ביהמ"ש: חברת הקהילה היהודית-משיחית תקבל רשיון ישיבה בישראל

1.         עתירה זאת תוקפת שלוש החלטות של משרד הפנים בהן נדחתה בקשת העותרים למתן מעמד בישראל לעותרת 2 (להלן - העותרת), אזרחית ארה"ב, בעקבות נישואיה לעותר 1 (להלן - העותר), שהנו אזרח ישראל. המעמד התבקש בהתאם לסעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952, הקובע את זכאות בן זוג של אזרח ישראלי לקבלת אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות.

2.         העותר נולד בישראל בשנת 1977 לשני הורים יהודים. בחודש אפריל 2003, עת שהה בארה"ב, הצטרף העותר לקהילה היהודית משיחית. העותרת נולדה בארה"ב בשנת 1962, לאם יהודיה משיחית ולאב נוצרי. בהיותה כבת עשר קיבלה העותרת על עצמה את הדת היהודית משיחית.

3.         העותר מועסק בישראל מאז שנת 2007 על ידי הארגון היהודי משיחי "Jews For Jesus" (להלן - ארגון JFJ או הארגון). בשנת 2008 החלה העותרת לעבוד בארגון בארה"ב, ובמסגרת עבודתה הגיעה בחודש אפריל 2008 לביקור בישראל. במהלך הביקור נוצרה היכרות בינה לבין העותר. לאחר מכן שהו העותרת והעותר בלונדון לצורך פעילות משותפת מטעם הארגון. לטענתם, באותו שלב נקשר ביניהם קשר רומנטי. מערכת היחסים הרומנטית נמשכה גם לאחר שהעותרת שבה מלונדון לארה"ב והעותר שב מלונדון לישראל. באוגוסט 2008 עברה העותרת להתגורר בישראל, וביום 27.11.08 בני הזוג התארסו. משפגה אשרת התייר של העותרת היא שבה לארה"ב, תוך שבני הזוג נותרו בקשר הדוק ותכננו את חתונתם. מאחר שכניסת העותר לארה"ב נמנעה (בשל חריגת ביקורו הקודם מתקופת אשרת השהייה שניתנה לו בארה"ב) נערכה החתונה בקיץ 2009 בקנדה. החתונה נערכה בפני איש דת נוצרי (לצורך ההכרה האזרחית) ולאחר מכן בטקס דתי לפי מנהגי היהדות המשיחית, בו נכחו בני משפחה וחברים של העותרים. לאחר ירח הדבש שבו בני הזוג לישראל (באוגוסט 2009), כאשר כניסת העותרת ארצה נעשתה באשרת תייר. העותרים התגוררו בדירה שכורה ביפו ולאחר מכן בדירה שכורה ברמת-גן.

4.         ביום 10.11.09 הגישו העותרים בלשכה האזורית של רשות האוכלוסין בתל-אביב, בקשת מעמד לעותרת מכוח נישואיה לעותר. ביום 4.3.10 נערכו ראיונות נפרדים לשניהם בלשכה האזורית, וביום 8.3.10 הוארך רישיון הישיבה הזמני של העותרת בישראל. ביום 4.5.10 נשלחה לעותרים מהלשכה האזורית ההחלטה הראשונה הדוחה את בקשתם. ההחלטה נוסחה בקיצור רב: " עפ"י החלטת המטה מאחר והתרשמנו כי אין מדובר בקשר זוגי לא נמצא מקום לאשר הבקשה, על כן עליך לעזוב את הארץ בתוך 30 יום". העותרים פנו אל ראש דסק מרכז במטה רשות האוכלוסין בירושלים בבקשה לעיון חוזר בהחלטה. ביום 28.7.10 החליטה ראש דסק צפון (שבדיעבד התברר כי היא זו שקיבלה את ההחלטה הראשונה) לדחות בקשה זאת. ההחלטה נומקה בסתירות רבות ומהותיות שעלו בראיונות מיום 4.3.10 בין גרסאות בני הזוג בנוגע להתנהלותם היומיומית. בנוסף, בכל הפעמים בהן הגיעו העותרים ללשכה האזורית, העותר לא הסכים לשלם את אגרת הבקשה, ועמד על כך שהעותרת תשלם אותה. מנתונים אלה הסיק משרד הפנים כי העותרים אינם מקיימים קשר זוגי, וכי " הרקע להגשת הבקשה, הינו הכשרת מעמדה [של העותרת] לצורך המשך הפצת הנצרות בארץ", בשים לב לכך ש" שני בני הזוג מועסקים בארגון 'תופת ישו' - יהודים למען ישו, ובמסגרת עבודתם עוסקים בהפצת הנצרות והברית החדשה בארץ". לנוכח תשובה זו פנו העותרים ללשכה האזורית במכתב מיום 3.8.10 בו ביקשו לקבל לידיהם את העתק הראיונות. בקשה זו לא נענתה. ביום 10.8.10 הגישו העותרים למנכ"ל רשות האוכלוסין ערעור על ההחלטה הדוחה את בקשת המעמד. ביום 15.11.10 נשלחה אל העותרים תשובת מנהלת תחום אשרות וזרים ברשות האוכלוסין, לפיה " לאחר עיון נוסף בבקשה, לא מצאנו מקום לשנות החלטתנו הקודמת, לפיה אנו דוחים בקשת הגברת לקבלת מעמד בישראל".

5.         עינינו הרואות כי באף אחת משלוש החלטותיו של המשיב לא פורטו אותן " סתירות רבות ומהותיות", שלפי הנטען במכתבה של ראש דסק צפון מיום 28.7.10 מהוות טעם מרכזי לסירוב הבקשה. כפועל יוצא, ומאחר שדרישת העותרים מהמשיב לקבלת הפרוטוקולים של הראיונות העלתה אף היא חרס, נאלצו העותרים לגשש את דרכם באפלה ולשער במסגרת העתירה את מהות הסתירות אשר מולן עליהם להתגונן. בינתיים הוגש כתב התשובה מטעם המשיב, בו פורטו (לראשונה) הסתירות. כיוון שכך, נסקור תחילה את האמור בנדון בכתב התשובה, ולאחר מכן נבחן את הסברי העותרים בנוגע לסתירות המיוחסות להם בו.

6.         כתב התשובה מונה עשר סתירות בגרסאות שמסרו העותרים בנוגע למה שמוגדר על ידי המשיב " מהלך החיים הבסיסי ביותר שחי זוג המנהל קשר נישואין". סתירות אלה הביאו את המשיב למסקנה לפיה העותרים אינם מקיימים קשר נישואין כן ואמיתי, עד כי קיים חשש לכך שמדובר בנישואין פיקטיביים שמטרתם להקנות לעותרת מעמד בישראל שיאפשר לה לעבוד בארגון המשיחי JFJ. ואלה הסתירות:

א.         העותרת מסרה בראיון כי הכירה את העותר במסגרת טיול שערכה בישראל עם קבוצת "תופת ישו". העותר, לעומת זאת, השיב כי העותרת הגיעה אז לישראל לצורך חופשה וביקור בני משפחה מקרבה רחוקה בירושלים.

ב.         בעוד העותרת הודתה בראיון כי היא עובדת בישראל במשרה מלאה בארגון JFJ, העותר ניסה להסתיר עובדה זו וטען כי העותרת הנה עקרת בית הממתינה לקבלת תעודת זהות כדי שתוכל להתחיל לעבוד.

ג.          העותר ידע לומר כי הוא והעותרת אוכלים יחד ארוחות בוקר וערב משותפות, ואף תיאר את תפריט ארוחת השבת האחרונה וארוחת ערב שאכלו באחד מימי השבוע האחרון. מנגד, העותרת טענה כי לא אכלה יחד עם העותר באותו שבוע, שהיה עמוס בעיסוקים, ולא זכרה מה הם אכלו בימים שישי ושבת.

ד.         העותרת טענה כי העותר שלח לה ליום הולדתה קרם פנים, ואילו העותר השיב ששלח לה אז רק פרחים.

ה.         העותר נמנע מלתאר קושי מצד אמו בקבלת הקשר בינו לבין העותרת, וציין כי אמו מקבלת את כל מה שהוא עושה ומחליט. לעומתו אמרה העותרת שאמו של העותר הייתה מאד עצובה כאשר שמעה ממנו אודותיה, בעיקר בשל פער הגילאים ביניהם (העומד על 15 שנה).

ו.          בעוד העותר מסר שהעותרת נוהגת להשכים מדי בוקר בין השעות 8:00-7:00, גרסתה של העותרת הייתה שהיא משכימה מדי בוקר בשעה 5:45.

ז.          העותר טען שהגיע לשימוע מנהרייה ולא אכל ארוחת בוקר. העותרת טענה כי סעדו יחד באותו בוקר, ואף פירטה מה כל אחד מהם אכל.

ח.         העותרת השיבה כי האירוע האחרון המשותף לה ולעותר היה חג ההודיה בנובמבר 2009. העותר השיב כי האירוע המשותף האחרון היה מחזמר בקרית חיים בדצמבר 2009.

ט.         העותרת תיארה את הטיול האחרון המשותף שלה עם העותר כטיול מטעם העבודה בקיבוץ בית אלפא, ואילו העותר טען כי הטיול המשותף האחרון היה במסגרת סוף שבוע מטעם העבודה במצדה.

י.          בעוד העותר השיב כי בכוונת בני הזוג להיות הורים ולרכוש בית בישראל, תשובתה של העותרת הייתה שתכניתה העתידית היא לקבל אזרחות ישראלית ולעבוד בארגון JFJ.

נתון נוסף הנזכר בכתב התשובה הוא תרשומת שנערכה בלשכה האזורית ביום 10.11.09 לפיה בעת הגעת העותרים באותו מועד ללשכה לשם הגשת הבקשה, סירב העותר לבקשת העותרת לשלם את אגרת הבקשה בכרטיס האשראי שלו לאחר שהתברר כי כרטיס האשראי שלה אינו תקין.

7.         בבואנו לבחון האם ועד כמה יש בסתירות נטענות אלה להצדיק את החלטת המשיב ולמנוע התערבות שיפוטית, ראוי להקדים ולהצביע על פגם של ממש בו לוקה ההחלטה במישור המהותי. הפגם הוא במשקל שניתן - בצורה מפורשת ובולטת - לעובדת השתייכותם של העותרים לדת היהודית משיחית. קריאת פרוטוקול הראיונות מיום 4.3.10 מעלה כי כבר בהם גילתה מי שערכה אותם ענין מיוחד בנתון האמור. כך, כבר בתחילת הראיון של העותר, משצוין על ידו כי הגעת העותרת לישראל בשנת 2008 הייתה למטרת עבודה בארגון "יהודים למען ישוע", הופנתה אליו השאלה: " ואתה מאמין בישוע שהוא המשיח?". בהמשך נשאל העותר האם לא מפריע לו שהעותרת אינה יהודיה. שאלות אלה לא נשאלו לצורך השוואת הגרסאות של העותר והעותרת, שהרי הן לא הוצגו בפני העותרת אלא רק בפני העותר. אם מטרת השאלות (וכן שאלות נוספות בראיונות שירדו לפרטי הפעילות הדתית של העותרים במסגרת הארגון) עדיין לא הייתה ברורה, התקבלה ההבהרה לאחר מכן, כאשר נערך בלשכה האזורית ביום 8.3.10 סיכום של התיק לצורך הבאתו להחלטת מטה רשות האוכלוסין. במסמך זה, ההתמקדות בהשתייכות הדתית ובפעילות הדתית של העותרים קיבלה ביטוי מופגן עוד יותר. הלשכה האזורית לא הסתפקה בהצגת הסתירות שנתגלו בראיונות - סתירות שפורטו במזכר שאמנם צורף לסיכום אך נותר עלום לאחר שהמשיב מסרב לחשוף אותו בפני העותרים בטענה שמדובר בנייר עבודה פנימי - והוסיפה עליהן את הדברים הבאים:

" ב"ז עם נישואין ביולי 09 - הרקע לנישואין - הישראלי פעיל ועובד בארגון שנקרא תופת ישו - הארגון הזמין את הנ"ל לארץ מכיוון שהנדון עובדת בסניף הארגון בארצות הברית שם הוא נקרא יהודים למען ישו. בית התפילה של הכת המשיחית הזאת נמצא בארץ ברחוב יצחק שדה 38 בתל אביב. מממן הארגון הינו אדם בשם משה רוזן.