ביטול החלטת רשם האגודות השיתופיות בעניין מחיקת שמותיהם של חברי אגודה שיתופית מפנקס החברים של האגודה

השופט מ' חשין:

ענייננו זו הפעם בנושא תיקון פנקס החברים של אגודה שיתופית; ביתר דיוק: במחיקת שמותיהם של חברי אגודה שיתופית פלונית מפנקס החברים של האגודה. האגודה השיתופית היא כפר אז"ר, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן נכנה אגודה זו - האגודה או המושב או כפר אז"ר). חברים במושב - העותרים שלפנינו - ביקשו את רשם האגודות השיתופיות (להלן נכנה אותו - הרשם) כי ימחק מפנקס האגודה פלונים ופלמונים הרשומים בו כחברים, בטענה כי אלה פסקו מהיותם חברים באשר עקרו ממקום מגוריהם במושב. ועד האגודה סירב להיעתר לבקשה; חוקר שמינה הרשם אימץ מסקנה זו; והרשם אישר את החלטות הוועד והחוקר. על החלטת הרשם העתירה שלפנינו, והשאלה העיקרית שהועמדה להכרעתנו, היא: באלו נסיבות קמה ונהיית עילה להפסקת חברות באגודה מטעם זה שהחבר בו מדובר "עקר" מן המושב? "השאלה העיקרית" אמרנו, הואיל ובאי-כוח בעלי-הדין ערמו על פיתחנו הררי-שאלות נילוות וטפלות עד שבקושי ניגלה העיקר לעינינו. תחילה, אפוא, נעשה כמיטבנו לסלק מעל פנינו את הקש והגבבא, ולאחר מכן נקרב עצמנו לעיקר. ואולם עד אם נעשה כן, נציג את עיקרי העובדות שהוליכו אל החלטת הרשם שלפנינו.

עיקרי העובדות שלעניין

‎2. בראשית שנת ‎1995 נדרשה האסיפה הכללית של האגודה לנושא פיתוחו של המושב. החלטות שונות של מינהל מקרקעי ישראל איפשרו להשביח את זכויות החברים בקרקעות המושב, ועיקרי הדברים שנתגלגלו באסיפה היו הצעות לקביעת מנגנונים המיועדים לחלוקת הזכויות בין החברים. באותו הקשר נתבקשה האסיפה הכללית לאשר תוכנית לחלוקה מחדש של חלקות שונות במושב. הצעות אלו קבעו, בין היתר, כי תוענקנה זכויות מוגברות לאותם מן החברים אשר לא זכו בעבר - במסגרת השלמת שיכון הבנים או הרחבת היישוב - ליחידת מגורים נוספת, ואילו חברים מסויימים אשר זכו בעבר ליחידת מגורים, לא אמורים היו לזכות, על-פי אותה הצעה, ליחידת מגורים נוספת. הצעה זו עוררה התנגדות של מיקצת חברים - בהם העותרים - שלדעתם אמורה היתה אותה הצעה לקפחם שלא בצדק.

‎3. המחלוקות בין חברי האגודה העמיקו והלכו, ולימים נפתחו הליכי-משפט ארוכים ומסועפים. אנו, ענייננו עתה אינו אלא בהליך אחד מבין אותם הליכים, והוא, בנושא זכותם של מיקצת מחברי האגודה להיכלל בפנקס החברים של האגודה, ובזכותם - הנגזרת מחברותם - להשתתף בקבלת החלטות באסיפה הכללית של האגודה.

‎4. שני גילגולי-הליכים היו לפני הרשם, ועניינם מחיקת שמותיהם של פלונים מפנקס החברים של האגודה באשר "עקרו" מן המושב למקום אחר. אשר לגילגול הראשון - והוא אינו מענייננו עתה - נזכיר אך זאת, שהרשם דחה בקשה שהוגשה לו למחוק חברי אגודה אלה ואחרים מפנקס החברים של האגודה. הרשם קבע (בין השאר) כי לא נערך הליך מסודר לביטול חברותם של אותם חברים באגודה - הליך בו אמורה היתה להינתן לאותה חברים זכות להשמיע את טיעוניהם - אשר-על-כן אין לקבל דרישה למחיקתם מן הפנקס. על החלטה זו הוגשה עתירה לבג"ץ (בג"ץ ‎5603/96 גוילי נ' רשם האגודות השיתופיות) ובהליך זה הוסכם כי יוטל על האגודה לערוך בירור עובדתי, אם פסקה חברותם של חברים אלה ואחרים אשר נטען לגביהם כי עקרו מן המושב. כך החל הגלגול השני של ההליכים למחיקתם של חברי אגודה פלונים מפנקס החברים.

‎5. הגילגול השני - והוא הגילגול שלענייננו - תחילתו היתה בבירור שערך ועד האגודה בעניינם של חברים פלונים, חברים שלטענת העותרים פסקו מהיותם חברי האגודה באשר "עקרו" את מושבם מן המושב. לאחר בירור זה החליט הוועד כי לא קמה עילה למחיקתם של אותם חברים מפנקס האגודה, והעותרים פנו שוב אל הרשם בבקשה כי יורה על תיקון פנקס החברים וימחק את שמותיהם של אותם חברים מן הפנקס. טענת העותרים היתה, כי ההליך שערך הוועד לא היה אלא הליך למראית-עין בלבד, וממילא לא היה בו כדי להשיב באמת-ובתמים לשאלה אם עקרו אותם חברים מן המושב, אם לאו.

לבירור השגותיהם של העותרים מינה הרשם חוקר שישמע את טיעוניהם של בעלי-הדין. החוקר עשה כפי שנתבקש, ומסקנתו היתה כי אין להפסיק את חברותם של אותם חברים אשר אינם מתגוררים במושב דרך-קבע. העותרים השיגו על החלטת החוקר לפני הרשם אך הרשם החליט לדחות את ערעורם.

על החלטתו זו של הרשם העתירה שלפנינו.

‎6. משבאה העתירה לפנינו, הורינו את העותרים כי יצרפו כמשיבים לעתירה כל אותם חברים שלטענתם יש וראוי למוחקם מפנקס החברים. העותרים עשו כפי שנתבקשו, וכך צורפו כמשיבים לעתירה משיבים נוספים. בסוברנו כי העתירה עלולה לעורר שאלות שההכרעה בהן חורגת הרבה אל-מעבר למה שנעשה ושלא נעשה בכפר אז"ר, ביקשנו את הרשם "לשקול מחדש את עמדתו לגבי העניין נושא העתירה - לאור השאלות העקרוניות המתעוררות בעניין זה ותוך התייעצות עם היועץ-המשפטי לממשלה - ולהודיע את עמדתו לבית-המשפט ...". בעקבות החלטתנו זו הגישה פרקליטות המדינה מיסמך-עמדה נוסף לבית-המשפט.

‎7. כאמור, נדחתה בקשת העותרים למחוק מפנקס החברים של האגודה את שמותיהם של חברים פלונים, והשאלה היא אם צדק הרשם בהכרעתו - וזו טענת המשיבים - או אם נפלה שגגה בהכרעתו - כטענת העותרים. בהמשך דברינו להלן נדון, אחת לאחת, בסוגיות שהועלו לפנינו להכרעה בהן, ואולם בטרם נעשה כן נבהיר כי בשאלה אחת לא נדון, והיא: טענות שהעלו העותרים ואשר נסבו על נושא פיצול נחלותיהם של חברים מסויימים ועל נושא של "בנים ממשיכים". טענות אלו לא נדונו באורח מסודר ומלא לפני המוסדות המוסמכים של האגודה, ולא יהא זה ראוי כי אנו נדון בהן כערכאת ביקורת.

‎8. עד שנידרש לטענות העותרים לגופם של דברים, נסלק מעל פנינו טענת-סף שהעלה הרשם - גם בהחלטתו גם בטיעונו לפנינו - ולפיה אין להם לעותרים - והם חברי האגודה - זכות עמידה לבקש כי שמותיהם של חברים אחרים יימחקו מפנקס החברים.

זכות העמידה של העותרים

‎9. בהחלטתו נושא הדיון קבע הרשם כי העותרים נעדרי-מעמד הם על-פי דין לעתור להפסקת חברותם של חברים אחרים באגודה, ומכאן שדין בקשתם הוא כי תידחה על-הסף. האמנם כך?

‎10. סמכותו של הרשם להורות על תיקון פנקס החברים נקבעה בהוראת סעיף ‎6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג‎1973- (להלן נכנה תקנות אלו - תקנות החברות), הקובעת וזו לשונה: