פסק דין
1. מונחת לפנינו תביעת התובע לתשלום זכויות סוציאליות הנובעות מתקופת עבודתו אצל הנתבעת וסיומה. המחלוקות העיקריות הנטושות בין הצדדים נוגעות לשאלות אם השכר ששולם לתובע נפל משכר המינימום הקבוע בחוק ומה היה היקף עבודתו. כפועל יוצא מכך האם זכאי התובע לתשלום הפרשי שכר לרבות בעד עבודה בשעות נוספות.
העובדות
2. התובע, מר אברהים אסמעיל דגרה, הועסק אצל הנתבעת, חברה המפעילה משחטת עופות באזור התעשייה עטרות שבירושלים, בתפקיד פועל, וזאת על בסיס שעתי.
3. על פי העולה מריכוז נתוניו האישיים של התובע במאגרי המידע של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, דיווחה הנתבעת על העסקת התובע ברציפות מחודש 3/2004 ועד לחודש 9/2009 (כולל). לטענת התובע העסקתו החלה כבר בחודש 6/2001.
4. לתובע הונפקו תלושי שכר באמצעות משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. התלושים שהוצגו על ידי התובע הנם לחודשים 7/2008, 9/2008, 3/2009, 5/2009 בלבד. לגבי יתר החודשים הוצג, כאמור, כרטיס ריכוז נתונים חודשיים ושנתיים.
5. התובע החתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה מהעבודה במשך כל תקופת העבודה. התובע הגיש חלק מדו"חות הנוכחות בגין תקופת עבודתו (הדו"חות שהוצגו הנם לחודשים 8/2001, 9/2001, 7/2002, 9/2002, 10/2002, 5/2008, 7/2008, 8/2008, 9/2008, 3/2009, 5/2009). הנתבעת מצדה לא הציגה דו"חות נוכחות כלשהם.
6. מתכונת העבודה במפעל הנתבעת הייתה בת חמישה ימים בשבוע.
7. בכתב התביעה המתוקן, אשר הוגש ביום 25.1.2012, עתר התובע לתשלום הפרשי שכר מינימום, גמול בעד עבודה בשעות נוספות, הפרש פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון דמי הבראה, פדיון דמי חופשה, פדיון דמי חגים, פיצוי בגין אי הפרשה מלאה לקרן פנסיה ודמי נסיעות.
8. בהליך קוימה ישיבת הוכחות אחת. התובע העיד לעצמו. כן העיד מטעם התובע חברו לעבודה, מר אחמד מוחמד חיח. מלכתחילה הגיש התובע תצהיר עדות ראשית נוסף מטעמו של העד מר תאופיק סאחורי, אולם משהעד לא התייצב להיחקר על תצהירו נמשך התצהיר מתיק בית הדין. מטעם הנתבעת העיד מר שמואל אלקלעי, חשב החברה. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
גדרי המחלוקת
9. הלכה ולמעשה, נטושה מחלוקת בין הצדדים בכל אחד מראשי התביעה שמנינו ועל כן נכריע בהם כסדרם, תוך שנסקור את טענות הצדדים לגביהם. בנוסף חלוקים הצדדים בדבר משך תקופת עבודתו של התובע ובשאלה האם דיווחי הנתבעת לרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול היו דיווחי אמת (להלן: הדיווח לרשות). לנוכח השלכת סוגיות אלה על הדיון בכללותו נפתח בהן. אולם קודם לכן וכבר כאן נטעים כי הראיות שהונחו על שולחן בית הדין דלות ועל מרבית גרסתו התובע כלל לא נחקר ועל כן היא לא נסתרה.
תקופת העבודה
10. בכתב התביעה המתוקן טען התובע כי הועסק בפועל בשירות הנתבעת מחודש 6/2001, אולם העסקה זו דווחה לרשויות רק החל מחודש 3/2004 (סעיף 3). בחקירתו הנגדית טען התובע בתחילה כי בתקופה המוקדמת, קרי מחודש 6/2001 ועד לחודש 2/2004 (להלן: תקופת העבודה המוקדמת), קיבל תלושי שכר מחברת "עוף עטרות" (עמ' 12, שורה 7) אך שכרו שולם במזומן על ידי אחד אנואר. בהמשך הסכים כי קיימות שתי משחטות בעטרות, אך טען כי הן ממוקמות אחת מעל השנייה וטען כי הוא עצמו הועסק תמיד במשחטה התחתונה. או אז שב לטעון כי משנת 2001 ולמשך שנתיים וחצי הועסק בנתבעת, אחר כך המשיך להיות מועסק אצלה ללא תלושי שכר או דיווח, והחל משנת 2004 עם תלושי שכר ודיווח לרשויות (עמ' 12, שורות 9 ואילך). בתמיכה לטענתו בדבר תקופת העבודה המוקדמת צירף, כאמור בפתח הדברים, 5 דו"חות נוכחות מן השנים 2001 עד 2002; פלט של נתוני הנתבעת ונתוני חברת משחטת עוף עטרות בע"מ במרשם החברות.
בסיכומיו הודה התובע, כי הועסק על ידי שתי ישויות משפטיות נפרדות בשתי תקופות. האחת, מחודש 6/2001 עד חודש 2/2004. השנייה מחודש 3/2004 ועד לחודש 9/2009. עם זאת טען כי היה זה באותו מקום עבודה פיסי. כן טען שעיון בנתוני מרשם החברות מלמד על "זיקה בין שתי החברות" במובן זה שבשתיהן מר דניאל מזרחי הוא דירקטור אחד מבין שלושה, וחברת ל.ד.ה.ש יזום והשקעות בע"מ היא בעלת מניות אחת מבין שלוש בעלות מניות. כן טען כי יש לזקוף לחובת הנתבעת את העובדה שהעד מטעמה לא השכיל לספק מידע בעניין.
הנתבעת מצדה עמדה על דעתה, מראשית ההליך ולכל אורכו, כי התובע הועסק אצלה מחודש 3/2004 ועד חודש 9/2009 בלבד, וטענה כי הנתונים שדווחו לרשות כפי שהוצגו על ידי התובע, תומכים בגרסתה ומשקפים נאמנה את תקופת עבודתו של התובע והיקפה ואין בלתם. בסיכומיה טענה כי אין בנתונים שהציג התובע ממרשם החברות כדי לקבוע זיקה כלשהי בין החברות.
11. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים וכלל נסיבות העניין דעתנו היא כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי הועסק בתקופה המוקדמת על ידי הנתבעת. כך לא שוכנענו כי עבד באותו מקום פיסי החל מחודש 6/2001 ועד לסיום יחסי העבודה עם הנתבעת.
בראש יאמר וכמבואר לעיל, כי גרסתו של התובע ידעה התפתחות. לאמור, בעוד שמלכתחילה טען להעסקה רצופה בנתבעת, לימים הסכים כי אין אלה פני הדברים. בה במידה הסכים כי בעטרות, למצער, שתי משחטות, ומעדות התובע נותר בנו ספק אם אכן עבד כל התקופה באותו מקום פיסי. נזכיר כי חלפו לא מעט שנים מאז חודש 6/2001 ועד למועד העדות בבית הדין. זאת ועוד. התובע לא השכיל לתמוך גרסתו, שנותרה עדות יחידה, בעדויות נוספות שהיה בהן כדי לשפוך אור על תקופת עבודתו המוקדמת, דוגמת עדויות של חברים לעבודה. לא למותר לציין, כי העד שכן הובא לעדות הוא חברו לעבודה מתקופת העבודה המוסכמת אצל הנתבעת. בדומה, דו"חות הנוכחות שצירף התובע מן השנים המוקדמות בחלקם אינם נושאים שם מעסיק ואילו מרביתם (3) נושאים שם מעסיק "עוף עטרות בע"מ", שגם התובע מסכים שאינה הנתבעת דנא. מכל מקום מדובר בדו"חות ספורים שבוודאי אינם יכולים להעיד על רציפות בעבודה, לא כל שכן אצל הנתבעת. אשר לזיקה הנטענת בין החברות, דעתנו היא כי סוגיה זו נותרה בגדר השערה שאין לה אחיזה או תמיכה בראיות אובייקטיביות. נטעים כי ערים אנו לכך שעדותו של מר אלקלעי בהקשר זה הייתה מתחמקת (עמ' 17, שורות 11-2), וכי בחקירתו החוזרת טען התובע כי מר מזרחי ואותו אנואר היו נוכחים בעסק משך כל תקופות עבודתו הנטענת. החל מראשית התקופה המוקדמת ועד סוף תקופת העבודה המוסכמת (עמ' 14, שורות 10-5). אף על פי כן, דעתנו היא שאין באמור כדי לשנות מן המסקנה ולפיה התובע לא הרים את הנטל בעניין זה. כך, התובע לא השכיל להציע הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע מצאה הנתבעת לדווח לרשות באופן סדיר לחלוטין על עבודת התובע משך למעלה מחמש שנים תמימות, ולא מצאה לדווח ולו יום עבודה אחד משך התקופה המוקדמת. עיון בדיווחים לרשות מלמד כי אין בהם אף דיווח מטעם חברת עוף עטרות בע"מ. אין זאת אלא שתקופת עבודתו של התובע בנתבעת היא כאמור בדיווחיה, קרי מחודש 3/2004 ועד לחודש 9/2009 (כולל) וכך אנו קובעים. נוסיף כי לא נעלמה מעינינו העובדה שדיווחי הנתבעת לרשויות אינם מדויקים לכל 'אורכם ורוחבם' ולעניין זה נדרש בהמשך הדברים בפרוטרוט. עם זאת, מדובר בדיווחים היחידים מזמן אמת שיש בהם כדי לשפוך אור על תקופת העבודה. אשר על כן בהעדר ראיה לסתור ולנוכח כלל נסיבות העניין, מבכרים אנו ליתן להם משקל מכריע על פני גרסתו היחידה והבלתי עקבית של התובע.
היקף המשרה והדיווחים לרשות
12. בכתב התביעה המתוקן טען התובע כי הועסק במתכונת העסקה בת 5 ימים בשבוע בין השעות 06:30 ל – 17:00 (סעיף 4 ואילך), אולם במרבית הימים עבד משך שעות רבות נוספות. על גרסה זו חזר גם בתצהיר עדותו הראשית (סעיף 6 ואילך) ובעדותו בפני בית הדין. עוד טען כי הנתבעת לא דיווחה לרשות אמת בכל הנוגע לשעות עבודתו ולשכר ששולם לו (סעיף 19). בתמיכה לטענה שהדיווחים לרשות אינם משקפים נאמנה את שעות העבודה או השכר ששולם לתובע בפועל, הוצג הפער בין גמול השעות הנוספות המופיע בתלושי השכר לחודשים 9/2008, 3/2009 ו – 5/2009 בהם שילמה הנתבעת כמות שעות נוספות בת 4, 9 ו – 10 שעות בהתאמה בעוד שמדו"חות הנוכחות לאותם חודשים הוברר כי התובע הועסק בשעות נוספות רבות.