בכריה נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, בשל לידתו, ביום 16.09.91, בלידת מלקחיים, לאחר שהוברר שהיה במצג "עכוז".

הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין לא מנומק, על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, כאשר הסכום המירבי שיהא רשאי בית המשפט לפסוק לא יעלה על 25,000 ₪, כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

טענות התובע:

התובע טוען בתביעתו כי בית החולים גליל מערבי בנהרייה התרשל ו/או נהג בחוסר זהירות כלפי התובע, בין היתר, בכך שביצע את הלידה בחוסר מיומנות ו/או מקצועיות ; הפר את הנהלים שהיו בתוקף במועד הלידה באשר ללידת מלקחיים; לא דאג לנוכחות רופא מומחה למיילדות וגניקולוגיה, ו/או התורן הבכיר בחדר הלידה; לא קיבל החלטה על צורת היילוד באמצעות רופא מומחה ומיילדות וגניקולוגיה; ביצע את הלידה בלידת מלקחיים, אף שבנסיבות העניין צריך היה להוציא העובר בניתוח קיסרי; וכן לא הסביר לאימו של התובע את הסיכונים הכרוכים בלידת מלקחיים ו/או לא נתן לה לבחור בין לידת מלקחיים לבין לידה בניתוח קיסרי.

ב"כ התובע מפנה לנייר עמדה מס' 5 של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, שהיה מקובל לפי טענתה בפרקטיקה הרפואית במועד הרלוונטי לתביעה ובשנים שקדמו לה, לפיו בלידת עכוז יש לשאוף לקיום התנאים הבאים: קבלת החלטה על צורת היילוד על ידי רופא מיילד מומחה; היילוד עצמו יבוצע באמצעות שני מיילדים אשר לפחות אחד מהם רופא מומחה במיילדות וגניקולוגיה, או התורן הבכיר בחדר הלידה ורופא מרדים ורופא ילדים, יהיו זמינים לחדר הלידה בזמן היילוד.

ב"כ התובע מפנה לסעיף 11 לנייר העמדה, לפיו : - "יולדת עם עובר במצג עכוז זכאית לקבל מידע על המשמעות של מצג זה וכן לקבל הסבר בנוגע להחלטה על יילוד ידני. אישה המבצעת ניתוח קיסרי גם אם הוחלט שהיא מתאימה ללידה לדנית, תקבל הסברים על הסיכונים הכרוכים בניתוח זה בנסיבות המקרה, ואם תעמוד על דעתה, יבוצע בה ניתוח קיסרי אלא אם התנאים ו/או מצבה הרפואי מהווים התווית נגד לביצוע ניתוח כזה (או מנוגדים לשיקול הדעת הרפואי)".

כן מפנה ב"כ התובע לנייר עמדה מס' 45, אשר אושר סופית לפי הנטען באפריל 99' שם נכתב כי: "יילוד לדני באמצעות מכשירים או התערבות ידנית, יכול להתבצע על ידי מיילד מומחה או מתמחה שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה...".

ב"כ התובע טוענת בסיכומיה כי אמנם בסופו של יום ולאחר שיקולים של סיכון מול עלות, התובע בחר לוותר על צירוף חוות דעת רפואית ואולם לטענתה רוח הדברים כפי שהיא עולה מנייר עמדה מס' 2 וכן מנייר עמדה מס' 45 חל גם על המקרה שבפנינו.

ב"כ התובע טוענת כי על פי הרשומה הרפואית בוצע יילוד על ידי רופא מתמחה וזאת בניגוד להתוויה המחייבת נוכחות של שני מיילדים אשר לפחות אחד מהם הוא רופא מומחה במיילדות וגניקולוגיה או התורן הבכיר במחלקה.

כן טוענת ב"כ התובע כי לא הוגש מטעם הנתבעת תצהיר האחות המיילדת על מנת לבחון האם היתה מיומנת מספיק בחילוץ עוברים במצג עכוז.

לפיכך, טוענת ב"כ התובע כי גם בהעדר חוות דעת רפואית, מסתברת יותר האפשרות שנזקי הגוף שנגרמו לתובע בהתחשב בחילוץ הטראומתי, נובעים מרשלנות הצוות הרפואי.

ב"כ התובע מוסיפה וטוענת כי בכתב התביעה ובתצהיר עדות ראשית שהוגש על ידי אימו של התובע, נטען כי לא הוסברו לה הסיכונים בלידה בעזרת מלקחיים ואף לא ניתנה ליולדת האפשרות לבחור בין לידת מלקחיים לבין לידה בניתוח קיסרי.

נטען כי בתצהיר מטעם הרופא המיילד, ד"ר קייס – אין כל התייחסות לטענת התובע במישור זה וזאת על אף הנוהג המקובל לפיו צריך היה למסור לאם הסברים על האלטרנטיבה, ניתוח קיסרי, מה שלא נעשה במקרה שבפנינו.

ב"כ התובע טוענת כי אי מתן ההסברים על הסיכונים והסיכויים בלידת מלקחיים לעומת לידה בניתוח קיסרי ואי מתן האפשרות לאם לבחור בין שתי האלטרנטיבות מהווה פגיעה באוטונומיה המזכה לכשעצמה בפיצוי כספי גם אם לא היתה התרשלות בטיפול הרפואי.

ב"כ התובע מוסיפה וטוענת כי בשל רשלנות הצוות הרפואי, נשבר עצם הבריח והתובע נולד עם שיתוק ע"ש ארב וע"ש קלומפקה.

לפיכך, עותרת ב"כ התובע בסיכומיה לתשלום הפיצוי המקסימאלי בהתאם להסדר הדיוני בין הצדדים.

טענות הנתבעת:

הנתבעת טוענת בסיכומיה כי דין התביעה להדחות מאחר ולא צורפה חוות דעת רפואית להוכחת טענות התובע שהינן טענות שברפואה.

נטען כי המסמך הרפואי שהוגש לעניין הנכות האורטופדית אינו בגדר חוות דעת ואינו יכול להוות ראיה בתיק. באשר למסמך הרפואי מטעם ד"ר אהרון ערן, הרי שהוגשה בקשה מטעם הנתבעת להוצאתו מן התיק ובהחלטתי מיום 3.10.2011 התרתי צרוף ניירות העמדה הנזכרות בחוות הדעת אך לא את חוות הדעת עצמה.