן שהביא את הפועלים ב – 15/1 ( כגרסת המבקש ), שלל זאת ואמר שהוא בטוח לגבי התאריך שכן אשתו של אחד הפועלים ילדה באותו היום ( ע' 20 ש' 12-15 ). דוגמא נוספת: לדברי מר עבדלקאדר הפועלים בעבודתם לא שמו ברזל כלל אלא רק קרשים משום שהיתה כבר במקום רשת ברזל ( ע' 19 ש' 6 ). בניגוד לכך, הוגשה מטעם המבקש קבלה מתאריך לא ברור מטעם ט.מ. אבו ראס, אודות משלוח של 397 ק"ג ברזל למבקש, לכאורה לשם ביצוע העבודות ( נ/16 ). עוד אעיר בהקשר זה, כי לא הוגשו לעיון בית המשפט חשבוניות מקוריות וחלק הארי מן המסמכים שהוצגו מטעם המבקש אינם כוללים תאריך ברור ואינם חתומים.

בתצהירו, מסר המבקש כי התמונה, המופיעה בנספח "י" לבקשה, צולמה במהלך חודש ינואר 2014, בעוד שבעדותו טען כי התמונה צולמה בשנת 1991 ( ע' 15 ש' 17 ).

העד עבדלקאדר מסר בתחילת עדותו כי הוא צילם את התמונות שהוגשו על ידו נ/15 ( ע' 19 ש' 23 ) ומשנשאל מתי צילם אותן, השיב תחילה: "קודם כל לא משנה מתי" ( ע' 19 ש' 25 ) ואחר כך הודה שלא הוא צילם את התמונות אלא קיבל אותן מהמבקש ( ע' 19 ש' 27 ). למרות שאין חולק כי הגדר נצבעה רק לאחר הוצאת הצו המנהלי, מסר העד בעדותו כי תמונות הגדר הצבועה מייצגות בדיוק את מצב הגדר עובר למועד ביצוע העבודות בחודש ינואר ( ע' 20 ש' 1 ).