ביתן נ' זאוס מעצבים-רהיטים ופנים

פסק דין

התובעת רכשה סט של שולחן וששה כיסאות מהנתבעת ביום 17.3.2010. לטענתה לאחר שהרהיטים סופקו לביתה גלתה בהם פגמים שונים. הנתבעת בקשה לבטל את העסקה ומשהתובעת לא נענתה לבקשתה זו, הוגשה התביעה שבפניי.

תמצית גרסת התובעת:

לטענת התובעת היא רכשה אצל הנתבעת סט של שולחן וכיסאות ושילמה עבורו סך של 10,000 ₪ . לאחר שהרהיטים סופקו הבחינה התובעת שהנתבעת סיפקה לה שולחן שונה מהשולחן שנרכב וכי הכיסאות אינם מאוזנים.

התובעת חזרה ופנתה בטלפון ובאימייל לנתבעת ודרשה לתקן את הפגמים. הנתבעת מצדה "משכה את הזמן" ודחתה את התובעת ב"לך ושוב" במשך מספר חודשים. רק לאחר שהתובעת הודיעה שתפנה לערכאות הציעה לה הנתבעת להחליף את השולחן והכיסאות לסט חדש, אך בשלב זה התובעת כבר לא הייתה מוכנה לקבל הצעה זו ודרשה לבטל את העסקה ולקבל את כספה חזרה תמורת החזרת הרהיטים לידי הנתבעת.

לטענת התובעת יש בהתנהגות התובעת הפרה יסודית של ההסכם ביניהם, הטעייה של נותני שרות לפי הוראות חוק הגנת הצרכן התשמ"א- 1981 , והפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן להשבת טובין עם ביטול העסקה.

תמצית גרסת הנתבעת:

אין מחלוקת בין הצדדים על כי התובעת רכשה אצל הנתבעת סט המורכב משולחן וששה כסאות ביום 17.3.10. לטענת הנתבעת מדובר בפינת אוכל מתצוגה אשר נרכשה בהנחה ובמועד הרכישה הוסבר לתובעת כי קיימים פגמים קלים.

לטענת הנתבעת , התובעת בקשה מהמוביל שיפלס את הכיסאות מאחר ורצפת ביתה אינה ישרה וזה עשה זאת לבקשתה לאחר שהוסבר לה שהדבר נעשה על אחריותה. לאחר שהתובעת התלוננה ולמרות האמור לעיל הוכן לה סט חדש של כסאות המוכן עד היום אצל הנתבעת אלא שהתובעת לא הגיעה ולא תיאמה את הובלתו לביתה.

רק לאחר שישה חודשים פנתה התובעת וטענה שגם השולחן פגום. למרות שתקופת האחריות על רהיטים מתצוגה פגה הוחלט לאשר לתובעת לפנים משורת הדין קבלת סט חדש ללא תשלום נוסף.

בשלב זה עמדה התובעת על ביטול העסקה והשבת התשלום ששילמה עבור הרהיטים. דרישה זו לא יכלה הנתבעת לקבל.

דיון:

אין מחלוקת בין הצדדים על כי התובעת רכשה סט של שולחן וששה כיסאות מהנתבעת. מהעדויות שנשמעו בדיון שהתקיים בפניי עולה כי אין מחלוקת על כי השולחן היה מתצוגה כפי שציינה התובעת בעדותה בעמוד 2 לפרוטוקול שורה 30 : "הכיסאות לא נרכשו מתצוגה אלא רק השולחן".

במועד הדיון התברר כי למעשה הצדדים היו קרובים מאד לסיום את הסכסוך כך שהתובעת תקבל סט חדש מהנתבעת , אך ההסדר לא הגיע לידי ביצוע מאחר והצדדים לא הגיעו לעמק השווה בעניין הובלת הרהיטים. לא נותר לי אלא להצטער ולתמוהה על כך.

אין מחלוקת על כי הרהיטים נקנו במרץ 2010 וסופקו לתובעת בחודש מאי 2010, אך הודעת המייל הראשונה שצורפה לכתב התביעה היא מאוקטובר 2010 , כלומר כחצי שנה לאחר מכן, כך שאין הוכחה על הודעה על ביטול העסקה במועד הנדרש להשבה כספית לפי חוק הגנת הצרכן. התובעת אמנם טוענת שפנתה עוד לפני הודעת המייל, ומיד למחרת אספקת הרהיטים בחודש מאי, אך אין הוכחה להודעה על ביטול העסקה. ממכלול העדויות עולה כי הצדדים בחרו בשלב הראשון פיתרון של תיקון והחלפה ורק במועד מאוחר יותר דרשה התובעת את ביטול העסקה.

לא מצאתי כי הפגמים שציינו על ידי התובעת מצדיקים את ביטול העסקה בשלב זה, יחד עם זאת הם מזכים אותה בהנחה נוספת של 2,000 ₪ או לחלופין החלפת סט הרהיטים אם הסט החדש עוד נמצא אצל הנתבעת.

סוף דבר:

הנתבעת תודיע לתובעת תוך 7 ימים אם הסט החדש עדיין נמצא בחנות. היה והתשובה תהיה חיובית תוכל התובעת לבחור בין החלפת הסט הישן בסט החדש שהוכן עבורה, לבין קבלת פיצוי של 2,000 ₪.

לא תתאפשר החלפת הסט מסבה כל שהיא תפצה הנתבעת את התובעת בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.