ביטון(עציר) נ' משטרת צפת

החלטה

לאחר שעיינתי בנימוקי הערר ולאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי דין הערר דחייה.

כנגד העורר הגישה המשיבה לבית משפט קמא בקשה להארכת מעצר למשך שבעה ימים בגין החשד, כי העורר יחד עם שניים נוספים ביצעו מספר רב של התפרצויות לדירות בצפת במהלך החודשים האחרונים ובמהלך חיפוש בחדרם של הנ"ל נתפס חומר החשוד כסם שלא לצריכה עצמית ורכוש רב החשוד כגנוב.

העורר נעצר ביום 16.8.10 שעה 22:40.

בית משפט קמא בהחלטתו מיום 17.8.10 נעתר לבקשת המשיבה והורה על הארכת מעצרו של העורר עד ליום 19.8.10 שעה 12:00.

ב"כ העורר אינו משלים עם החלטת בית משפט קמא ומכאן הערר שבפני.

טענתו העיקרית של ב"כ העורר הינה, כי חומר ראיות אינו מבסס קיומו של חשד סביר, כי העורר ביצע את העבירות. לשיטתו, עצם הימצאותו של העורר במקום שבו נערך החיפוש, אין בה כדי להקים חשד לכך שהוא מעורב בביצוע אותן עבירות.

מנגד נטען, כי אין המדובר רק בעצם הימצאותו של העורר במקום, כי אם מדובר במקום שהעורר היה מבקר בו באופן תדיר, מדובר ברכוש רב, וכן בעורר אשר לחובתו רישום פלילי בגין מספר רב של התפרצויות. עוד נטען, כי החשוד העיקרי שהודה במעשי ההתפרצויות אינו קושר את עצמו לחלק מהרכוש שנתפס.

בית משפט קמא בהחלטתו קבע, כי בתיק החקירה תשתית ראייתית הקושרת את העורר לביצוע העבירות המיוחסות במידה המקימה חשד סביר שהעורר ביצע את העבירות.

סבורני, כי יש בטיעוניו של ב"כ המשיבה המבוססים על החומר הראייתי, כדי לבסס חשד סביר מינימאלי הקושר את החשוד לביצוע העבירות, דבר המצדיק מתן אפשרות למשטרה להשלים את החקירה, כפי שיקול דעתה המקצועי. גם בית משפט קמא סבר, ככל הנראה, כי החשד נגד העורר אינו ברמה נמוכה ובעקבות כך הורה על הארכת מעצרו למשך יומיים אף שהמשיבה עתרה לשבעה ימים. על סמך אותה תשתית ראייתית ובהינתן רמתו המינימלית של החשד נגדו, לא ניתן יהיה להאריך את מעצרו של העורר בשנית.

לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הערר.

ניתנה והודעה היום ח' אלול תש"ע, 18/08/2010 במעמד הנוכחים.

שאהר אטרש, שופט