פסק דין
בפני ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב מיום 12/5/2010 שלפיו נגזרו על המערער העונשים של מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים, מאסר על תנאי, ופסילת רשיון נהיגה לתקופה של 5 שנים. בפני ערעור על חומרת העונש. קראתי חומר ושמעתי טיעונים. דינו של הערעור להתקבל. אחליט להחזיר את הדיון לבית משפט קמא על מנת שידון מחדש בעניינו של המערער בכל הקשור לשלב העונש, ולבסוף לגזור את דינו מחדש. אסביר: בבית משפט קמא התקבל משום קיומה של חובת תסקיר, תסקיר שירות מבחן מיום 12/4/2010. סיומם של דברים באותו תסקיר היה ששירות המבחן אינו יכול לבוא בהמלצה בעניינו של המערער. לא למותר לציין מתוך אותו תסקיר – והדבר ישמש אותי בהמשך – שהעבירה דנן מיום 14/3/2008, בוצעה לפני העמדת הנאשם תחת צו מבחן. עוד מצויין באותו תסקיר עברו הפלילי של המערער ושמשנת 2006 לא נפתחו נגדו תיקי מב"ד נוספים (ראה בעמוד 1 לתסקיר פסקה שניה). והנה, במהלך הדיון בבית משפט קמא, לקראת הישיבה שנקבעה ליום 12/5/2010, התקבל תסקיר שירות מבחן מיום 10/5/2010. לפי אותו תסקיר מצא שירות המבחן לנכון לעדכן את בית המשפט ביוזמתו, בהתפתחויות האחרונות בעניינו של המערער. קצין המבחן מספר לבית המשפט קמא שבמהלך תקופת הדחייה המערער החל באבחון בעמותת "אפשר" העוסקת בטיפול במכורים לאלכוהול. כמו כן בניגוד למנהגו הקודם, המערער העביר לשירות המבחן מסמכים נוספים. לא זו אף זו, אלא שהמערער יזם קשר עם שירות המבחן, שיתף פעולה כנדרש, מצוי בתהליך אבחון בעמותת אפשר, ולכן קצין המבחן לא רואה מקום כבעבר להימנע מהמלצה, וממליץ על דחיית הדיון בחודשיים, שלאחריהם יבוא שירות המבחן בהמלצה מגובשת בעניינו של המערער.
והנה, בדיון מיום 12/5/2010 בבית משפט קמא, ביקש ב"כ הנאשם לשלוח את הנאשם להשלמת התסקיר. הוא ביקש שבית המשפט ימצה את ההליך. המדינה בתגובה, אמרה שמדובר בנאשם שלגביו התביעה טענה לעונש, ולגבי בקשת הדחייה להשלמת התסקיר, אמרה המדינה שהיא משאירה לשיקול דעת בית המשפט. הוסיפה התובעת שעמדת התביעה ידועה לבית המשפט. בית משפט קמא החליט שלא תינתן דחייה לתסקיר נוסף. הוא החליט בנוסף שיישמעו טיעונים לעונש. ב"כ הנאשם הוסיף וביקש שהנאשם יישלח לממונה על עבודת שירות טרם הטיעונים לעונש. בית משפט קמא החליט שהנאשם כבר ריצה עונש מאסר בפועל בדרך של עבודת שירות, ולדאבון הלב הלקח לא נלמד. כך כתב בין השאר בית משפט קמא (ראה בעמוד 1 עד 3 לפרוטוקול מיום 12/5/2010). ואכן, בו ביום גזר בית משפט קמא את דינו של המערער לעונש בין השאר של 15 חודשי מאסר בפועל. בית משפט קמא ובצדק מפרט בין שיקוליו לא רק את השיקולים לחומרא – נהיגה בשכרות בפעם הרביעית, עבר פלילי, התסקיר הראשון – אלא גם את השיקולים לקולא, ובהם גילו הצעיר של המערער, שהמדובר בתיק שיש בו חובת קבלת תסקיר. לאחר מכן כאמור גזר בית משפט קמא את עונשו של המערער.
לטעמי, שגה בית משפט קמא בכך שגזר את עונשו של המערער שבפני בלי לתת אפשרות לשירות המבחן להשלים את חוות דעתו, היינו מבלי לאפשר לשירות המבחן לעשות כפי שהוא הציע בתסקיר מיום 10/5/2010, היינו לדחות את הדיון בחודשיים ולאחר מכן להביא לבית המשפט המלצה מגובשת בעניינו של המערער. כל זאת משום שלצד החומרה, הרי אין חולק ששירות המבחן הגיש תסקיר מיוזמתו – התסקיר מיום 10/5/2010, על פיו גם המערער פנה מיוזמתו לעמותת אפשר, וכאשר מדובר בבחור צעיר – יליד שנת 1987, שטרם ריצה עונש מאסר בפועל בבית הסוהר, ובפרט על רקע העבירה נשוא הערעור שבפני, היה נכון לתת הזדמנות לבירור עד תום של האופציה השיקומית. זאת לא כל שכן שמדובר בתיק שבו תסקיר הוגש מכוח חובת תסקיר. אני מזכיר דברים שאמרתי קודם לכן מתוך התסקיר הראשון שמשנת 2006 לא נפתחו תיקי מב"ד נגד המערער, והמערער לכאורה עדיין לא אכזב את שירות המבחן – כלומר העבירה דנן בוצעה לפני העמדתו תחת צו מבחן באותה שנה (ראה דברי שירות המבחן בתסקיר מיום 12/4/2010 בעמוד הראשון פסקה שניה באותו עמוד).
זאת ועוד: אמנם אין זה נכון לנתח דברים בדיעבד. הרי יש לראות את הדברים כפי שהם היו אז בפני בית משפט קמא. מנקודת מבט זו דיברתי את דבריי לעיל. ואולם, מסתבר שגם בראיה בדיעבד, היה נכון לתת הזדמנות לשירות המבחן לדווח לבית המשפט בתסקיר משלים את עמדתו המגובשת – התקבל בפני תסקיר מיום 16/9/2010. על פי אותו תסקיר מסתבר שהמערער השלים את תקופת האבחון, הוא שולב בטיפול פרטני אליו הוא מגיע באופן סדיר וקבוע, מדובר בבחור בעל יכולת להתבוננות, הוא בעל מוטיבציה גבוהה לשינוי, ההתרשמות היא שלראשונה בחייו לאחר שנים של תפקוד בעייתי שהתבטא גם בביצוע עבירות ובצריכת אלכוהול, הוא מצליח להתמודד עם קשייו באופן חיובי, מגיב טוב לתכנים בטיפול, ומצוי לפי הערכת מטפליו בתוך תהליך משמעותי של שינוי ושיקום. התרשמות קצין המבחן היא שהמערער עובר היום תהליך חשוב של הכרה בהתנהגותו הבעייתית, מגלה חרטה וזעזוע כיום על מעשיו. לא זו אף זו אלא שקצין המבחן ממליץ על צו מבחן למשך שנה, ומבחינת העונש הקונקרטי הוא ממליץ להמיר את עונש המאסר בעבודת שירות.
הנה איפוא תסקיר מגובש משירות המבחן, שמלמד שהיה נכון לחכות לתסקיר כזה. ואני מדגיש: אני איני מביע דעה לגבי תוכן התסקיר במובן של שלילי או חיובי. הרעיון היה לחכות לתסקיר כזה כאשר אלה נתוניו של המערער. פירטתי את הדברים לעיל.
למרות כל אלה לא ראיתי לגמור את הדיון בפני למרות שלכאורה אני יכול לעשות כן שהרי יש בפני תסקיר משלים. אסביר: מדובר במערער שלחובתו עבר פלילי, היינו 5 הרשעות קודמות, ובנוסף עבר תעבורתי. זו לו הפעם הרביעית שהוא נהג בשכרות (אני אומר את הדברים בצורה זו הרי בתיק זה הנאשם הודה. ראה בפרוטוקול מיום 10/1/2010 בעמוד 2 שורה 24). בנוסף, אני מפנה לתסקיר הראשון, היינו תסקיר שבו אין המלצה, ושירות המבחן מדבר על אופיו של המערער, שמתקשה לגלות אחריות, הוא סובל מבעיה בתחום האלכוהול, יש אי שיתוף פעולה מצידו, ואז בשעתו הוא גם לא העביר פרטים רלוונטיים לשירות המבחן.
אני סבור איפוא שבנסיבות אלה לא ניתן לסיים את הדיון בשלב ההתחלתי הזה שבו נמצא המערער מבחינה שיקומית. אני סבור שיש לתת עדיפות לבירור האופציה השיקומית, ואולם לא לתת תחושה למערער, שדי בכך שהוא פתח את הדלת לאופציה זו. יש לקיים מעקב אחר השתלבותו ההמשכית בתהליך השיקום, וידע המערער שאם חלילה השיקום לא יצליח, הרי אז יוכל בית המשפט לשקול כאשר הוא כבר נתן לו הזדמנות, מהו העונש הראוי למערער זה. גם בתסקיר מיום 16/9/2010, אומר קצין המבחן בעצמו שמדובר עדיין בראשיתו של תהליך טיפולי שצפוי להיות ארוך. עניין של יום ביומו הוא שבית המשפט העליון כאשר בא בפניו ערעור שהמערער בפניו נתון בשלב תחילי של הליך טיפולי, בית המשפט העליון לעיתים לא פוסק את הדין, אלא מבקש מעקב נוסף על ידי שירות המבחן, ודוחה את הדיון במספר חודשים. כך נכון לעשות גם בעניינו של המערער.
מובן שאני לא מביע כל דעה לגבי משך אותה תקופת מעקב, ובית משפט קמא יחליט בעניין כחוכמתו.
על כן, אני מקבל את הערעור במובן הזה שגזר דינו של בית משפט קמא מבוטל בזה (למעט עונש הפסילה בפועל שנשאר על כנו), והדיון יוחזר לבית משפט קמא על מנת שישוב וידון בעניינו של המערער משלב העונש. בית משפט קמא יחליט כיצד לנהוג הלאה בעניינו של המערער גם לאור תסקירי שירות המבחן, ולבסוף יגזור מחדש את עונשו של המערער.
ניתנה והודעה היום י"א חשון תשע"א, 19/10/2010 במעמד הצדדים.
גלעד נויטל, שופט
קלדנית: קרן ו.
הוקלד על ידי: קרן ויס