א.ח.ר אלקטרוניקה בע"מ נ' רשות המיסים בישראל , מכס אשדוד

פסק דין

מבוא

ביום 27.7.2011 תפסה הנתבעת 400 מערכות קולנוע ו – 132 טלוויזיות של התובעת (להלן: "הטובין"), לפי סעיף 188 לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: "פקודת המכס") ולפי סעיף 7(א) לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט- 1979 (להלן: "פקודת היבוא והיצוא"), (ראו אישורי תפיסה מס' 367953, ומס' 367954, צורפו כנספחים לכתב התביעה, להלן: "אישור תפיסת הטובין").

הטובין נתפסו, כך לטענת הנתבעת, משום שהתובעת ניסתה לשחררם מן המכס מבלי שיש בידה אישורי תקן ממכון התקנים כנדרש על פי חוק. על פי הטענה, התובעת ניסתה לשחרר את הטובין תוך שימוש באישור תקן שניתן לגבי טובין אחרים ששוחררו בעבר מבית המכס, למרות שעל פי דין יש להמציא אישור עבור כל משלוח ומשלוח, גם כאשר מדובר במוצרים מאותו הסוג, אשר קיבלו בעבר אישור תקן לשם שחרור משלוחים אחרים.

הנתבעת חילטה את הטובין מכוח הוראות סעיפים 204 (1) (2) ו- (9) לפקודת המכס, והזמינה את התובעת לנקוט בהליך להחזרת הטובין, בהתאם לסעיף 192 לפקודת המכס. מכאן התביעה שלפניי להחזרת הטובין. יצוין, כי לאחר הגשת התביעה התובעת שחררה את הטובין בתמורה להפקדת שווים והיא מבקשת כעת כי הסכום שהפקידה יושב לה.

טענות התובעת וראיותיה

אקדים ואומר, כי חלק ניכר מטענות התובעת הועלו לראשונה בשלב הסיכומים. למרות הקושי בבירור טענות שהועלו לראשונה בשלב כה מאוחר, ככל שמדובר בטענות משפטיות שאינן מצריכות בירור עובדתי, הללו יידונו ויוכרעו. מטבע הדברים, לא יידונו טענות שהועלו לראשונה בשלב הסיכומים, אם בחינתם מצריכה בירור עובדתי.

בכתב התביעה נטען, כי התובעת עשתה שימוש באישורי תקן אשר ניתנו לה עבור מוצרים זהים, וכי אף אם אלו לא היו מתאימים, היא סיפקה לאחר מכן אישורי תקן מתאימים, ווחרף זאת, הנתבעת החליטה לחלט את הטובין. זאת ועוד, התובעת טוענת כי פעולתה לא נעשתה מתוך כוונה להכניס לארץ טובין ללא בדיקה, שכן, מוצרים זהים הוכנסו לישראל לאחר שניתן לגביהם אישור של מכון התקנים. לטענתה, סמכות החילוט מותנית ביסוד נפשי של כוונה מצד המפר וכוונה כזאת לא הייתה במקרה דנן, וכי מכל מקום, חילוט טובין בשווי שחולט בעניינה, אינו מידתי וניתן היה להסתפק בתשלום כופר סמלי בלבד.

לביסוס טענותיה, צרפה הנתבעת תצהיר מאת מר רפאל אהרון, עובד של התובעת. בתצהיר חוזר מר אהרון על הטענות שבכתב התביעה.

בסיכומים הוסיפה התובעת טענות נוספות. התובעת טוענת בסיכומיה, כי מן המכתב שנשלח אליה מאת המכס בקשר לחילוט עולה, כי החילוט נעשה לפי סעיף 204 לפקודת המכס ולא לפי פקודת היבוא ויצוא.

עוד היא טוענת, כי החובה להמציא אישור מאת מכון התקנים הינו תנאי ליבוא הטובין ולא לשחרורם. לטענתה, הטובין אוחסנו בבית המכס ולכן אין עוד צורך לייבאם, אלא רק לשחררם ולשם כך, אין צורך באישור מכון התקנים. לכן, לא היה בהעדרו של האישור משום הפרת הוראות הדין.

כמו-כן, טוענת התובעת כי ההוראות המחייבות המצאת אישור ממכון התקנים עבור כל משלוח ומשלוח, למרות שניתן אישור לדגם הספציפי אשר מיובא בכל המשלוחים, הינן הוראות פנימיות מיותרות ולא צודקות.

לסיום, טוענת התובעת כי לאור חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב- 1992, יש ליתן "נימוקים טובים" על מנת להצדיק פגיעה בקניין התובעת וחילוט רכושה. משפעלה התובעת בתום לב והסתפקה באישור תקן שניתן לאותו סוג טובין, לא היה מקום לחלט את הטובין.

טענות הנתבעת וראיותיה

הנתבעת טוענת מנגד, כי התובעת הינה יבואנית ותיקה שהייתה מודעת לכך שיש צורך להציג אישור תקן עבור הטובין, וכי אין בכוחו של אישור תקן אחר כדי להועיל. עוד טוענת הנתבעת, כי לא מדובר באירוע חד פעמי, אלא בהתנהלות חוזרת ושיטתית של התובעת, וכי זו עשתה שימוש באישור התקן שפג תוקפו, במשך 3 שנים, לשם שחרור תשעה9 משלוחי ייבוא טובין.

הנתבעת מציינת, כי בהתאם לסעיף 204 לפקודת המכס היא מוסמכת לחלט בין היתר, טובין מוברחים (סעיף קטן 1), טובין שיובאו תוך הפרת איסור (סעיף קטן 2), וטובין שנמסרו לגביהם מצג כוזב או מצג מטעה, במזיד (סעיף קטן 9).

זאת ועוד, הנתבעת טוענת, כי במסגרת בדיקה מערכתית שנערכה על ידי גורמים מקצועיים במכס, התגלה כי נעשה שימוש חוזר על ידי התובעת באישורי תקן שניתנו לה. עוד היא מציינת, כי מבדיקה שערכה עם מכון התקנים עולה, כי על מנת לקבל אישור תקן, על היבואן להגיש למכון התקנים בקשה לשחרור טובין הכוללת את הפרטים הבאים: מספר שטר מטען, מספר ספק וחשבונית משלוח וכי אישור התקן ניתן ביחס לטובין ספציפי. ניתן לקבל אישור תקן עבור יותר ממשלוח אחד, ואולם, זה מוגבל אך ורק לשני משלוחים. במידה וניתן אישור תקן עבור משלוח אחד, ובפועל נשלחו פחות פריטים מן המצוין באישור, היבואן רשאי להגיש בקשה והמכון יאשר לו לשחרר את הטובין ללא צורך בבדיקה נוספת.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי התובעת עשתה שימוש באישור תקן שהונפק ביום 13.4.2011 (להלן: "אישור תקן א"), בניסיון לשחרר 132 טלוויזיות הכלולות בטובין, וכי אישור תקן א' הונפק לשם שחרור משלוח אחר ששוחרר קודם לכן. עוד היא מציינת, כי שימוש באישור תקן א' נעשה שלא כדין גם כדי לשחרר שלא כדין 667 טלוויזיות נוספות שלא נתפסו.

באופן דומה מתארת הנתבעת בכתב ההגנה, כי נעשה שימוש באישור תקן שניתן ביום 3.10.2008 (להלן: "אישור תקן ב'") על מנת לשחרר 400 יחידות קולנוע ביתי, וכן ניסיון לשחרר 150 יחידות קולנוע ביתי נוספות , וכי גם אישור תקן ב' ניתן עבור משלוח אחר ששוחרר בעבר.

עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי מבדיקה שנערכה במכס עולה, כי התובעת עשתה שימוש באישור תקן ב' תשע פעמים וכי עד לרגע שנתפסה, התובעת שחררה מן המכס 5484 יחידות קולנוע ביתי, תוך שהיא עושה שימוש באישור תקן ב'.