החלטה
לפני בקשה לחיוב התובעת 2 בהפקדת ערובה.
1.התביעה שלפני הוגשה בסכום של 2,400,000 ₪. בכתב התביעה המתוקן העלתה התובעת 2 (להלן: "המשיבה") טענות שונות כלפי המבקש ("הבנק"). תמציתן: כי הבנק לא העמיד לה הלוואת "BACK TO BACK" והלוואות צמודות מדד כנגד שעבודי נדל"ן וכי גבה כספי ריבית יתר ובכך מנע תשלום מזומן לספקים.
בשל המעשים/ המחדלים הנטענים לעיל התובעת טענה כי התגבשו עילות התביעה הבאות: "מהות התביעה: הצהרתית, כספית, חוזית, נזיקית, הפרת חובת הנאמנות, הפרת חובות בנקאיות ועוד. סכום התביעה: 2,400,000 ₪ לצרכי אגרה בלבד".
2.המבקשת ביקשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה בסכום בשיעור ראוי, להבטחת תשלום הוצאות המבקשת בתובענה זו. לטענתה, הואיל והמשיבה הינה חברה בע"מ, עליה הנטל להוכיח יכולתה הכלכלית לתשלום הוצאות הנתבעים אם תידחה התביעה. בכתב התביעה המתוקן טענה המשיבה כי חלה ירידה דרסטית במחזור הרווחים וכי דירוג האשראי שלה ירד. עוד נטען ע"י המבקשת כי עסקינן בתביעה מופרכת הנוגעת לטענות שאירעו לפני למעלה מעשור וממילא התיישנו. המבקשת ביקשה להורות כי יעוכבו ההליכים בתובענה עד אשר תופקד הערובה כאמור.
2.המשיבה טענה כי סילקה כל חוב מול הבנק וכי היא משלמת מדי חודש הלוואה שנטלה ממנו. עוד טענה כי היא בעלת הון עצמי של למעלה מ – 3 מיליון ₪, כי מחזור המכירות שלה עומד על סך של 100,000,000 ₪ וכי שווי הנכסים השוטפים שלה עולה על שווי ההתחייבויות השוטפות בלמעלה מ - 2 מיליון ₪. לטענת המשיבה, הוראה על הפקדת ערובה תיעשה בסיבות חריגות בלבד.
3.דיון
בס' 353א לחוק החברות נקבע: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
4."סעיף 353א לחוק מגדיר מספר תנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, במידה ויזכה בדין: (א) מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת. (ב) (ג) (ד) הדבר ייעשה לבקשת הנתבע. אלא אם כן (ה) סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה. או (ו) אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע... בסעיף 353א לחוק נאמר כאמור כי בית המשפט רשאי שלא לחייב את החברה בהפקדת ערבות, אם ראה שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערבות להבטחת הוצאות הנתבע והקושיה היא: האם ניתן לבחון את סיכויי ההליך במסגרת ה"רשאי" הנ"ל. לשיטתנו, השיקולים הכלליים המסדירים את סוגיית חיובו של התובע בהפקדת ערובה: איזון בין זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין מחד גיסא לבין זכותו של נתבע ש"נגרר" להליך משפטי (שלא ייצא נפסד ולא ייפגע בקניינו גם אם יזכה) מאידך גיסא –חלים גם בענייננו.." (רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (2009) (פורסם בנבו)).
5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות לבקשה, כתב התביעה מצאתי כי המשיבה לא הוכיחה את יכולתה הכלכלית לשאת בהוצאות המבקשת אם תזכה בדין.
6.המשיבה הגישה עם תגובתה מכתב מרו"ח ממנו מבקשת כי בית המשפט יסיק בדבר חוסנה הכלכלי. בית המשפט המחוזי בת"א (מחוזי-מרכז) 21866-01-11 מ.ש שירותי הסעדה ומזון נ' סובר מזון בע"מ [לא פורסם], קבע בנסיבות דומות כי:
"המבקשת צירפה לתצהיר התומך בבקשתה אישור מאת רואה החשבון שלה, מר שי דרורי, בדבר הכנסותיה מהשותפות בין השנים 2008-2010. רו"ח דרורי ציין במכתבו כי "המשיבה מנהלת את תזרימיה בצורה תקינה, חשבון הבנק שלה אינו מוגבל והחברה עומדת בהתחייבויותיה העסקיות בצורה נאותה... כמו כן בבדיקה שערכתי עולה כי אין לחברה הלוואה בנקאית קיימת והאחרונה מתנהלת באמצעות מסגרת האשראי בצורה נאותה... אישור זה ניתן למיטב ידיעתי, דו"חות, מסמכים והסברים שקיבלתי" (נספח 1 לתגובה). עם כל הכבוד, האמור במכתבו של רו"ח דרורי בא בגדרן של הסקת מסקנות, פעולה המסורה לבית המשפט בלבד. רו"ח דרורי והמשיבה לא תמכו טענותיהם בדבר מצבה הכלכלי של המשיבה במאזנים ודו"חות כספיים מבוקרים של המשיבה...מכתבו של רואה-חשבון אינו תחליף לביקורת חשבונאית או לנתונים מספריים קונקרטיים בכלל (גם אם אינם מבוקרים),... אני סבור כי אין די בכך כדי להצביע על איתנותה הכלכלית של המשיבה. יכול שלחברה תהיינה גם פעילויות אחרות שאינן רווחיות. יכול שהיא ערבה להתחייבויות של אחרים, העלולות שלא להיפרע ולחשוף את החברה לחבויות שכרגע אין להן ביטוי בהתנהלותה השוטפת. יכול שמשיכות בעלי עניין והוצאות החברה עולות על חלקה ברווחי השותפות; ועוד... בנסיבות אלה, מצבה הכלכלי של המשיבה לוט בערפל. לפיכך המשיבה לא הוכיחה כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשיבים במידה ותחויב בהן, אף שאם רצונה להימנע מחיוב בערובה עליה הנטל להוכיח יכולת כזו".
גם בענייננו, המכתב שממנו עולה כי רו"הח עיין בדוח"ות הכספיים לשנים 2009-2010, אינו עולה כדי הוכחה בדבר חוסנה הכלכלי של המשיבה כיום.
7.באשר ל"תצהיר" שהוגש על ידי מר אנטוורג - ה"תצהיר" שהוגש אינו תצהיר,בהעדר חתימת עו"ד המאמתת אותו. משטען זאת המבקש השיבה התובעת כי: "בזיקה לטענת הנתבע בתגובתו לתשובת התובעים לבקשה להפקדת ערובה, כי תצהירו של מר אנטוורג לא אומת על ידי עו"ד ולפיכך לא הוזהר בטרם חתימה, מבקשים התובעים להבהיר להלן: מר אנטוורג מודע היטב מכח היותו עו"ד וחבר בלשכת עו"ד בחובה להצהיר אמת. יחד עם זאת, תצהיר מאומת כדין יומצא לתיק בית המשפט מיד עם קבלתו במשרד הח"מ".
למותר לציין כי תצהיר כאמור לא הוגש עד עצם היום הזה.
לאור הנתונים- כיצד בית המשפט אמור להסיק שקיימת למשיבה יכולת כלכלית כטענתה.
8.זאת ועוד, מצאתי כי נסיבות העניין מצדיקות חיוב במתן ערובה:
משתיקנה המשיבה את כתב תביעתה המתוקן, הגישה אותו ללא תצהיר. המבקשת כאן ביקשה למחוק את כתב הטענות המתוקן אך ניתנה לתובעת אורכה לתיקון נוסף, (ר' החלטה אחרת מהיום), ולו על מנת שינתן לה יומה בבית המשפט.
9.בשלב מוקדם זה, לאור העובדה שהמשיבה ממילא לא עמדה בנטל המוטל עליה להראות יכולתה הכלכלית, לא מצאתי להתייחס שוב לסיכויי התביעה, האם גבוהים או קלושים – כיום לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב במתן ערובה.
10.באשר לגובה הערובה, יש לקבוע ערובה שתהיה מידתית ותאזן כלל השיקולים הרלוונטיים: זכות הגישה לערכאות מחד גיסא וזכות הקניין של התובע והנתבע מאידך גיסא. במקרה שלפני, לאחר ששקלתי את השיקולים כנ"ל, הנני קובעת כי המשיבה תפקיד סך של 70,000 ₪ במזומן או ערבות בנקאית בסכום זהה. לא תופקד הערובה תוך 30 יום, יימחק כתב התביעה.