אמסלם נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לבטול צו סגירה שהוצא למבקש מכח סעיף 23 לחוק רשוי עסקים.

המבקש הינו הבעלים של עסק מסוג קיוסק וצו הסגירה הוצא לו ביום 11.11.10 בגין מכירת חומרים אסורים בנגוד להוראת סעיף 338 לחוק העונשין, כל זאת לאחר שבחפוש שהתבצע בעסקו של המבקש ביום 11.11.10 נתפסו 8 יחידות "מבסוטון" ו- 15 יחידות "נייס גיא" שהינן, כך על פי הצו, חומרים אסורים על פי פקודת הרוקחים.

בדיון שהתקיים ביום 17.11.10, בקשתי מהמשיבה להציג לי חוות דעת הקובעת כי החומרים שנתפסו בעסקו של המבקש אכן אסורים על פי פקודת הרוקחים.

באותו דיון טענה המשיבה כי טרם נתקבלה חוות דעת כאמור ובקשה לדחות הדיון להיום.

גם היום לא מצאתי חוות דעת בתיק החקירה, אולם מצאתי בו מזכר נושא תאריך אותו ערך שוטר בשם ברוך כהן וממנו עולה כי החומר אף טרם הועבר לבודק.

ב"כ המשיבה ביקש להגיש לי תצהיר עליו חתם המבקש ביום 24.6.08 בתמיכה לבטול צו סגירה זהה. לדברי ב"כ המשיבה יש ללמוד מן התצהיר כי המבקש התחייב בעבר שלא להחזיק בעסקו כדורים המכילים חומר רעיל או מסוכן לצבור ומכאן שהוא מודע לכך שהוא עבר על החוק.

בהודאתו של המבקש במשטרה הוא מציין כי הוא לא יודע שביחידות שנתפסו בעסקו קיימים חומרים שהם סמים (ראה שורה 23-25).

זאת ועוד, גם המשיבה טרם יודעת אם היחידות שנתפסו בעסקו של המבקש מכילות חומרים מסוכנים כלשהם, שכן טרם נתקבלה חוות דעת כאמור.

כל שהמשיבה יכולה לעשות בשלב האמור, הוא לשער כי אותן יחידות מכילות חומרים מסוכנים.

בנסיבות אלה, נראה כי המשיבה רתמה את העגלה לפני הסוסים בהוציאה צו סגירה לעסק בטרם בררה איזה חומרים בדיוק נמכרים בו.

אשר על כן, אני מורה על בטול צו הסגירה.

ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"א, 28/11/2010 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת

הוקלד על ידי: מואטי סיגל