ארביב נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

החלטה

לאחר עיון בבקשות ותשובות הצדדים, מתבקש המומחה להשיב על שאלות ההבהרה הבאות:

א.האם יש אצל התובע נזק לרקמה הראתית?

ב.האם התובע סובל מאזבסטוזיס?

ג.בחוות הדעת מנית 5 קריטריונים על פי המדריך לאבחנת מחלות מקצוע, לצורך אבחון מחלת אסבסטוזיס:

1.האם נכון, כי ארבעה מתוך חמשת הקריטריונים האמורים, מתקיימים בבירור בתובע – דהיינו, קוצר נשימה, הפרעה רסטרקטיבית עם ירידה בדיפוזיה ובשיעורי זרימת אויר, חשיפה מוכחת לאסבסט המתבטאת בהופעת הפלאקים בריאות, ותקופת חביון של 5 שנים ומעלה (הפלאקים התגלו לראשונה ב – 2006, כ- 18 שנה ממועד תחילת העבודה)?

2.מהו משך הזמן הממוצע, שבו ניתן להבחין באותם שינויים אופיניים בבדיקות דימות של הריאות, הנדרשים לצורך קביעת האבחנה של אסבסטוזיס כאמור בעמ' 5 סעיף ג' לחווה"ד, והאם שינויים אלו עלולים עדיין להופיע אצל התובע גם בעתיד, ככל שלא הופיעו עד כה?

3.לאור התשובה לס"ק 2 לעיל, נא הבהר, האם אין לדעתך מקום להפנות את התובע לביצוע בדיקת דימות נוספת, טרם קביעה סופית בעניין זה?

ד. במחקר שפורסם ב 12/00 ונערך ע"י פרופ' פול פרום מהמכון הארצי לבריאות תעסוקתית וסביבתית על מדגם של 1,320 איש, נמצא, כי לעובדים עם התעבות קרון הריאה עקב חשיפה לאסבסט, היתה 10% ירידה בתפקודי ריאה ושיעול, וכי סימפטומים של קצרת (אסתמה) היו פי שניים שכיחים יותר בעובדים עם התעבות של קרום הריאה בהשוואה לעובדים עם צילום חזה תקין.

מסקנת המחקר היתה, כי יש חשיבות קלינית לעיבוי קרום הריאה (התעבות פלוראלית) הקשור לירידה בתפקודי ריאה ולסימפטומים ריאתיים כרוניים.

בחוות הדעת קבעת (עמ' 6) כי אין קשר בין האסתמה לתנאי העבודה ואילו היווצרות הפלאקים "במידה רבה של ספק", תרמה במידה מוגבלת" להתפתחות COPD בתובע (עמ' 5).

לנוכח ממצאי המחקר האמור, האם לא ניתן לקבוע קשר מסתבר בדרגה גבוהה מזו שנקבעה על ידך (ולו על דרך ההחמרה) בין הפלאקים הפלאורליים שנמצאו בתובע, ואשר נטייתם כאמור בחוות דעתך הנה להסתייד, לבין מחלת האסתמה ממנה סובל ומחלת ה – COPD?

שכ"ט המומחה ישולם מקופת בית הדין, כמקובל.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"א, 27 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.