השופט י' עמית:
עניינה של עתירה זו במימון בדיקת מי שפיר על ידי המדינה לנשים הזכאיות לבדיקה זו על פי התוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות או החוק).
1. בדיקת מי שפיר (Amniocentesis) היא אמצעי לאבחון של מומים בעובר במהלך ההריון, ובהם תסמונת דאון. הבדיקה, המבוצעת לרוב בין השבוע ה-16 לשבוע ה-20 להריון, כוללת שני שלבים: הראשון, ביצוע הדיקור בפועל באמצעות החדרת מחט דרך דופן בטן האישה לתוך שק מי השפיר (תחת בקרת אולטרא סאונד) כדי לשאוב מתוכו מעט נוזל. השני, הוא פענוח מעבדתי של הדגימה ממי השפיר. הבדיקה נחשבת ליעילה מאוד בזיהוי מומים בעובר, אם כי טמון בה סיכון לעובר ולאם (לטענת העותרות, הסיכון למות העובר נע בין 1:200 ל-1:500; וסיכון של אחד לעשרות אלפים למות האישה עקב זיהום או מחדירת מי שפיר לזרם הדם).
2. חוק ביטוח בריאות עיגן בחקיקה ראשית את שירותי הבריאות שניתנו עובר ליום 1.1.1994, על ידי קופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ועל ידי המדינה. בין היתר, עוגנה בחוק זכאותן של חלק מהנשים למימון בדיקת מי השפיר, תוך שימור ההסדר שהתקיים לפני חקיקת החוק כדלקמן: המדינה אחראית למימון הבדיקות בחתך של גיל לכל הנשים מגיל 35 ומעלה לפי סעיף 1(2) לתוספת השלישית לחוק (שעניינה בשירותים שניתנים על ידי המדינה). קופות החולים אחראיות למימון הבדיקה בחתך של סיכון, לכל אשה מתחת לגיל 35 לגביה מתקיימת רמת סיכון של 1:380 לתסמונת דאון בלידה לפי התבחין המשולש (בדיקות חלבון עוברי AFP, חלבון הורמון שליתי BHCG, והורמון E3 (Estriol)) וגיל האישה (כקבוע בסעיף 7(ח) לתוספת השנייה שעניינה שירותים שניתנים על ידי קופות החולים). נשים מתחת לגיל 35 שלא קיבלו המלצה של יועץ גנטי לבדיקה בשל רמת הסיכון הנ"ל, לא זכאיות למימון הבדיקה, וככל שהן מעוניינות בה, עליהן לממן את הבדיקה מכיסן.
המימון הציבורי נע בין 2,400-1,500 ש"ח לזכאיות, בהתאם לקבוצת הגיל אליה הן משתייכות. לפני חקיקת חוק ביטוח בריאות ועד לפרסום ההנחיה מושא עתירה זו, כפי שיפורט להלן, שרר הסדר שאפשר למטופלות הזכאיות למימון ציבורי "לשדרג" את הבדיקה בתוספת תשלום מכיסה של הזכאית. "השדרוג" בא לידי ביטוי בעיקר בבחירת הרופא מבצע הבדיקה, אך גם בתנאי טיפול משופרים, בקבלת תוצאות הבדיקה במהירות רבה יותר, או בביצוע סל בדיקות משלימות לבדיקת מי השפיר.
3. ביום 11.9.2011 הפיצו המשיבים את ההנחיה הבאה בחתימתו של פרופ' יואל זלוטוגורה, מנהל המחלקה לגנטיקה קהילתית במשרד הבריאות. בהנחיה נקבע כי החל מיום 1.10.2011 ישונה הסדר המימון, כך שמשרד הבריאות ישלם על ביצוע הבדיקות רק למוסדות שיתחייבו בכתב לבצע את כל התהליך ללא גביית תשלום נוסף מסוג כלשהו ממטופלות המבצעות את הבדיקה (להלן: ההנחיה).
מפאת חשיבותה נביא את ההנחיה כלשונה (ההדגשות במקור - י"ע):
"הנדון: אישור לבצע בדיקות טרום לידתיות לנשים הזכאיות למימון משרד הבריאות
1. הריני להודיעכם כי החל מתאריך 1 לאוקטובר 2011 יחולו שינויים בהסדר ביצוע ומימון בדיקות בנשים אשר זכאיות למימון בדיקות טרום לידתיות (מי שפיר וסיסי שיליה) ממשרד הבריאות, כפי שיפורט להלן.
2. כידוע, משרד הבריאות נושא בעלות בדיקות טרום לידתיות (מי שפיר וסיסי שליה) של נשים הרות תושבות ישראל, המתבצעות במוסדות המאושרים ע"י המשרד לביצוע הבדיקה. [...]
7. התנאים למימון הבדיקות על ידי משרד הבריאות:
7.1. משרד הבריאות יישא במימון עלות הבדיקה רק במידה והבדיקה התבצעה לפי כל הדרישות כמפורט בסעיפים 4-3 לעיל, והועבר דיווח כנדרש בסעיף 5, בתוך חודש ממועד ביצוע הבדיקה.
7.2. המשרד ישלם על ביצוע הבדיקות רק לגבי מטופלות אשר עברו את כל התהליך ללא גביית תשלום נוסף על ידיהן או מי מטעמן (כולל גורם מבטח ושב"ן), לרבות תשלום עבור תנאי טיפול פיזיים משופרים, בחירת רופא, שיפורים טכנולוגיים, זירוז קבלת התוצאות וכדומה). יוצא מן הכלל הן בדיקות מעבדה נוספות אשר ניתן יהיה לבצע בתשלום נוסף במידה ומדובר בבדיקות אשר אושרו על ידי איגוד הגנטיקאים הרפואיים וקיים עבורן תעריף ציבורי (להלן- בדיקות מעבדה נוספות)
חובה להבהיר בעל פה ובכתב למטופלות הזכאיות למימון המדינה שבמידה אשר החליטו לבצע חלק מהתהליך בתשלום נוסף על ידן או מי מטעמן (כולל גורם מבטח ושב"ן) הרי הן לא יקבלו כל מימון של המדינה לרבות עבור ביצוע בדיקות המעבדה הנוספות .
7.3 מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 7.2- מוסד לא יגביל גישתן של מטופלות לבדיקות מעבדה נוספות או בדיקות אחרות כלשהן הממומנות על ידי משרד הבריאות - בבחירה במסלול הפרטי. בדיקות אלה יהיו פתוחות בפני כלל הנשים עבורן הן מיועדות - בין אם בחרו במסלול הציבורי ובין אם בחרו במסלול הפרטי [...]"
"נתרגם" את ההנחיה לקורא על דרך ההדגמה. בהנחה שבדיקת מי שפיר אצל רופא על פי בחירתה של אישה בגיל 35 ומעלה עולה 4,000 ש"ח, הרי שעד לפרסום ההנחיה, האישה הייתה זכאית לקבל מהמדינה החזר של 2,400-1,500 ש"ח תוך השלמה של ההפרש מכיסה. כיום, בעקבות ההנחיה, ככל שאותה אישה בוחרת ברופא מסוים, וככל שאותו רופא גובה 4,000 ש"ח עבור הבדיקה, היא תיאלץ לשאת במלוא הסכום מכיסה. ובקיצור, זכאית המעוניינת ב"שדרוג" הכרוך בתשלום נוסף מעבר למימון המדינה, צריכה לשאת בכל התשלום החל מהשקל הראשון.
4. על הנחיה זו נסובות העתירות שלפנינו, לאחר שביום 13.2.2012 ניתן צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא תבוטל ההנחייה.
אציין כי עם פרסום ההנחיה התעוררה אי בהירות לגבי תחולתה על סוגים שונים של בדיקות מעבדה נוספות אותן ניתן להציע למטופלות, מבלי שתפגע זכותן למימון ציבורי. המשיבים הסבירו כי הם נוקטים בגישה מרחיבה מזו שנקבעה בהנחיה, ובהמשך הפיצו על כך הבהרה למנהלי בתי החולים המבצעים בדיקות מי שפיר (מש/2 לתצהיר המשיבים). בהמשך אף הורחב המימון הציבורי, על פי קריטריונים שהגדירו המשיבים, גם לבדיקת צ'יפ גנטי (מש/6 לתצהיר המשיבים). ובקיצור, משרד הבריאות לא מונע את המימון הציבורי מקום בו משולם סכום נוסף עבור בדיקת מעבדה נוספת, כל עוד בדיקה זו מאושרת על ידי איגוד הגנטיקאים ויש לה תעריף ציבורי.
מכאן, שהמגבלה העיקרית הנובעת מההנחיה, נוגעת כיום לתוספת תשלום בגין בחירת הרופא מבצע הבדיקה, שאז המבוטחת אינה זכאית למימון הציבורי.