אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אריאלי נ' המוסד לביטוח לאומי

אריאלי נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 18/02/2013 | גרסת הדפסה

ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
44926-09-12
03/02/2013
בפני השופט:
צבי פרנקל

- נגד -
התובע:
יצחק אריאלי ()
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהתכנסותה ביום 3.7.12 קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 20% לפי סעיף 37(7)ב.

2.הוועדה התכנסה מכח פס"ד בתיק 49493-12-11 מיום 23.5.12 בו קבע השופט יוספי בסעיפים 5 ו-6 לפסק הדין:-

"לאחר עיון בהחלטת הוועדה, ולאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים, הנני קובע כי דין הערעור להתקבל, ואפרט.

אין חולק, כי במקרה דנן נערך לתובע ניתוח במסגרתו קובעו 3 מחוליות גבו התחתון. בהחלטה ציינה הוועדה, כי רק במקרה של קיבוע כל 5 החוליות יש מקום להפעיל את סעיף 37(3). זהו למעשה נימוק הוועדה להחלטתה להעניק לתובע 20% נכות בהתאם לסעיף37 (7)(ב), ולא להפעיל את סעיף 37 (3)(א) המעניק 30% נכות.

דא עקא, שמעיון בסעיף הליקוי הרלוונטי לקיבוע עמוד השדרה התחתון, סעיף 37 (3)(א), עולה כי לא נכתב בו שיש צורך בקיבוע מלא של כל החוליות כדי לחסות בצילו.

למעשה, הוועדה נימקה את קביעתה בנימוק אשר אינו מהווה פרשנות לסעיף הרלוונטי, אלא שהוועדה הוסיפה לאותו סעיף תנאי אשר אינו מצויין בו.

הסעיף הרלוונטי, סעיף 37(3)(א), אינו מותנה בקיבוע מספר מסוים של חוליות. לפיכך, אין לקבל את קביעת הוועדה, לפיה יש צורך בקיבוע של כל החוליות לשם הפעלת סעיף זה.

כל שנכתב בסעיף זה הינו: "קיבוע עמוד השדרה המותני...במצב נוח".

לעומת זאת, כפי שעולה מסעיפי ליקוי אחרים, כאשר המחוקק רצה לציין כי נדרש קיבוע מלא של כל החוליות, טרח הוא לציין זאת במפורש בסעיף הליקוי הרלוונטי.

וכך עשה המחוקק למשל בסעיף ליקוי 37(4), שם נכתב:

"קיבוע מוחלט של כל עמוד השדרה".

לאור כל האמור לעיל, משהוועדה נימקה החלטתה בנימוק המהווה תנאי אשר אינו מופיע בסעיף הליקוי הרלוונטי, הרי שיש מקום להחזיר את עניינו של המערער לוועדה לעררים.

על הוועדה לנמק האם סעיף 37(3) חל בעניינו של המערער. הוועדה תיקח בחשבון כי בסעיף זה אין דרישה לקיבוע של כל החוליות, וכן אין בו דרישה למידה כזאת או אחרת של הגבלה בתנועה הנובעת מהקיבוע."

3.המערער טוען כי הוועדה הרפואית חזרה על נימוקה מהוועדה הקודמת ולא פעלה על פי פסק הדין מכוחו התכנסה ולפיו עליה לקחת בחשבון כי בסעיף 37(3) אין דרישה לקיבוע של כל החוליות ואין דרישה כזו או אחרת של הגבלה בתנועה הנובעת מהקיבוע. לאור זאת, מבקש המערער להחזיר את עניינו לוועדה רפואית בהרכב אחר על מנת שתקבע את נכותו לפי תקנה 37(3) ותפעל על פי פסק הדין בתיק 49493-12-11.

4.ב"כ המשיב טוענת כי הוועדה נדרשה לנמק האם סעיף 37(3) חל בעניינו של המערער והסבירה מבחינה רפואית את מהות ומשמעות הסעיף ואת הנסיבות בהן ניתן יהיה להפעילו. ב"כ המשיב טוענת כי מדובר בניתוח רפואי של מצבו הקליני של המערער ובכך מילאה אחר הוראות פסה"ד ולכן דין הערעור להידחות.

5.הוועדה הרפואית קבעה בהחלטתה:-

"הוועדה עיינה בפסק הדין מיום 23.5.12 ופעלה לפיו.

הוועדה מציינת שסעיפים 37(1), 37(2), 37(3), 37(4) מדברים על מצב של איחוי או קיבוע של כל החוליות של ע"ש או חלק אנטומי ממנו קרי, כל ע"ש צווארי או כל ע"ש מותני או כל ע"ש גבי, בהסתכלות על סעיף 37(4) מצוין קיבוע מוחלט של כל ע"ש. בסעיף 37(1), 37(2) ו-37(3) מדובר על קיבוע ע"ש אזורי צווארי, גבי, מותני כולו ולצורך הגדרה מדויקת גם הוסף הסבר בסעיף באנגלית ANKYLOSIS, שמדבר בקיבוע של כל החוליות כל האזור לא זז ונמצא במנח קבוע ולכן הנכות נקבעת לפי מצב המנח, מצב נוח או בלתי נוח או דפורמציה קשה, במקרה שלא כל החוליות מחוברות כפי שמדובר במקרה שלפנינו קיימת תנועה בזגמנט הגב המותני ולא ניתן לקבוע אסיגמנט מקובע במצב נוח או לא נוח כי הסיגמנט זז, ז"א יש תנועות בגב תחתון במקרה כזה, הנכות נקבעת לפי הגבלה בתנועות.

הוועדה מציינת שקיבוע בין חוליות בעצמו לא גורם לנכות, אך גם לא גורם להגבלה בתנועות ובמקרים רבים ניתוח קיבוע בין חוליות גורם להגבלה קלה או מזערית בתנועות, והנכות נקבעת לפי ההגבלה בתנועה. הוועדה חוזרת ומציינת שסעיפים 37(1), 37(2), 37(3),37(4) מדברים על קיבוע ע"ש לא במובן אנטומי ניתוחי אלא במובן אי יכולת אנטומית להניע את הגב כתוצאה של חיבור גרמי של כל החוליות או סיגמנט ממנה. הוועדה משאירה על כנה את החלטתה מיום 6.9.11."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ