פסק דין

1.          א.        המבקש עתר ביום 18.3.13 להכרזת הקטינה כבת אימוץ כלפי המשיבים (להלן – ההורים) על פי סעיף 13(א)(7) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א 1981 (להלן – חוק אימוץ ילדים). כן נתבקש בית המשפט להורות, כי לא יצומצמו תוצאות האימוץ כלפי המשיבים.

ב.         ישנה הסכמה בתיק זה כי מדובר במקרה יוצא דופן, מורכב מאד ובנסיבות מיוחדות וחריגות (המבקש - בע' 1, ע' 35 בסיכומיו; אלמוני – ע' 22 ש' 6-7 פרו' מיום 21.12.14; המומחה מטעם ביהמ"ש - ע' 10 וע' 12 בחוות דעת מיום 28.6.13; עמ' 3 שורה  9-14; ע' 30 ש' 1-3 פרו' מיום 21.12.14).

ג.          בית משפט זה טיפל במהלך השנים בתיקי אימוץ רבים. נסיבות תיק זה הן מהמורכבות ביותר שבית המשפט עסק בהם. נסיבות תיק זה הדירו שינה מעיני בית המשפט גם במהלך ההליך המשפטי (ראה גם דברי ביהמ"ש בע' 3 פרוט' מיום 2.4.14 ובע' 2 פרוט' מיום 21.12.14 ש' 24-25).

ד.         בע"א 577/83 היועמ"ש נ' פלונית לה(1) 461 אמר השופט ברק כהאי לישנא ואין לי אלא להחרות אחר דבריו:

"קשים הם מקרי האימוץ, קשים הם, משום שתוצאתם היא "קיומית", שהרי יש בהם הכרעה בשאלה, אם יקוים או ינותק - לתמיד ולא לשעה - הקשר הטבעי שבין הורים לילדיהם .... כן, ההחלטות בענייני אימוץ החלטות בדיני נפשות הן, ועל השופט להכריע בהן כמיטב הכרתו ומצפונו".

ה.         היטיב לתאר את הקושי בטיפול בתיק זה המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש, ד"ר.... – להלן המומחה) (ע' 3 ש' 9-11 ו-12-14 פרו' מיום 21.12.14):

"אני יכול להגיד במלוא הכנות שלא הגעתי להמלצות אליהן המלצתי עד לחתימת חוות הדעת ... ואני יכול גם להגיד שמתוך מאות תיקי האימוץ בהם נתתי חוות דעת, שיתכן וזה המקרה הכי קשה והכי מורכב ומסובך".

ובע' 10 בחוות דעתו של המומחה מיום 15.12.14 נאמר כך:

"מדובר במקרה מורכב ביותר המתפתח זמן רב ואשר ככל שהזמן עובר רק מסתבך".

            ובע' 10 בחוות דעתו מיום 15.12.14:

"...אין כל ספק כי בשל נסיבות המקרה מתעוררים רגשות לא מבוטלים הנוגעים בנושאים הנמצאים בלב ליבה של הפוליטיקה הישראלי אולם הנני נדרש לבחון את פני הדברים אך ורק מההיבט של טובתה הפסיכולוגית של הקטינה ולהתייחס לנושאים ה"פוליטיים" רק ככל שהם מקרינים על טובת הקטינה".

ו.          בגילוי לב ייאמר שכאשר החל בית המשפט בכתיבת פסק דין זה לא ידע בית המשפט מה יהיה סופו. תהליך כתיבת פסק הדין שימש לצורך ארגון העובדות, המחשבות והמסקנות, ומכאן גם ההיקף החריג של פסק הדין.

תמצית העובדות והמחלוקת בתיק

2.          א.        פלונית (להלן – פלונית) ואלמוני (להלן- אלמוני) ניהלו מערכת יחסים זוגית במשך 3 שנים, ללא נישואין, לפני לידתה של הקטינה.

ב.         ממערכת היחסים נולדה ב- .... הקטינה. כיום הקטינה כבת 4 שנים וחצי (להלן – הקטינה).

ג.          מזה שנים, פלונית סובלת ממחלת נפש. פלונית אינה מסוגלת לנהל ולנווט את החיים האישיים שלה באופן עצמאי והתנהלו בבימ"ש לנוער הליכי נזקקות והוצאה ממשמורת כנגדה בעניין בן אחר שלה, ..., מאב אחר. אלמוני הוא פלסטינאי מוסלמי. לטענתו, מגיל צעיר מאוד מתגורר ועובד בישראל. תקופה מסויימת שימש לדבריו.... . לאחרונה הסדיר אלמוני את מעמדו החוקי בארץ, נישא בנישואין אזרחיים, לאשה יהודיה אחרת לאחר הכרות משנת ..... לערך. בחודש... נולדה לאלמוני ולבת זוגו בת משותפת הגדלה אצלם.

ד.         הקטינה גדלה מאז סמוך ללידתה במשפחה אומנת יהודית-דתית עם אופק של אימוץ. הקטינה בקשר עם אלמוני מלידתה, תחילה בבית החולים, ולאחר מכן במסגרת מרכז הקשר. מזה זמן אלמוני מתראה עם הקטינה למשך שעתיים וחצי מחוץ למרכז הקשר ועל פי שיקול דעתו וזאת בעקבות החלטת ביהמ"ש בדבר הרחבת הביקורים.

ה.         הבקשה להכרזת הקטינה כבת אימוץ הוגשה ביום 18.3.13. ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו. בחוות הדעת הראשונה מיום 28.6.13, שהוגשה לבית משפט זה המליץ המומחה על העברת הקטינה לידי אלמוני בכפוף להסדרת מעמדו המשפטי בארץ. מאז ועד עתה הקטינה ממשיכה לגדול אצל המשפחה האומנת נוכח התנגדות המבקש להמלצות ועמידתו על הבקשה.

ו.          היטיב לנסח את הדילמה בתיק הנ"ל המומחה בחוות דעתו הנוספת מיום 14.12.14 (ע' 11):

"... השאלה, האם עדיף לקטינה לגדול עם אביה הביולוגי – גם אם בעבר הוא לא היה מסוגל לגדל אותה אבל כיום מגלה מסוגלות הורית מספקת – או שמא יש להעדיף את המשך גידולה של הקטינה עם ההורים האומנים אשר גידלו אותה במסירות מופתית לאורך כל הדרך ואשר ללא כל ספק מהווים הורים פסיכולוגיים וראשוניים לכל דבר ועניין".

ההליכים בבית משפט לנוער

3.         מפאת חריגתו של המקרה שלפני, אני מוצא שיש טעם לפרט את ההליכים השונים בבית המשפט לנוער שקדמו להגשת הבקשה שלפני.

תיק צו אחר (צ"אXXXXX )

4.          א.        בעת שפלונית היתה בהריון עם הקטינה, ביום ... , התקבלה החלטת בית המשפט לנוער על הוצאה ממשמורת של בנה הקטין, ... , והשמתו באומנה בבית דודו (אחי האב של הקטין).

ב.         ב- .... ניתנה החלטה בבימ"ש לנוער, לפיה יש לבצע אבחון מסוגלות הורית לפלונית ביחס לבנה .... פלונית התנגדה לביצוע הבדיקה.

ג.          בחודש .... דווח לשירותי הרווחה, כי פלונית בהריון בחודש ה..... בתאריך ..., או בסמוך לכך, קיימה העו"ס מטעם העירייה ביקור בית אצל פלונית. במהלך הביקור, אמרה פלונית, כי טובת הקטינה שתיוולד להימסר לאימוץ וביקשה מידע על התהליך. ביום ... הופנתה פלונית לעו"ס לחוק האימוץ.

ד.         ביום..., על רקע היכרות שירותי הרווחה עם פלונית, בשל חשש לשלום הקטינה לקראת הלידה הצפויה, התקיימה ועדת תכנון טיפול לעניין העוברית, לאור כך שפלונית ניתקה קשר עם הגורמים הטיפוליים ובעיות בביקור סדיר של בנה XX במעון. בוועדה הוחלט, כי לאחר הלידה ייבדק מצבם של פלונית ושל אלמוני, רצונותיהם ויכולתם לקבל עזרה.

ה.         הקטינה נולדה ביום ..... .

ו.          יום לאחר הלידה הגיעה עו"ס אגף הרווחה מהעירייה לביה"ח ונפגשה עם ההורים. בפגישה הזו נראו ההורים לעו"ס קצת "לא מחוברים לקרקע".

ז.          ביום ... הוציאה עו"ס לחוק הנוער צו לפי סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 בדבר הפעלת אמצעי חירום, לפיו הקטינה תישאר בבית החולים בו נולדה. בצו נאמר לגבי פלונית כך:

האם פלונית, להערכת הצוות הרפואי בבית החולים, מסכנת את שלום בתה. פסיכיאטרית ראתה אותה ומתכננת אשפוז כפוי בשעות הקרובות".

ח.         לגבי אלמוני נאמר כך:

"אלמוני, לא מוכר לנו מספיק. נראה "לא בפוקוס" דיבורו הזוי, יש חשש שמשתמש בחומרים ממכרים כלשהם, מדבר על כך שיכול לטפל  בקטינה על כל הכרוך בכך אבל לא נראה שיש "כיסוי" להצהרותיו. לא מודע כלל לבעייתיות כלשהי או לצורך בעזרה". 

ט.         ביום ..., התקיימה ועדת אבחון טיפול והערכה והומלץ על ביצוע אבחון  מסוגלות הורית. ההורים התנגדו לתוכנית של שירותי הרווחה להוציא את הקטינה בצו חירום לחצי שנה וביקשו לגדל את הקטינה (פרו' ועדת אבחון טיפול והערכה מיום .... שצורף לבקשה).

י.          ביום ... הוגשו שתי בקשות על ידי המבקש לבית משפט לנוער. האחת, בקשה בדבר אישור צו חירום לפי ס' 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) (צ"א XXXXX) במסגרתה נתבקש ביהמ"ש לנוער לאשר את צו החירום על מנת להשאיר את הקטינה בבית החולים, להורות על הוצאת הקטינה ממשמורת ההורים והעברת המשמורת לרשות הסעד. במקביל הוגשה בקשה בדבר צו נזקקות  לקטינה (תנ"ז XXXXX).

יא.        ביום ... ניתנה החלטה בבקשה כדלקמן:

"פלונית מוכרת לבית המשפט. שאלת מסוגלותה ההורית עומדת לדיון בפני בית המשפט בענין בנה הקטין בן השנתיים וחצי, המוכר כקטין נזקק.

פלונית מוכרת כחולת סכיזופרניה, מזה 7 שנים. על פי עובדות הבקשה, לאחר לידת הקטינה (וגם לאחר לידת הקטין בן השנתיים וחצי) אושפזה פלונית בבית חולים פסיכיאטרי, בהוראת אשפוז, שהוצאה בשל מסוכנותה לקטינה.

בבקשה נטען כי אלמוני אבי הקטינה הציע לטפל בה ולגדלה בכוחות עצמו, אך לפי התרשמותה של פקידת הסעד, נראה כי אלמוני אינו מסוגל לעשות כן, אינו מודע למשמעויות הנגזרות מהצעתו, ויש חשש כי תפקודו אינו תקין, וכי הינו משתמש בחומרים ממכרים.

בנסיבות האמורות, ראיתי לאשר צו החירום ולהורות כי הקטינה תוסיף לשהות בבית החולים ... עד לקיומו של דיון בעניינה.