בזק בינלאומי בע"מ נ' קרדיומדיקס בדיקות 1985 בע"מ

החלטה

בפניי בקשה מטעם התובעת לביטול פס"ד שדחה התביעה בהיעדר התייצבותה. בהחלטה זו תידון גם התנגדות הנתבעת לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצל"פ.

עובדות והליכים רלוונטיים

התובעת פתחה נגד הנתבעת, באמצעות שני משרדי עורכי-דין נפרדים, בשתי לשכות הוצל"פ נפרדות בישראל, שני תיקי הוצאה לפועל נפרדים, לביצוע שתי תביעות כספיות נפרדות: תיק הוצל"פ מס' 2607150115 בלשכת ההוצל"פ בהרצליה לשם ביצוע תביעה על סכום קצוב של 695.24 ₪ באמצעות משרד עו"ד ערן נאמן, ותיק הוצל"פ מס' 0159492121 בלשכת ההוצל"פ בת"א לשם ביצוע תביעה על סכום קצוב של 987.18 ₪ באמצעות משרד עו"ד ליאור שפירא (להלן – "התביעה בהרצליה" ו-"התביעה בת"א", בהתאמה).

ביום 22.9.11 סילקה הנתבעת את התביעה בהרצליה (היא שילמה את הסך של 1,525 ₪ הרשום באזהרת ההוצל"פ שנשלחה אליה בתיק ההוצל"פ בהרצליה).

ביום 30.7.12 הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע התביעה בת"א (להלן – "ההתנגדות"), כאשר ההתנגדות נתמכת בתצהירו מיום 29.7.12 של מר דב גולן, מנהל הנתבעת (להלן – "מנהל הנתבעת"). רשמת ההוצל"פ בלשכת ההוצל"פ בת"א נתנה באותו יום החלטה על העברת ההתנגדות לבית משפט השלום בת"א, תוך עיכוב הליכי ההוצל"פ, נוכח הגשת ההתנגדות במועד.

ההתנגדות הועברה לבית משפט השלום בת"א ונפתח תיק בימ"ש זה – תיק מס' 3427-08-12 (להלן – "התיק").

יש לציין כי, עם פתיחת התיק, מזכירות בית משפט השלום בת"א רשמה את עו"ד קרן זקן ממשרד עו"ד ערן נאמן כב"כ התובעת. ניתן לשער שטעות זאת נעשתה נוכח העובדה שכנספחים להתנגדות צורפו גם מסמכי התביעה בהרצליה, והמזכירות הניחה (בטעות) כנראה כי מייצג התובעת בתיק הוא משרד עו"ד ערן נאמן (ולא המשרד הנכון – משרד עו"ד ליאור שפירא) (להלן – "הטעות ברישום ב"כ התובעת"). הטעות ברישום ב"כ התובעת חוללה סדרת תקלות, ולכן ציינתי אותה בראשית הדברים.

ביום 6.8.12 קבעה מזכירות בימ"ש זה דיון בהתנגדות בפניי, ושלחה לצדדים הזמנות לדיון. ההזמנה לתובעת נשלחה באמצעות עו"ד קרן זקן (ממשרד עוה"ד הלא נכון כאמור).

ביום 14.8.12 נמסרה ההזמנה לדיון עבור התובעת באמצעות עו"ד קרן זקן (אישור מסירה חתום סרוק בתיק ביהמ"ש).

ביום 18.11.12 (יום אחד בלבד בטרם מועד הדיון) הגישה התובעת (כנראה ע"י משרד עו"ד נאמן – הבקשה לא חתומה שמית) בקשה בזו הלשון:

"התובעת תתכבד לעדכן את בית המשפט כי הנתבעת הגדילה לעשות ופרעה מלוא החוב נשוא התיק בטרם עת. ככל שלא הוגשה על ידי הנתבעת הודעה על מחיקת בקשתה (הכוונה מן הסתם להתנגדות – א.כ.) וסגירת התיק ובקשה לביטול הדיון הקבוע ליום 19.11.12, תתכבד לעשות כן התובעת".

עוד באותו יום נתתי החלטה לגבי הבקשה הנ"ל מיום 18.11.12, בזו הלשון:

"לתיק ביהמ"ש לא הוגש עד כה דבר, פרט למסמכי ההתנגדות שהועברו מתיק ההוצל"פ. בנסיבות, הדיון מחר יתקיים כסדרו.

ככל שהצדדים הסכימו על גורל ההליכים, יש להגיש בקשה מוסכמת, חתומה ע"י שני הצדדים".

ביום 19.11.12 נערך בפניי דיון בהתנגדות. לדיון זה התייצב מנהל הנתבעת בלבד, ואילו מטעם התובעת לא נעשתה כל התייצבות, למרות שעפ"י החלטתי הנ"ל מיום 18.11.12 הדיון לא בוטל. מנהל הנתבעת אמר בדיון כי לא נוצר בין הצדדים קשר לקראת הדיון וכי הנתבעת לא שילמה דבר לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ שבו הוגשה ההתנגדות (נטען כי החוב שולם חצי שנה קודם לכן). מנהל הנתבעת ביקש לפסוק הוצאות לדוגמא לטובתו בגין הזמן הרב שנאלץ להשקיע בלימוד הדברים ואף בהמתנה בתור בהוצל"פ לשם הגשת ההתנגדות. בתום אותו דיון נתתי פס"ד המקבל את ההתנגדות והדוחה את התביעה, תוך סגירת תיק ההוצל"פ ותיק ביהמ"ש, ובנסיבות חייבתי את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות בסך 1,000 ₪ וגם הוצאות לאוצר המדינה בסך 1,000 ₪.

ביום 27.11.12 הוגשה לתיק הודעה מטעם משרד עו"ד נאמן את זקן ושות'. בהודעה זו, שפורטו בה עובדות רבות אך שלא נתמכה בתצהיר, נטען, בין היתר, כי חלה הטעות ברישום ב"כ התובעת וכי מסמכי ההתנגדות היו בידי משרד עו"ד נאמן, שסבר בטעות כי ההתנגדות מתייחסת לתביעה בהרצליה (ולא לתביעה בת"א), ולכן גם שלח את הבקשה הנ"ל מיום 18.11.12. בהודעה זו נטען ע"י משרד עו"ד נאמן, כי המשרד היה בטוח שהדיון ביום 19.11.12 יבוטל בנסיבות ולכן לא התייצב לדיון, למרות שלא קיבל עובר למועד הדיון את החלטתי הנ"ל מיום 18.11.12.

ביום 27.11.12 נתתי החלטה לגבי ההודעה הנ"ל מאותו יום, בזו הלשון:

"מסמך זה הוכתר כ"הודעה" אך נראה שבתוכנו

גלומה בקשה.