בן חמו נ' בנק דיסקונט-עכו

החלטה

המבקשת הגישה כנגד המשיב תובענה לפס"ד הצהרתי לפיה יוצהר על שטר משכון מס' 20090000678 שחתמה עליו יחד עם בעלה ולפיו משכנו,לטובת המשיב ,היא ובעלה, את זכויותיהם בבית המגורים המשותף המזוהה כחלקה 47 גוש 13467 (להלן: "המשכון").

המשכון נחתם כערבות עד לסך של 300,000 ₪ לחובות חברת "נאמן נוריאל" בע"מ (להלן: "החברה") שמניותיהם מוחזקות על ידי בעלה ואדם נוסף בשם שטרית יוסף.

במסגרת התובענה הגישה המשיבה "בקשה דחופה ביותר לעיכוב הליכים" בתיק הוצל"פ 10-022559-09-05, במסגרתו ביקש המשיב לממש את המשכון הנ"ל, ולהורות על עיכוב הליכי הפנוי מהדירה.

עיקר הנימוקים שהמבקשת מעלה בתובענה ובקשתה לעיכוב הליכים הינם:

א.המשיב העלים ממנה עובדות והטעה אותה, כאשר לא גילה בפניה (והיא לא ידעה) כי החברה שהבית מושכן לטובתה חייבת למשיב סך העולה על מליון ₪ וגם לא הסביר לה כי המשכון מיועד גם להבטיח חובות עבר, לטענת המבקשת די בהטעיה זו כדי לזכותה בביטול החוזה , קרי המשכון.

ב.אין בשטר המשכון הוראה המבטלת את ההגנה בעניין סידור דיור חלופי , בטרם פינוי לפי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל. על כן לא ניתן לפנות את המבקשת מהטעם שלא הובטח לה סידור חלופי.

ג.מאזן הנוחות פועל לטובתה, מאחר והנזק שיגרם לה אם לא תענה בקשתה והפנוי לא יעוכב, יווצר מצב מוגמר שלא יהיה ניתן להחזירו לקדמותו גם אם תזכה בדין .

משהובאה הבקשה בפני ביום 4.6.10 הוריתי על קבלת תגובת המשיב לבקשה, ועל עיכוב פנוי המבקשת וילדיה הקטינים מבית המגורים שביסוד הבקשה עד למתן החלטה בבקשה.

התגובה

בתגובת הבנק שהוגשה בכתב, טוען הבנק הבקשה הוגשה בשיהוי רב, מאחר והבקשה למימוש המשכון ומנוי כונס נכסים למכירת הדירה ביום 5/09/09, והמבקשת ובעלה אף הגישו עוד ביום 7.6.09 בפני ראש ההוצל"פ התנגדות לביצוע המשכון בקשה אשר נדחתה תוך הפניתם לבית המשפט המוסמך.

עוד מציין המשיב בתגובתו בהקשר לטענת השיהוי שהוא מעלה, כי משנקבע מועד לפנוי הדירה ביום 1.2.10 הגישו המבקשת ובעלה בקשה דחופה לתיק הוצל"פ לעיכוב הפנוי וראש ההוצל"פ הורה למבקשים למסור העתק הבקשה לב"כ המשיב והתנה את העיכוב בהפקדת סך של 3,000 ₪ . המבקשת ובעלה לא קיימה את ההחלטה על שני חלקיה. בסופו של יום הבקשה נמחקה.

אולם רק לאחר שביום 14.4.10 נקבע מועד פינוי חדש ליום 1.6.10 מיהרה המבקשת והפקידה את הסך של 3,000 ₪ וביקשו לעכב את הפינוי ולבטל את המועד שנקבע לכך. ראש ההוצל"פ דחה בקשה זו.

המבקשים שבו והגישו ביום הפינוי בקשה לעיכוב וראש ההוצל"פ נעתר אולם התנה זאת בהפקדת סך של 10,000 ₪.

הפינוי לא בוצע עקב המצב ששרר במדינה בעקבות פרשת המשט לעזה.

לגישת ב"כ המשיב די בעובדה שהמבקשת ישבה בחיבוק ידיים מאז הגשת הבקשה למימוש המשכון בחודש 9/09 ועד חודש 6/10 מצדיקה דחיית הבקשה על הסף.

לגופו של עניין טען ב"כ המשיב כי אין כל עילה לעיכוב ההליכים או לעיכוב הפנוי וכי החובות של החברה עולה על מליון ש"ח ואילו הדירה באה להבטיח סך של 300,000 ₪ בלבד; המשיב מפרט בתגובתו את צעדי חתימת שטר המשכון ע"י המבקשת ובעלה .לטעת המשיב טענת המבקש בדבר ביטול שטר המשכון בשל טעות והטעות חסר כל יסוד.-

באשר לטענת הסידור החלופי טוען ב"כ המשיב כי עניין זה נתון לסמכותו של ראש ההוצל"פ,וכי טענות המבקשת בעניין זה הינם בגדר ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ דבר שאין לו מקום

הכרעה

לאחר ששקלתי את טענותיהם של שני הצדדים, באתי למסקנה כי חרף מחדליה והשיהוי בהגשת התובענה והבקשה בפני בית המשפט מוסמך ואי מלוי אחרי החלטות ראש ההוצל"פ ,עדיין יש להענות לבקשת המבקשת ולהורות על עיכוב פינויה יחד עם ילדיה הקטינים מדירת המגורים מושא שטר המשכון וזאת עד לבירור התובענה שלה ועד למתן פסק דין בתובענה זו.