בג"ץ 5178-15 שוורצמן ואח' נ' הרבנות הראשית לישראל ואח'

השופטת ע' ברון:

1. עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים כי בית משפט זה יורה למשיבים להנפיק תעודת כשרות לבשר שהעותרים ייבאו לישראל כדין, לטענתם; וכן יורה על החלפת שיבוצו של הרב יצחק רבין כראש צוות השחיטה בחו"ל מטעם המשיבה 1 (להלן: המשיבה) עבור העותר. סעדים אלה נתבקשו במסגרת העתירה הן כצו ביניים והן כסעדים קבועים.

2. ביום 1.7.2015 פנתה העותרת, העוסקת בייבוא בשר כשר לישראל, למחלקה לשחיטת חו"ל במשיבה (להלן: המחלקה לשחיטת חו"ל) בבקשה להוציא תעודת כשרות למשלוח של אחד-עשר ארגזי בשר בקר שהגיע לישראל ממפעל "לה אנונימה סלטו" שבארגנטינה (להלן: המשלוח). על פי הבקשה, שחיטת הבקר בוצעה בחודש מאי 2015, והמשלוח יצא לישראל בטיסה מיום 19.6.2015.

           ביום 5.7.2015 הודיעה מזכירת המחלקה לשחיטת חו"ל לעותרת כי מנהל המחלקה, הוא המשיב 3, מסר שלא ניתן להנפיק תעודת כשרות למשלוח – בשל כך שהעותרים לא קיבלו אישורים לצוות השחיטה בחו"ל ואף לא לעצם ביצועה. בעקבות תשובה זו של המחלקה לשחיטת חו"ל החלה חלופת תכתובות בין העותר, יצואן בשר מארגנטינה לישראל ומנהל מספר מפעלי בשר בארגנטינה ובהם גם המפעל שממנו יצא המשלוח, לבין המשיבים. עוד באותו היום שלח העותר מכתב למשיבה, שאליו כיתב גם את יתר המשיבים, ובו חזר על בקשתו למתן תעודת כשרות למשלוח. לדבריו בקשה זו הוגשה בהתאם ל-"נוהל יבוא מזון/מדריך ליבואן – מתוך קובץ נהלי אגף הכשרות הארצי של הרבנות הראשית לישראל", המופיע באתר המשיבה (להלן: נוהל יבוא מזון). עוד ביקש העותר כי המענה יינתן לו במכתב רשמי מאת המשיבה. לבקשת מזכירת המחלקה לשחיטת חו"ל מסר העותר פרטים נוספים בעניין השחיטה, מהם נלמד כי זו בוצעה בימים 2-3.6.2015 (ולא כפי שצוין בתחילה) ואושרה על ידי הרב דניאל אופנהיימר מקהילת אחדות ישראל ארגנטינה, שאף מסר לעותר תעודת כשרות למשלוח. ביום 7.7.2015 השיב המשיב 3 בכתב לעותר, בהתאם לבקשתו למענה רשמי, וחזר והבהיר כי לא ניתן להנפיק תעודת הכשר למשלוח משום שהשחיטה בוצעה ללא אישור לצוות השחיטה ובניגוד לנהלי המשיבה.

3. למחרת, ביום 8.7.2015, שב ופנה העותר למשיבה וביקש לדעת מהי המניעה ההלכתית למתן ההכשר למשלוח – שכן, לשיטתו, בהיעדר מניעה הלכתית מוטלת חובה על המשיבה להעניק תעודת כשרות. לעמדת העותר, מאחר שהצוות שביצע את השחיטה מאושר על ידי הרבנות, וכשרות הבשר שבמשלוח אושרה על ידי רב המוכר על ידי המשיבה, אין כל ספק בנוגע לכשרות המשלוח ומשכך חייבת המשיבה להנפיק עבורו תעודת כשרות. העותר הוסיף וטען במכתבו כי לפי נוהל יבוא מזון המפורסם באתר האינטרנט של המשיבה, גם רב מקומי מוסמך ליתן תעודת כשרות, ועל כן מחויבת המשיבה לתעודת הכשרות שהנפיק הרב אופנהיימר למשלוח. לטענת העותר, ככל שקיים נוהל אחר בנוגע למתן תעודת כשרות מחויבת המשיבה לפרסמו; ומכל מקום, העותר לא הצליח לאתר נוהל אחר בעניין ועל כן ביקש לדעת מהו אותו הנוהל שהמשיבה טוענת שלא עמד בו והיכן הוא מפורסם. עותקים מפניה זו נשלחו על ידי העותר לשאר המשיבים, ובהם מנהל מחלקת יבוא במשיבה, הוא המשיב 4.

           ביום 12.7.2015 השיב המשיב 4 לעותר כי יבוא בשר גולמי אינו מטופל על ידי מחלקתו, ועל כן ביקש מהעותר שלא לכתבו עוד בנושא זה. למחרת היום, 13.7.2015, שב ופנה העותר במכתב למשיבים 3 ו-4, הפעם באמצעות בא כוחו, וקבל על הפנייתו "ככדור פינג פונג" ממנהל מחלקה אחד במשיבה למנהל מחלקה אחר, וחוזר חלילה. כך, מצד אחד מסר המשיב 3 במכתבו מיום 7.7.2015 כי יבוא בשר מטופל במשיבה על ידי מחלקת יבוא, ומהצד האחר מנהל מחלקה זו, המשיב 4, מסר שמחלקתו אינה קשורה לנושא. בתגובה הודיע המשיב 4 לעותר כי העביר את פניות העותר ליועץ המשפטי של המשיבה (הוא המשיב 5), וכי תשובתו תישלח לעותר ישירות. ביום 23.7.2015 נשלחה תשובת המשיב 5 לעותר ובה הוסבר כי מחלקת יבוא במשיבה אמונה על פיקוח הכשרות של כלל המוצרים המיובאים לישראל, למעט בשר, שעל כשרותו מופקדת מחלקת שחיטת חו"ל; כי זו האחרונה פועלת מתוקף חוק בשר ומוצריו, התשנ"ד-1994, ועל פי נהלים שקבעה מועצת הרבנות הראשית לעניין זה; וכי מבירור שנערך מול מחלקת שחיטת חו"ל עולה כי אופן ייצור הבשר שבמשלוח אינו עונה על הנהלים ולכן לא ניתן להנפיק עבורו תעודת כשרות.

           העותר אינו משלים עם תשובת המשיב 5, שלדבריו אינה מחדשת דבר ביחס לתשובות קודמות לבקשתו ואין בה משום הסבר משפטי המניח את הדעת לדחיית טענותיו. לפיכך פנה לבית המשפט בעתירה שלפנינו, במסגרתה ביקש להורות למשיבים להשיב לבקשתו ולטענותיו וכן להנפיק תעודת כשרות למשלוח.