בג"ץ: ראיונות להתמחות בעריכת דין יחלו רק מהשנה השלישית ללימודים.

השופטת מ' נאור:

           לפנינו עתירה כנגד קבלת תיקון לכללי לשכת עורכי הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות), התשכ"ב-1962 (להלן: הכללים), שעיקרו בקביעה כי מועד הראיונות להתמחות לא יחל לפני השנה השלישית ללימודי המשפטים. העותרות מבקשות להורות על ביטולו של תיקון זה, או לחילופין ליתן צו על תנאי לפיו יהיה על המשיבים לנמק מנין נובעת סמכותם של המשיבים 3-4 לקבוע את התיקון לכללים.

העתירה וטענות הצדדים

1.        ביום 16.8.2010 חתם המשיב 1, שר המשפטים, על תיקון לכללים (להלן: התיקון) אותו אישרה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין (להלן: הלשכה). נוסחם של הכללים המתוקנים פורסם ברשומות ביום 22.08.2010. במסגרת התיקון נוסף לכללים סעיף 1א אשר מסדיר היבטים שונים של הליך הקבלה להתמחות. וכך קובע הסעיף:

             סדרי קבלתם של מתמחים:

1א.  (א)     בסעיף זה -

       "מאמן" - מאמן לפי הוראת סעיף 29 לחוק או מי מטעמו;

       "מוסד מוכר" - מוסד אשר בוגריו מוכרים כבעלי השכלה משפטית גבוהה כאמור בסעיף 25 לחוק;

       "מועד תחילת הריאיונות" - חמישה עשר לחודש מרס של שנת הלימודים השלישית של המועמד להתמחות במוסד מוכר;

       "ריאיון" - מפגש או שיחה עם מועמד, בכל מקום או בכל אמצעי טכנולוגי, לשם התרשמות מאישיותו, יכולותיו וכישוריו המשפטיים והאחרים, במטרה לשקול את קבלתו כמתמחה, ולמעט הצגת פרטים מטעם המאמן על המאמן או משרדו במסגרת פומבית שאין בה קבלת נתוניהם האישיים של המועמדים.

       (ב)     לא יקיים מאמן ריאיון עם מועמד להתמחות אצלו לפני מועד תחילת הריאיונות; בפתח הריאיון יוצגו למאמן תעודת בוגר במשפטים או אישור לפי טופס 1 שבתוספת, שמנפיק מוסד מוכר למועמד, המעיד כי המועמד מצוי בשנת הלימודים השלישית או כי הוא סיים את שנת הלימודים השלישית, לקראת תואר בוגר במשפטים.

       (ג)     מאמן יודיע על קבלת מועמד להתמחות אצלו על ידי שיגור הודעה על קבלה להתמחות לפי טופס 2 שבתוספת; הסכם המועמד להצעה להתקבל כמתמחה, יאשר זאת בחתימתו במקום המיועד לכך בטופס 2 האמור ויחזירנו למאמן (להלן - סיכום על התמחות); לא יוציא מאמן הודעה על קבלה להתמחות ולא יסכם על התמחות עם מועמד לפני קיום ריאיון עם המועמד.

       (ד)     מאמן ומועמד שסיכמו על התמחות יודיעו על כך ללשכה בהודעה משותפת לפי טופס 3 שבתוספת בתוך 15 ימים והלשכה תרשום בספריה את הודעת הסיכום על התמחות, בכפוף למילוי כל התנאים שנקבעו לכך בחוק או על פיו; עדכונים או שינויים שעליהם יודיע בכתב ללשכה מאמן או מועמד להתמחות יירשמו בידי הלשכה בספריה.

       (ה)     אין באמור בסעיף זה כדי למנוע ממועמד להתמחות לשלוח את נתוניו האישיים למאמנים מיועדים לפי בחירתו גם לפני מועד תחילת הריאיונות, ואין בו כדי למנוע ממאמנים להזמין מועמדים לשלוח אליהם נתונים אישיים לפני מועד תחילת הריאיונות.

       (ו)      מאמן רשאי לקבל מן הלשכה, לפי שאילתה שיגיש, מידע בדבר פרטי סיכום על התמחות של מועמד להתמחות תחת פיקוחו, לרבות עדכונים או שינויים שחלו בסיכום האמור, וזאת בהסכמת המועמד; שאילתה כאמור תוגש ללשכה בכתב לרבות באמצעות אתר האינטרנט של הלשכה ותהיה ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת.

       (ז)      אין בסעיף זה כדי למנוע העסקה של סטודנט למשפטים בעבודה משפטית או אחרת שאיננה התמחות כמשמעה לפי החוק ובלבד שמאמן לא יתנה מועמדות להתמחות או קבלה להתמחות בעבודה במשרדו לפני מועד תחילת הריאיונות באשר לאותו מועמד.

           ההוראה המרכזית שהוספה בתיקון היא זאת הנזכרת בסעיף 1א(ב) המורה למאמנים שלא לראיין מועמדים להתמחות לפני יום ה-15 למרס של שנת הלימודים השלישית של לימודי המשפטים. כמו כן בתיקון נוספה הנחיה לפיה על מאמן ומועמד שסיכמו על התמחות, לשלוח ללשכה הודעה משותפת על כך, וההודעה תירשם בספרי הלשכה (להלן: הרישום או המרשם). על פי התיקון, מאמן רשאי לקבל מן הלשכה, בהסכמת המועמד ולפי שאילתה שיגיש, מידע בדבר פרטי סיכום על התמחות של מועמד להתמחות תחת פיקוחו.

2.        העותרות טוענות כי התיקון החדש לכללים לוקה, בין היתר, בפגמים של חוסר סמכות, חוסר מידתיות וחוסר סבירות. עוד נטען כי תיקון הכללים פוגע בזכויות היסוד של מועמדים להתמחות ונוגד את הוראות חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לדידן, הוראות התיקון פוגעות באוטונומיה של המועמדים להתמחות, כובלות אותם למאמניהם המיועדים ומונעות מהם את זכותם לשפר את תנאי העסקתם. טענה מרכזית עליה חוזרות העותרות שוב ושוב בעתירה, מתייחסת לפגיעה הנגרמת למועמדים להתמחות, אשר תקופת החיפוש אחר מקום התמחות התקצרה לגביהם באופן משמעותי, מבלי שיש לכך סיבה או תועלת ממשית. עוד נטען כי חובת הרישום בספרי הלשכה יוצרת פגיעה במועמדים שהתקבלו להתמחות, כיוון שנמנעת מהם האפשרות להמשיך ולחפש את מקום ההתמחות האידיאלי עבורם, גם אחרי שסיכמו על התמחות עם מאמן. בית המשפט התבקש להוציא מלפניו צווים על תנאי שיורו למשיבים להסביר את פעולותיהם ביחס לתיקון הכללים, בהתאם לסמכויות הנתונות להם על פי חוק. עוד התבקש צו ביניים אשר יימנע את יישומן של הוראות התיקון.

3.        המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילת פסלות או עילה להתערבות בית המשפט. לדבריהם, בהליך הקבלה להתמחות היה קיים כשל שוק שהוביל לפגיעה באיכות ההתמחות, ולמספר רב של ביטולי התמחות על ידי מועמדים זמן קצר לפני מועד תחילת ההתמחות. המשיבים כולם סבורים כי לשכת עורכי הדין היא הגורם המוסמך להסדיר את סדרי קבלתם של מתמחים להתמחות, וזאת בהתאם להסמכה הקבועה בסעיף 109(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין). זאת ועוד, לטענת המשיבים, כללי הלשכה מופנים בעיקרם כלפי ציבור עורכי הדין, ציבור שלגביו אין מחלוקת כי ללשכה סמכות להסדיר את פעולתו, עובדה המחזקת את טענתם כי ללשכה הסמכות להסדיר את האופן בו יתקיימו ראיונות ההתמחות. לגרסת המשיבים אין ממש בטענותיהן של העותרות כנגד חוקתיותו של התיקון. לדידם, התיקון נוצר לתכלית ראויה, ותוך שקילת השיקולים הנדרשים. המשיבים דוחים את הטענות בדבר חוסר סבירות וחוסר מידתיות של הכללים וטוענים כי אין כל עילה לבטלם.