תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה חיפה
|
12818-08-11
18/12/2011
|
בפני השופט:
שלי אייזנברג
|
- נגד - |
התובע:
ר. ד. עו"ד גילה ברזילי
|
הנתבע:
ח.ר. עו"ד שלומי כהן עו"ד רענן כספי
|
החלטה |
ההליך
1. המבקש עותר לחייב את בת זוגו, המשיבה, במזונותיו הזמניים.
הרקע
2. הצדדים מנהלים מערכת יחסים זוגית מאז שנת 1997. המבקש גרוש, בן 64. המשיבה אלמנה, בת 76.
3. בין הצדדים נחתמו שני הסכמים:
הסכם ראשון נחתם ביום 1.6.1999, בו הוסדרה זכות המגורים של המבקש בדירת המשיבה. הסכם שני נחתם ביום 17.1.2007 והוכתר בכותרת: "הסכם יחסי ממון-הפרדת נכסים מלאה". (להלן: "הסכם הממון").
הסכם הממון אושר בידי נוטריון ובו הצהירו הצדדים, על כוונתם להמשיך ולקיים חיים זוגיים מלאים כיחידה משפחתית אחת, בצד הפרדת בעלות בנכסיהם.
תמצית טענות המבקש
4. לטענת המבקש הצדדים חיים יחדיו כבני זוג כ-15 שנים, במהלכם פרנסה אותו המשיבה ודאגה לכל מחסורו. המבקש ציין כי הגיע לקשר לאחר משבר גירושין קשה ומשבר כלכלי חמור, משברים מהם לטענתו לא התאושש עד עצם היום הזה.
מנגד ציין המבקש, המשיבה הנה אישה אמידה, שהכנסותיה מסתכמות בלמעלה מ- 25,000 ש"ח בחודש. לטענת המבקש המשיבה דאגה מראשית הקשר לכל צרכיו, לרבות כלכלה, ביגוד, מדור, טלפון נייד, שימוש חופשי ברכב שבבעלותה כמו גם מתן דמי כיס לצרכיו האישיים. לטענת המבקש לאורך שנות החיים המשותפים הוא לא עבד, כאשר בני הזוג ניהלו רמת חיים גבוהה הודות להכנסותיה הגבוהות של המשיבה. כך סעדו במסעדות יוקרה באופן קבוע וישבו בבתי קפה על בסיס יומיומי. עוד ציין המבקש כי המשיבה נהגה לצאת לחו"ל פעמיים בשנה לבקר את ילדיה, כאשר הוא לא יכול היה להצטרף אליה, משמעומד נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. לטענתו הותירה בידיו המשיבה בעת נסיעותיה, את כרטיס האשראי שלה, לשימושו החופשי. כן ציין כי הרעיפה עליו מוצרי מותרות, ביגוד הנעלה ומתנות.
5. לטענת המבקש, בהסכם הממון שחתמו הצדדים התחייבה המשיבה לרכוש עבורו דירת מגורים נפרדת, שאינה הדירה בה מתגוררים בני הזוג יחדיו, וזאת על מנת להבטיח לו קורת גג לאחר מותה, למשך כל ימי חייו.
6. המבקש פרט כי בני הזוג ניהלו מערכת יחסים טובה ותקינה, כאשר הקרע פרץ לאחר סכסוך מר שהתגלע בינו לבין בתה של המשיבה. סכסוך שהגיע לכדי הגשת תביעת לשון הרע ע"י המבקש כנגד הבת. מאז הגשת התביעה טוען המבקש, הטילה עליו המשיבה מצור כלכלי מוחלט, חדלה לספק לו מזון, ביגוד וכספים והביאה אותו למצב בלתי נסבל בו הוא נאלץ לפנות לבתי תמחוי על מנת לסעוד ארוחה חמה.
7. המבקש הדגיש כי אין לו הכנסות משל עצמו כאשר ב-15 השנים האחרונות היה סמוך על שולחנה של המשיבה. בהרצאת הפרטים ציין כי הינו חייב מוגבל באמצעים נעדר רכוש והכנסות. המבקש העמיד את תביעתו למזונות על סך של 10,500 ש"ח לכל ימי חייו. בנוסף עתר לאפשר לו מגורים בדירה נוספת שבבעלות המבקשת, זאת לכל ימי חייו.
8. לטענת המבקש, תביעתו הנה תביעה למזונות אזרחיים, בהיות הצדדים ידועים בציבור ומתבססת, על הפסיקה, על דיני החוזים ועל עקרונות תום הלב וההסתמכות.
תמצית טענות המשיבה
9. לטענת המשיבה המבקש לא הוכיח קיומה של עילה מכוח הדין האזרחי לחיובה במזונותיו.
10. לטענתה, המבקש הינו "נוכל ממוקצע", העוסק דרך קבע במשחקי קלפים והימורים. בכתב ההגנה מטעמה טענה כי המבקש התחמק ממחויבותו שנקבעה בהסכם, לתרום את דמי השתכרותו לצורך הקופה המשותפת וניצל את חולשתה הרגשית של המשיבה להשגת הטבות כלכליות ממנה.
המשיבה ציינה כי המבקש הורשע בעבירות מס, הינו חייב מוגבל באמצעים לעשרות רבות של נושים, עובד ב"שחור", כדי לחמוק מנושיו, להם חייב סכומי כסף גבוהים ביותר. המשיבה אף ציינה כי נאלצה לנקוט בהליכים משפטיים להגנת המטלטלין שבדירת מגוריה ורכבה, זאת מפני נושיו של המבקש. לטענתה המבקש כשיר לעבוד וכך גם קבע המוסד לביטוח לאומי, שדחה את תביעתו לגמלה.
המשיבה ציינה כי חלתה בסרטן לפני שנה, כאשר המבקש לא רק שלא סעד אותה, אלא החל לרקום מזימות להוציא כספים מידיה ולהטרידה בתביעות משפטיות שונות כנגדה וכנגד בתה.